חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:29 זריחה: 6:03 י"ט באב התש"פ, 9/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הדלקת נרות בערב שבועות / קידוש לבנה / המתנה בין חלב לבשר / אמן אחר 'גאל ישראל' / השלמת שיעורי תורה
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 779 - כל המדורים ברצף
רועה ישראל אמיתי מתמסר לכל צורכי העם
מה ליהודי ול"חלום" הגלות?!
ה'אבני נזר' בתורת הרבי (ב),עשרה מישראל
פרשת חוקת
"בן עשרים לרדוף"
רישום למחנות-קיץ כשרים
הדלקת נרות בערב שבועות / קידוש לבנה / המתנה בין חלב לבשר / אמן אחר 'גאל ישראל' / השלמת שיעורי תורה

תגובות לגיליונות חג השבועות

לאחר דברי ברכה ותודה על התועלת הגדולה ממדור 'הלכות ומנהגי חב"ד' בהתקשרות, רציתי להעיר כמה הערות:

זמן הדלקת נרות

שאלה: בגיליון תשע"ד לפרשת במדבר, נכתב שמדליקים נרות בשעה הרגילה כמו בכל שבת, וכמקור לזה הובא מכמה פוסקים בכלל ומלקוטי שיחות (כרך כד, עמ' 297, הערה 69) בפרט. אולם לאחר העיון שם התברר לי שהמדובר שם הוא בנוגע להדלקת נרות של ראש-השנה, ואם-כן לכאורה זו ראיה רק לכך שבכל יום-טוב מנהגנו להדליק בשעה הרגילה כנרשם בלוחות, אבל עדיין צריך ראיה שגם נרות יום-טוב של שבועות מדליקים לפני הלילה.

שהרי כתב בלוח ארץ-ישראל (להגרי"מ טיקוצינסקי) שגם אלו הנשים הנוהגות בכל יו"ט להדליק מבעוד יום, מכל מקום בשבועות צריכות להדליק אחר צאת הכוכבים, כי מאחר שכניסת החג (לנשים על-כל-פנים) היא בהדלקה [ובפרט שמברכת 'שהחיינו', שזה ייתכן רק בקבלת 'עיצומו של יום' ולא בקבלת 'תוספת יום-טוב' בלבד], והתורה הרי קבעה שהחג מתחיל רק אחרי שבעה שבועות תמימות ממחרת הפסח. אם כן לפי זה בענייננו: אין הכרח לכאורה מדברי הרבי בלקוטי שיחות שם (לגבי יום טוב של ראש-השנה) לחג השבועות.

מענה הרב גינזבורג:

גם בערב חג השבועות מדליקים מוקדם, כמנהגנו בכל ערב יו"ט, וכדמוכח בהתוועדויות תשמ"ט ח"ג עמ' 209 (וביותר – על-פי ההקלטה), שם מדבר הרבי על "הדלקה בערב שבת קודש... ובפרט בערב יום טוב הבא עלינו לטובה 'זמן מתן תורתנו...", ומוסיף בהערה 25, "לא רק מתחילת המעת-לעת, כי אם עוד לפני הקידוש ואפילו תפילת ערבית, ובפרט שההדלקה היא עוד לפני שהבעל מתפלל מנחה בבית-הכנסת". ואם היה המנהג שונה בחג השבועות, ללא ספק היה הרבי מזכיר זאת. ודלא כמו שכתב בלוח הנ"ל (שאין מנהגיו – מנהגנו) ובפסקי תשובות (תצד,ב) שמצד 'תמימות' מדליקים בערב שבועות רק אחרי צאת הכוכבים. וראה טעם למנהגנו בנטעי גבריאל הל' שבועות, בשו"ת שבסוף הספר סו"ס ג, כיוון שמדליקות מוקדם כדי לכבד יו"ט ולהימנע ממכשול.

זמן קידוש לבנה

לא הובא בגיליון תשעה האם לקדש את הלבנה במוצאי שבת (פרשת נשא). אכן ראיתי בספרו הנפלא של הרה"ת הרב לוי"צ רסקין ('סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות') שמביא מה שהסקתם למעשה (בהתקשרות גיליון תנד) שמנהגנו לברך ביממה השביעית, גם כשאין "ז' ימים שלמים" מהמולד (הגם שעל-פי החיד"א, בן-איש-חי, רבי שלום שרעבי ועוד, צריך – על-פי קבלה – דווקא ז' שלמים).

המתנה מחלב לבשר

בנוגע להמתנה שבין חלב לבשר – אמר לי אברך חשוב, ששמע מכמה רבני חב"ד (הגרמ"ש אשכנזי שליט"א לדוגמא) שההמתנה של שעה אחר החלב, היא מאז שמברכים ברכה אחרונה (או ברכת המזון)1, ולא משעה שסיימו לאכול. [ואין להוכיח ממה שכתבו הפוסקים בנוגע להמתנה שבין בשר לחלב (כמצויין בהערה 1), כיוון שעניין ההמתנה של שעה בין חלב לבשר, הוא על-פי הזוהר כידוע, ואם כן מי יימר לן שאינו שונה מאופן ההמתנה שבין בשר לחלב, דשמא על-פי הסוד צריך להיות הפסק של שעה, דווקא אחרי שבירך ברכה אחרונה?].

