מצוות פרה אדומה היא המייצגת המובהקת של המצוות העל-שכליות, שאין להן טעם שכלי, המכונות 'חוקים'. רש"י מביא מדברי חז"ל על המצווה הזאת: "לפי שהשטן ואומות-העולם מונים [=מקניטים] את ישראל, לומר: מה המצווה הזאת ומה טעם יש בה. לפיכך כתב בה חוקה, גזֵרה היא מלפניי, אין לך רשות להרהר אחריה".
חז"ל מדייקים בלשונם. לכאורה, כשרוצים לומר לאדם שעליו לקיים גם מצווה שאין הוא מבינהּ, ראוי לומר: "אין לך רשות שלא לעשותה"; אבל כאן נאמר "אין לך רשות להרהר אחריה". מכאן עולה, שלא דיי בקיום המצווה, אלא האדם גם נדרש שלא 'יהרהר' אחרי ציווי ה'.
מעשה והכרה
אכן, "המעשה הוא העיקר" – העיקר הוא הקיום המעשי של המצווה. אדם שיכוון את כל כוונות התפילין אבל לא יניחן בפועל על זרועו ועל ראשו – לא יקיים כלל את מצוות תפילין. ולעומת זה, אם יניח בפועל את התפילין, בלי שיכוון את כוונות המצווה – קיים את מצוות התפילין.
עם זה, הקב"ה רוצה שקיום המצוות יחדור לכל מערך הכוחות של האדם ולא יישאר נחלתו של כוח המעשה בלבד. כל כוחות נפשו של האדם צריכים להיות שותפים בקיום המצווה – כוח הדיבור, כוח המחשבה, כוחות הרגש, כוחות השכל, ועד הכוחות העליונים של רצון ועונג. כשהאדם מקיים כך את המצווה, היא נעשית על-ידי כל-כולו ולא על-ידי חלק ממנו בלבד.
אין הרהור
בקיום מצווה על-שכלית ייתכן מצב שהאדם אכן מקיים בפועל את המצווה, אבל הוא 'מהרהר' אחריה – שכלו אינו מקבל את המצווה ותוהה עליה. קיום כזה אינו שלם, אומרת התורה, אלא האדם צריך לקיים את המצווה אף בלי 'להרהר' אחריה.
תיתכן דרגה מעודנת יותר, שאמנם נופלת במוחו מחשבת 'הרהור' אחר המצווה, והוא מסלק מיד את המחשבה הזאת. אבל גם מצב זה אינו שלם, כי האדם נדרש להחדיר את ענייני התורה והמצוות לתוך נפשו עד שמלכתחילה לא ייפלו במוחו מחשבות 'הרהור' אחר מצוותיו של הקב"ה.
אמונה וקבלת-עול
הקיום השלם של המצוות העל-שכליות הוא כאשר היהודי חדור כל-כך באמונה פשוטה ובקבלת-עול-מלכות-שמים, עד שהדבר גורם לו לקיים במסירות ובהכרה פנימית עמוקה את כל ציוויי ה', ובוודאי אין נופלות במוחו מחשבות של 'הרהור' אחר רצון ה'.
זה רצונו של הקב"ה, שהיהודי יקיים את התורה והמצוות לא רק במעשה, אלא בכל כוחות נפשו. מצוות שאפשר להבינן בשכל – היהודי יבין אותן ותהיה לו הכרה שכלית בהן; ואילו מצוות שהן למעלה מהשכל, יכיר היהודי כי הקב"ה ורצונו הם למעלה מהשכל, וצריך למלא את מצוותיו בקבלת עול מוחלטת, ולכן אין שום מקום 'להרהר' אחר רצונו.
(תורת מנחם כרך לג, עמ' 103) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
