הצטיידות לכל השנה
המגיד מטריסק היה אומר כי בימים הנוראים, ימי ראש-השנה ויום-הכיפורים, הוא מכין לו יראת שמים לשנה שלמה, ובימי חג-הסוכות, שהם עשירים במצוות הנעשות בחיבה ובאהבה, הוא מכין לו אהבת השם לשנה שלמה.
האתרוג כיהודי
האתרוג הוא הפרי היחיד הגדל על העץ שנה תמימה, בקיץ ובחורף, ובכוחו לשאת קור וחום, שלג וגשם. לכן הוא דומה לעם-ישראל: כל עם יש לו מקומו ותנאי הגידול שלו, שבהם הוא מתפתח ומשגשג. העם היהודי הוא הנודד הנצחי, החי בכל מיני משטרים ותנאים ומסתגל לכל המצבים.
(בית יעקב)
הסכך אינו אוהב כעס
פעם אחת נכנס לסוכתו של הרבי המהר"ש מליובאוויטש המשרת יוסף-מרדכי בהיותו שרוי בכעס. אמר לו הרבי: יוסף-מרדכי, אמנם אתה 'מיוחס', אבל צריכים לחוש דרך-ארץ כלפי הסכך; הסכך אינו אוהב כעס.
שמחה שבעה ימים
ראש-השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע בתורה ליום אחד. גם יום-הכיפורים, שהוא יום של תענית וסליחה ומחילה, נקבע ליום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, אמרה התורה כי יש לחוג אותו שבעה ימים. רצון הבורא שישראל יהיו בשמחה.
(הרב שמשון-רפאל הירש)
סוכה כל החג
מצוות סוכה נוהגת שבעה ימים רצופים, בין ביום ובין בלילה, ואילו מצוות החג האחרות, כמו ארבעת המינים, אינן נוהגות בלילה. לכן החג נקרא על שם מצוות סוכה ולא על שאר המצוות שבו, כי מצוות סוכה אין לה הפסק בכל ימי החג.
(נחלת צבי)
מהפה אל הידיים
בראש-השנה וביום-הכיפורים עובדים את הקב"ה בפה בלבד, בתפילה ובתחנונים, ואילו בסוכות מתחילים לעובדו בידיים – "ולקחתם לכם", מחזיקים ביד את ארבעת המינים. בכך אנו מראים לריבון העולם שאין אנו יוצאים ידי חובה בפה בלבד, אלא אנו מוכנים לעובדו גם בידיים ובכל האיברים.
(רבי ברוך ממז'יבוז')
קוראים לקודש
בילדותו שאל אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש את אביו, אדמו"ר הזקן, מדוע אומרים בחג שחל בשבת 'שבת שלום' ו'חג שמח'. ענה לו אדמו"ר הזקן: שבת נקראת 'קודש', ויום-טוב נקרא 'מקרא קודש', על שם שקוראים לקודש לבוא. לכן יש להזכיר את שניהם.
דירת עראי
"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מד). כשם שהסוכה היא דירת-עראי, כך יש לראות את חיי האדם על פני האדמה. ירידת הנשמה למטה היא לזמן קבוע ומוגבל. ומהי העבודה? – "תשבו שבעת ימים", רמז לשבע מידות האדם, שאותן צריכים לזכך ולברר במשך שבעים שנות החיים.
(ספר המאמרים קונטרסים) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