ודייקו זאת ממה שכתב השל"ה (במסכת שבועות שלו, דפוס אמשטרדם קפ, סע"ב) שאחר מאכלי חלב צריך הדחה וקינוח, ברכת המזון ו...המתנת שעה.

אולם בהתקשרות (לוח השבוע לחג-השבועות, הערה 83) נכתב במפורש לא כך. ונראה שכך מקובל ופשוט בעולם, וכן הוא פשטות סתימת הפוסקים, שכתבו "המתנת שעה", ולא דייקו לומר שכאן זה שונה [מאשר בבשר] ושההמתנה היא דווקא אחרי הברכה האחרונה. וגם בדברי השל"ה אפשר לומר בפשטות, שכתב זאת רק כיוון שכך הוא אורחא דמילתא שמברכים אחר האכילה, ולא שדייק לומר שזמן ההמתנה מתחיל רק מברכת המזון.

הרב נתנאל לייב, אלעד

________________________

1)    בעניין המתנה מבשר לחלב כתב הדגול מרבבה (יו"ד סי' פט בש"ך ס"ק ג. הובא להלכה שם בדרכי תשובה ס"ק ד ובכף החיים ס"ק ט) שהוא "מסוף אכילת הבשר" עד תחילת אכילת הגבינה, וכן נהוג עלמא, ודלא כערוך השלחן (שם סו"ס ד) שכתב "מסוף הסעודה של בשר עד תחילת הסעודה של חלב" (ולכאורה זו אותה המחלוקת בעניין המתנת שעה למנהג אשכנז מבשר לחלב, שלפי משמעות האיסור והיתר הארוך (כלל מ דין ג) מהני המתנת שעה רק אחרי שבירך ברכת המזון (וכן דעת ס' 'תורת האשם' להלכה, הובא במחצית השקל שם), אבל הרמ"א כתב (בדרכי משה סי' פט סוף ס"ק ז, ובהג"ה בשו"ע שם ס"א) "ואין חילוק בין אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר-כך" (וגם את דברי האו"ה מנסה להסביר כך. וכמו שכתב כת"ר לפרש בדברי השל"ה דלהלן)). – הרב גינזבורג..

 

מענה הרב גינזבורג:

א) בזוהר1 מדובר על הפגם הנעשה על-ידי אכילת בשר בחלב: "דכל מאן דאכיל האי מיכלא דאתחבר כחדא, בשעתא חדא או בסעודתא חדא...". הבית יוסף2 ומהרש"ל3 הביאו מזה סמך למחמירים על עצמם שלא לאכול בשר אחר גבינה באותה סעודה (בלבד), והבית יוסף הוסיף לפי זה אף בבשר עוף. גם הרמ"א4 הביא את דברי הבית יוסף בזה. הש"ך5 והגר"א6 הביאו מדברי הזוהר גם ראיה שמספיקה המתנת שעה (וכן העתיקו הערוך השלחן7 והכף החיים8). אבל כשהרבי9 נשאל על מנהגנו "להמתין שעה" (וגם – לא באותה הסעודה) לא הביא את המקור מהזוהר הנ"ל אלא רק מהשל"ה. ובשולי המכתב מביא, שכל הלשונות שבזוהר הנ"ל קרובים יותר ללשון 'תיכף' (ולא 'סמוך'), ומביא שייתכן לעשות הפסק בזמן קצר, עיי"ש. הרי שלדעתו אין ראיה מלשון הזוהר עצמו שצריך המתנת שעה ממש10.

ב) השל"ה שם כתב שלושה דברים: א) לעשות קינוח והדחה היטב. ב) ולהפסיק בברכת המזון. ג) ולהמתין שעה.

והנה, בשולי מכתבו בנדון מביא הרבי מקור לדברי הדרכי תשובה (בסוף ס"ק הנ"ל, שכתב לעשות זאת אחרי הברכה האחרונה – כלשון השל"ה הנ"ל שהביא בתחילת דבריו) להמתין "שעה ויותר", "משיעור עיכול שהוא מהלך ד' מילין", ושיעור זה מתחיל מסוף האכילה ולא מסיום הסעודה. אם-כן, אולי גם הפירוש בשל"ה הוא כפי שהציע כת"ר.

