חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:05 זריחה: 6:47 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דקדוק במקרא / ברכות בנות ספרדיות
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 790 - כל המדורים ברצף
חיבור המעלות של משפיע ומקבל גם יחד
"לאלתר" הכוונה תיכף ומיד
פנינים לראש-השנה
פרשת ניצבים-וילך
דקדוק במקרא / ברכות בנות ספרדיות
הלכות ומנהגי חב"ד

לא על-פי ה'כתר'

בלוח השבוע, גיליון פ' ראה (תשפ"ו) הערה 3, אודות החטף-פתח ב"יאכלנו", נכתב שצריך לקרוא זאת בשבא-נע, "כנדפס בתנ"ך ברויאר (על-פי ה'כתר')[='כתר ארם צובה' הוא כתב-יד של התנ"ך שנשמר מאות שנים בבית-כנסת בעיר חלב שבסוריה, ומסורת בידי הקהילה שם, שזהו "הספר הידוע במצרים" שהגיהו בן אשר (רמב"ם הל' ס"ת פ"ח ה"ד), ועליו סמך הרמב"ם בספר-התורה שכתב. החל משנת תשל"ז הועמד תצלום כתב-היד לשירות הציבור, אך חסרה בו כל התורה וחלק מהכתובים. מהדורת הרב מרדכי ברויאר מוסרת את נוסח, ניקוד וטעמי התנ"ך על-פי ה'כתר' וכתבי-היד הקרובים לו]".

העירונו, שאמנם כך נדפס בתנ"ך ברויאר, אבל דווקא פרט זה אינו על-פי ה'כתר' (או כתבי-היד הקרובים אליו, כי שם רגיל להיות חטף בכיו"ב), כמפורש בנספח למהדורה זו שצויין בהערה (הוצאת 'מוסד הרב קוק' ס"ע שצט).

ברכת בנות ונשים ספרדיות

נתפרסם בשעתו ב'התקשרות'1, שהרבי ענה להרה"ג ר' משה הבלין שליט"א, רב העיר קריית-גת, שרצה להורות לכל אלה שלמדו במוסדות חב"ד, שעליהם לנהוג כהוראת הרבי לברך על הדלקת נש"ק לבנות, כיוון שהן "מתלמידיו", והרבי הגיב בזה"ל: "לפלא שלכתחילה כתב – כאשכנזי לספרדי – שמוכרחים לעשות כדעת אשכנזי".

וברצוני להעיר, שבעניין ברכת הבנות על הדלקת נרות, אמנם דעת הגר"ע יוסף שליט"א שאין לברך, וכמו שכתב בשו"ת יחוה דעת חלק ב, אולם מגדולי רבני הספרדים בדורנו חלקו עליו, וכמו שכתב הגאון הרב שלום משאש זצ"ל הרב הראשי וראב"ד ירושלים ת"ו [בקול-קורא שהוציא בקזבלנקה בחודש שבט תשל"ה, וכן] בספריו בכמה וכמה מקומות, שבנות ידליקו נרות בברכה, וכן העלה למעשה זקן רבני טוניס הגאון הרב ניסים הכהן זצ"ל (נכדו של הגאון רבי כלפון הכהן ראב"ד ג'רבא) בירחון 'אור תורה' טבת תשל"ז סימן פד. ובעיקר ראייתו של הגר"ע יוסף לדמות בנות קטנות לבעל ובנים [הרוצים גם הם להדליק], כבר הוכחתי באריכות שאין כאן ראיה (בספרי שו"ת 'שושנת-בנימין' חלק א סימן י"א).

ובעניין ברכת לולב2, יש תשובה מפורשת יותר של מרן החיד"א בספרו 'יוסף אומץ' סי' פב, שהורה למעשה לנשים לברך וכמנהג קדום שהיה בירושלים. וכן פסקו הראשון לציון הגר"י ניסים בשו"ת 'יין הטוב' סי' כח ובשו"ת 'חמדה גנוזה' להגר"ד שלוש שליט"א סי' י"ב (והארכתי בזה בספרי שו"ת שושנת בנימין חלק א' סי' י"ח).

הרב בנימין כהן, רמלה

תגובת הרב גינזבורג: לכאורה אכן בשני הנושאים יש לנהוג, שכל אחת (מכל עדה) שאינה נוהגת במפורש אחרת – יש לזכותה גם בברכה.

____________________

1)    ב'התקשרות' גיליון מה עמ' 25. ולאחרונה הובא בקובץ 'הערות הת' ואנ"ש' כפר חב"ד, גיליון רמב עמ' 55.

2)    שבספר המנהגים, מנהגי חג הסוכות (עמ' 67), איתא: "הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר בימי חג הסוכות יוצאים עם הד' מינים ברחוב וכיו"ב, מקומות שם נמצאים בני ובנות ישראל, לזכותם במצווה זו" – הרי שהזיכוי הוא גם לנשים ובנות, ובפשטות הכוונה – לעשות זאת בברכה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)