חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נזכה לנבואה
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1181 - כל המדורים ברצף
חשבון-נפש עושים בבית
יש חדש
כשמקריבים לא מפסידים
תמימות
היכן ההרתעה
אורח על-כורחו
נזכה לנבואה
דרכו לסלוח
מילת המפתח בחינוך: הקשבה
מיחם במוסד ציבורי

בימות המשיח יזכה כל יהודי בכוח הנבואה, כמו שנאמר (יואל ג,א): "והיה אחרי-כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם". במדרש (תנחומא סוף פרשת בהעלותך) נאמר על כך: "אמר הקב"ה: בעולם הזה יחידים נתנבאו, אבל לעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים". מהו הכוח הזה של הנבואה?

בי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, מיד לאחר העיקרים שעוסקים במציאות ה', בא העיקר השישי: האמונה בנבואה. ובלשון הרמב"ם בספרו 'יד החזקה' (תחילת פרק ז): "מיסודי הדת לידע שהא-ל מנבא את בני-האדם וכו'". האמונה בנבואה היא המשך לאמונה במציאות ה'. לאמור: לאחר שאנו יודעים על מציאותו של הקב"ה, עלינו לדעת כי הוא מגלה את עצמו אלינו, ואחת מדרכי התגלותו היא הנבואה – "גילה סודו אל עבדיו הנביאים" (עמוס ג,ז).

מוחשיות של ראייה

מהי נבואה? מה אדם מרגיש כאשר דבר-ה' מתגלה אליו? הרמב"ם עצמו, בפירוש המשניות, מקצר בדברים וכותב: "וביאור יסוד זה על בוריו יארך מאוד". ב'יד החזקה' הוא מגדיר את התנאים הדרושים להשראת הנבואה. התמונה שעולה מדבריו היא, שהנבואה היא התמזגות של השראה אלוקית עם שכלו ודעתו של הנביא, דבר הנותן לו תחושה מוחשית ביותר של הדברים.

במקומות רבים בחסידות ובקבלה מוגדרים תחומי השגתם של הנביאים, ובכלל זה משה רבנו, גדול כל הנביאים. והנה, חכמי הקבלה עצמם (רשב"י, האריז"ל וכדומה) עוסקים בדברים גבוהים בהרבה ממה שהשיגו הנביאים. וכי אפשר לומר שהשיגו דרגות אלוקיות שהיו מעבר להשגת משה רבנו?!

אדמו"ר הזקן מסביר (תניא, איגרת-הקודש סי' יט), שיש להבחין בין 'ראיית המהות' ל'השגת המציאות'. הדבר דומה להבדל בין ראיית דבר לבין הדיבור עליו. אתה יכול לשבת בביתך ולדבר על דברים המצויים ביבשות רחוקות, אבל לראות בעיניך אינך יכול אלא מה שקרוב אליך. מובן שהתחושה בדברים שאתה רואה בעיניך שונה לחלוטין מתחושת הדברים שעליהם רק מדברים או קוראים בספר (ולכן אמרו חז"ל שסומא חשוב כמת, כי חסרון המוחשיות שהראייה מעניקה, נוטל ממנו את טעם החיים).

זה ההבדל בין הנביאים לחכמי הקבלה: הנביאים, כשדיברו על דרגה כלשהי באלוקות – 'ראו' את הדברים במוחשיות הדומה לראייה ממש. לכן יכלו להגיע רק לדרגות נמוכות יחסית, אך לעומת זה הייתה להם המעלה של המוחשיות. לעומתם, חכמי הקבלה הגיעו אל הדברים בשכלם ובחכמתם. אמנם הם יכלו להגיע למדרגות גבוהות ביותר, אבל בלי אותה התאמתות ומוחשיות כמו אצל הנביאים (ברור ששכלם של חכמי הקבלה הוא שכל אלוקי אמיתי בתכלית, אלא שאין הוא בבחינת ראייה כבנביאים).

הנבואה חוזרת

דבר זה מסביר גם-כן למה כל הנביאים (חוץ ממשה רבנו) היו מזדעזעים ומאבדים את עשתונותיהם בשעת הנבואה (כתיאור הרמב"ם: "כשמתנבאים – אבריהן מזדעזעין, וכוח הגוף כושל ועשתונותיהם מתטרפות"). הנבואה היא בבחינת סתירה למציאות הגשמית של העולם הזה. אי-אפשר להישאר בדפוסי המחשבה של העולם ולראות בו-בזמן מציאות אלוקית. על-כן התנאי לנבואה היה ההרס של עולם המושגים האנושי, לפחות לשעת הנבואה. באותה שעה היה הנביא יוצא מגדריו האנושיים ומתעלה לעולם עליון.

אמרו חז"ל: "משמתו נביאים אחרונים, חגי, זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח-הקודש מישראל". אולם מדברי הרמב"ם (ב'איגרת תימן') ומכתבי הקבלה והחסידות עולה בבירור, שלא זו בלבד שאפשרות הנבואה קיימת גם עכשיו, אלא שסמוך לביאת המשיח "תחזור הנבואה לישראל".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)