חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ריקוד שמאחד
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1188 - כל המדורים ברצף
השמחה היא מתנת שמים
חדש על המדף
שמחת המנהג גדולה ביותר
שמחת-תורה
נעליים מהוללות
ספר-התורה ששרד
ריקוד שמאחד
שמחה על העתיד
היריעות המצמררות של ספר-התורה
זמן שמחת התורה

חג שמחת-תורה קשור קשר מיוחד עם הגאולה האמיתית והשלמה, והדבר משתקף בפיוט "שישו ושמחו בשמחת-תורה", שבו נאמר: "אגיל ואשמח בשמחת-תורה, בו יבוא צמח בשמחת-תורה". הדבר גם מוצא את ביטויו בכך שכל יהודי חש התעוררות מיוחדת בשמחת-תורה, ואפילו יהודים שבמשך כל השנה אינם לומדים תורה ואינם עוסקים בקיום המצוות, מגיעים לרקוד ולשמוח עם ספר-התורה. הדמיון לגאולה ברור – גם הגאולה תעורר אף את ה'אובדים' וה'נידחים'.

ואכן, כשם שביום-הכיפורים מתגלה עצם הנשמה של יהודי, דרגת ה'יחידה' שבקרבו, גם בשמחת-תורה פורצת ומתגלה נקודה פנימית זו. לכן זו עת רצון לבואו של משיח-צדקנו, שהוא דרגת ה'יחידה' הכללית של עם-ישראל כולו.

מהות השמחה

כדי להבין זאת עלינו להתבונן בדרך שבה אנו מבטאים את שמחת-התורה. הלוא התורה היא, כשמה, תורה עמוקה ורחבה שאותה יש ללמוד ובה יש להתעמק. התורה עצמה מגדירה את מהותה: "כי היא חכמתכם ובינתכם". כיצד יש לבטא שמחה בדברי-חכמה? לכאורה יש לשבת וללמוד אותם, להגות בהם, לערוך כינוס שבו תודגש ותובלט גדולתם של דברי-החכמה. אולם בשמחת-תורה אין אנו נוהגים לבטא את השמחה על-ידי הלימוד בתורה. להפך, אנו רוקדים עם ספר-התורה דווקא כפי שהוא סגור, קשור באבנט ומכוסה בבגד-הקטיפה (או בארגז), ועצם צורתה זאת של השמחה אינה מאפשרת לראות אפילו אות אחת של התורה.

הדבר מוכיח כי השמחה בשמחת-תורה אינה על לימוד התורה או על מידת הידיעה בתורה. לוּ זו הייתה השמחה, היו בה הבדלים עצומים בין תלמידי-חכמים לבין פשוטי-עם. הראשונים היו שמחים יותר בתורה, מכיוון שלמדוה ועסקו בה כל השנה, ואילו האחרונים אולי לא היו שמחים כלל. למעשה אנו רואים שהשמחה אחידה, והכול, תלמידי-חכמים ועמי-הארץ, יודעי-ספר וסתם 'עמך', שמחים בשמחה גדולה בשמחת-תורה.

עצם מהותו של יהודי

אלא השמחה של שמחת-תורה היא על עצם העובדה שיש לנו תורה, שקיבלנו מהקב"ה. גם יהודי פשוט שבפשוטים, שאינו יודע אפילו אות אחת בתורה, שמח בשמחת-תורה. הוא שמח על עצם היותו יהודי, על הקשר של עם-ישראל עם הקב"ה ועל שהקב"ה נתן לנו את תורתו. אולי הוא אינו יודע מהו הקב"ה ומהי התורה, אבל הוא יודע שהקב"ה והתורה הם דברים יקרים ונפלאים, שאין כמותם בכל העולם, ולכן הוא שמח.

לכן רוקדים בשמחת-תורה כשספר-התורה מגולל וסגור. בכך אנו מבטאים את מהות השמחה בתורה – השמחה בעצם התורה. השמחה גם נעשית ברגליים ולא בראש, כי דווקא הרגליים (שמסמלות את הביצוע מתוך אמונה וקבלת-עול, לעומת הראש שמסמל הבנה והשגה) הן המבטאות יותר מכול את הנקודה האמיתית של שמחת-תורה.

כוח זה הוא גילוי עצם הנפש, ה'יחידה' שבנפש. כוחה של דרגה זו, שהיא חודרת עד העקב שברגל ומקפיצה אותו בריקוד. הבנה ורגש הם מוגבלים מטבעם, ויש גבול ליכולת חדירתם. יש מי שמבין ומי שאינו מבין; מי שמרגיש ומי שאינו מרגיש; יש מי שמבין ומרגיש יותר ומי שמבין ומרגיש פחות. אבל עצם הנשמה שווה בכל יהודי, ולכן כשמתגלית דרגה זו, היא חודרת לכל מהותו של כל יהודי, וגורמת לו לצאת בריקוד של שמחת-תורה.

מכיוון ששמחת-תורה הוא יום שבו מתגלה עצם מהותו של יהודי, דרגת ה'יחידה' שבו, זה יום-סגולה לביאת משיח-צדקנו ("בו יבוא צמח"), שגם הוא מעורר כל יהודי ולוקח אותו לריקוד הגדול והשמח מכולם – ריקוד הגאולה ב"שמחת-עולם על ראשם".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)