השנה החולפת נפתחה במהומות קשות בין יהודים לערבים בעכו. המהומות החלו ביום-הכיפורים ובשיאן חולל בית-הכנסת רמח"ל בעיר והושחתו מאות חנויות ומכוניות של יהודים. כוחות הביטחון עמלו על החזרת השקט לעיר. רב העיר, הרב יוסף ישר, פעל עם נכבדים מהציבור הערבי להשקיט את האווירה.
שנה אחרי האירועים הסוערים הרב ישר אומר: "פעלנו רבות כדי להבטיח שמעשים כאלה לא יישנו. אני מקווה שהערבים למדו את הלקח. עכו היא עיר יהודית ותוסיף להיות כזאת. הערבים יצטרכו לכבד את הערכים היקרים לנו, כדי שכולנו נוכל לחיות כאן ברגיעה".
רגישות לחיי הזולת
הרב ישר, שעבר לא-מכבר את גיל שישים, משמש רבה של עכו שנים רבות. בעבודת הרבנות הוא נעזר, לדבריו, בהדרכתו ובעצותיו של הרבי מליובאוויטש, דברים שנאמרו לו אישית או דברים שנאמרו כהוראות כלליות והוא אימץ אותם כדרך-חיים. "כמה וכמה פעמים זכיתי לקבל את ברכתו של הרבי, ואני יכול להעיד שכל אחת ואחת מברכותיו התקיימה במלואה", הוא אומר.
האלימות הגואה בעת האחרונה מטרידה אותו. "בלתי-נתפס שמעשי רצח ואלימות קשים נעשו כמעט דבר שבשגרה", הוא אומר. "רבים שואלים ממה זה נובע. זו תוצאת הרדידות והריקנות של החברה, חינוך נטול ערכים והעדר רגישות לחיי הזולת. גדל כאן דור ללא ערכים".
התבוללות בארץ-הקודש
לדעתו, אין להפנות את התביעה לחשבון-הנפש רק לעבר הציבור שעדיין אינו שומר תורה ומצוות. "גם החברה הדתית והחרדית צריכה לבחון את דרכה. האם היא פועלת לקירוב הציבור לה' ולתורתו, האם היא פועלת ברגישות ראויה, נמנעת מחילול שם שמים ומפגיעה בזולת? על כולנו להרהר במעשינו ולראות כיצד ניטיב אותם".
כרב בעיר מעורבת הוא מתריע כי סכנת ההתבוללות קיימת גם בישראל: "בערי הצפון גרים יחדיו יהודים וערבים, ולא-אחת נוצרים קשרים לא-טובים בין צעירים יהודים וערבים. אני מכיר אישית עשרות מקרים כאלה, וכמעט תמיד התוצאות הרסניות. מדאיגה לא-פחות העובדה כי שיעור גבוה בציבור אינו שולל את ההתבוללות ואינו מבין את גודל האסון הטמון בה. זו נורה אדומה".
שעתיים בגשם
לקראת ראש-השנה הוא מבקש לציין גם את היופי המופלא שבעם היהודי. "בחורף האחרון, בשבת גשומה וקרה, באו אליי שני בחורים צעירים. הם סיפרו שסבתם אושפזה במצב קשה במרכז הרפואי בנהריה, והם רוצים שאתיר לאביהם, בנה, לנסוע עמם לבקרה בשבת. האב אינו אדם דתי, ובכל-זאת הוא מסרב לנסוע בשבת. הסברתי להם שעם כל הצער, אין שום היתר לחלל את השבת כדי לנסוע לבקר את הסבתא.
"במוצאי שבת, בדרכי הביתה, בא אליי האב וביקש לשוחח איתי. הוא סיפר כי לאחר ששמע מבניו שאין היתר לנסוע איתם, החליט ללכת ברגל מעכו לנהריה, מרחק של יותר משעתיים הליכה. מזג-האוויר היה סוער וגשום, אך הדבר לא הרתיע אותו. עתה קלט שבעצם היה אסור לו ללכת, משום שיצא מתחום שבת ללא עירוב. חיבקתי את היהודי, נשקתי לו ואמרתי בליבי: הקב"ה, ראה-נא את בניך היקרים. יהודי עושה מאמץ אדיר לקיים מצוות כיבוד אם, מתוך זהירות מחילול שבת, ועכשיו הוא חושב על העירוב. בסיפור הזה אבוא אל הקב"ה גם בראש-השנה".
הרב ישר. שנה אחרי המהומות | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
