כשברוך משקובסקי יושב עם בני-נוער שנפלטו ממסגרות החינוך, יש לו הרבה לספר להם. הוא בעל תואר שני, אך תעודת סיום של בית-ספר יסודי או תיכון אין לו, כי לא סיים בהם את לימודיו. "בילדותי לא הייתה מוּדעות לאבחון ולטיפול", הוא אומר. "אילו הייתי היום תלמיד, היו קובעים שאני סובל מ'הפרעת קשב וריכוז'. תמיד העדפתי לשבת בבית ולקרוא ספרים שמעניינים אותי".
ברוך הוא עובד סוציאלי, מנהל המחלקה החרדית לקידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים, וזכה בפרס 'המעשה הטוב' מטעם נשיא המדינה. הוא גדל בבית שאינו שומר תורה ומצוות, שימש חובש קרבי בשירותו הצבאי ולאחר מכן למד שנתיים באקדמיה לאמנות 'בצלאל'. לאחר מכן החליט שמעניין יותר לעסוק בבני-אדם. "עבדתי בעיריית ירושלים בקידום נוער שוליים, למדתי את תחום חינוך פתוח ניסויי, והשתתפתי ב'תכנית שוורץ' –תכנית ייחודית באוניברסיטה העברית להכשרת מנהלים בסגל של בתי-ספר קהילתיים", הוא אומר.
אקדח לרקה
לשמירת המצוות הגיע בעקבות אירוע טראומטי. "לפני כשלושים שנה נקלעתי לפיגוע ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, סמוך לחנות 'ספורט הבירה', שלתוכה השליך מחבל רימוני יד. כחובש קרבי לשעבר חשתי לעבר פצוע מדמם והתחלתי לטפל בו. בשעת הטיפול הוציא הפצוע אקדח מכיסו והצמידו לרקתי. לפתע הלמה בי ההכרה: זה המחבל המפגע! הייתי בטוח שאלו הם רגעיי האחרונים. נשמעה ירייה, והייתי בטוח שאני כבר בעולם אחר".
אולם הירייה לא באה מאקדחו של המחבל אלא מאקדחו של בעל חנות תכשיטים, שהבחין בנעשה וירה בראשו של המחבל. "הכדור עבר כמה סנטימטרים ליד ראשי", מספר ברוך. "זה היה הזרז שהביא אותי ואת משפחתי להתקרבות אל היהדות. עזבתי את כל עיסוקיי והתחלתי ללמוד בישיבה של חסידות בעלז".
מענה הולם
הוא רצה להוסיף ללמוד, אבל הנוער בחוץ חיכה לו. יום אחד הגיע לביתו מנהל החטיבה לקידום נוער וצעירים וקרא לו לשוב אל הרחוב. זו הצלת נפשות, אמר. "חזרתי לעבוד בסבב שני בעיריית ירושלים. למדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן עשיתי תואר שני בתחום שונה לחלוטין – היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו".
כך באה לעולם המחלקה החרדית לקידום נוער בירושלים. "ביקשנו לתת לאוכלוסייה החרדית מענה של עובדים סוציאליים, שהנוער, ההורים וכמובן הרבנים ואישי-הציבור ייתנו בהם אמון", הוא מסביר.
מסע הישרדות
בעבודתו הוא מציע פתרונות לא-שגרתיים. "לקחנו קבוצת נערים מבתים טובים, שהיו אלימים מאוד. צירפנו אותם לסדנה שעסקה בשחרור כעסים, והעברנו אותם מסע הישרדות בן שבועיים במדבר יהודה. היה עליהם להתמודד עם מטלות קשות, כמו קיצוב מים ומזון. המפליא הוא, שבחורים ששנים לא הניחו תפילין, דרשו פתאום שבכל בוקר ובכל ערב תהיה תפילה במניין. מסע ההישרדות הוביל אותם לתובנות מחודשות. רבים מהם חזרו למסגרת ולא-מעטים כבר הקימו בתים לתפארת".
ויש בפיו מסר חשוב להורים: "אני מתחנן לפניכם – העניקו לילד חום ואהבה, על-אף התסכול והאכזבה שהוא הנחיל לכם כשפרק עול. זו הדרך ואין בלתה".
משקובסקי: "העניקו לילד חום ואהבה" | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