ובנוסף, בגוף המכתב הנ"ל סיים הרבי: "וראה פרי מגדים לשולחן ערוך יו"ד סי' פט, שפתי דעת ס"ק ז, דהפסק שעה – מחליף קינוח", ולכאורה משמעות דבריו שבזה פוסקים כדעת הש"ך שהפסק שעה בא במקום קינוח, [ואולי אף הט"ז11 שמבשר לחלב סובר שצריך את שניהם (הפסק שעה וגם קינוח), יודה מחלב לבשר שדי באחד מהם12]. וכנראה כוונתו בזה, שטעם הפסק שעה הוא כתחליף לקינוח, העדיף ממנו, ולכן מסתבר שמנהג המתנת שעה אינו רק ליחידי סגולה, אלא לכל ישראל13.

על כל פנים מוכח מדבריו ש(גם אם נאמר שכוונת השל"ה שהמתנת שעה מתחילה רק אחרי ברכת המזון), אין מנהגנו בפרט זה המפורש בשל"ה להצריך גם קינוח. ואם כן "הבו דלא להוסיף עלה" לנהוג בעניינים אחרים כדברי השל"ה כאן, שאולי שייכים רק ליחידי סגולה.

____________________

1)    ח"ב, פרשת משפטים קכה,סע"א.

2)    לטור או"ח סי' קעג ד"ה ויש מחמירין.

3)    ים של שלמה חולין פ"ח אות ו (לדף קה,א).

4)    דרכי משה  הארוך (הנדפס בסוף הטור השלם) יו"ד סי' פט ס"ק ב, והג"ה בשו"ע שם ס"א.

5)    יו"ד סי' פט ס"ק טז, בשם מצרף לחכמה, והסכים עמו.

6)    בביאורו שם ס"ק ו,יא.

7)    סעיף ט.

8)    ס"ק י.

9)    אג"ק כרך כ עמ' רפט, שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' יא.

10)  ראה בקונטרס 'בירורי מנהגים – מועדים' להרב שבתי שי' פרידמן, צפת  תשס"ו עמ' 95 ואילך.

11)  שם ס"ק ב, שב'נועם מגדים' ו'זר השולחן' הבינו שגם הפמ"ג במשבצות זהב פוסק כמותו.

12)  וכמ"ש בס' 'הכשרות' פ"י הערה קיט.

13)  'בירורי מנהגים – מועדים' שם.

עוד אודות אמן אחר 'גאל ישראל'

כלל ישראל: בספר 'סדר הדורות'1, הביא בשם "ספר יוחסין"2: "וכבר הוא מוסכם בישראל, שהדבר שלא יחלוק על התלמוד ואינו מפורש בתלמוד, ומצינו שם [=בספר הזוהר] מפורש – שמקבלין אותו, כמו אמן של גאל ישראל, אע"פ שרש"י3 ורבינו חננאל ובעל הלכות גדולות4 ורבינו יעקב5 הזכירוהו, אבל בתוס' ובהרמב"ם ז"ל לא נמצא, אבל בפסקי ברכות נמצא שפסק הרא"ש כרש"י6", עכ"ל. והיינו ש"מוסכם בישראל" (ולא רק "מנהג ספרד" כלשון הבית יוסף בנדון), לפסוק הלכה למעשה כדעת הזוהר (ואין להם ספק שכך היא דעת הזוהר), שאין לענות אמן על סיום 'גאל ישראל' של הש"ץ.

ליובאוויטש: הרה"ח ר' שלמה שי' ליפשיץ סיפר לי, כי כשהגיע לכפר חב"ד ועבר לפני התיבה (בשנות הכ"פים הראשונות, בתפילת שחרית של שבת-קודש), סיים בלחש [כמנהג העולם] את ברכת 'גאל ישראל'. ואז העיר לו הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן ע"ה, שבליובאוויטש הקפידו לסיים זאת בקול, כדי להדגיש שאין עונים על זה אמן כלל ועיקר.

וזה מצטרף למה ששמעתי מזקני החסידים, כמו הרה"ח ר' לייב שי' זלמנוב מבני ברק, שמעולם לא ענו אמן על ברכה זו בין אנ"ש.

_________________

1)    מערכת תנאים ואמוראים אות ש, ערך רשב"י ס"ד.

2)    לרבי אברהם זכות, ממגורשי  ספרד ופורטוגל. ב'ספר יוחסין השלם' (מהדורת פיליפובסקי, לונדון-אדינבורג תרי"ז) נמצא קטע זה במאמר ראשון עמ' 45, וכאן נכנסו תיקונים קלים ע"פ דפוס זה, וכן פיסוק כרגיל.

3)    ברכות מה,ב ד"ה ד"ה הא בבונה ירושלים.

4)    הובאו ברא"ש שם פ"ז ס"י.

5)    טור או"ח סי' קיא.

6)    הנ"ל הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.. הנושאים האחרים שם: ב) סעודה שלישית על היין. ג) שלא להניח תפילין בחול המועד. ד) ברכת המזון ביחיד אינה טעונה כוס. ואכמ"ל.

השלמת שיעורי תורה

ב'התקשרות' גיליון תשמה רוכזו הוראות בנושא זה. והעירונו משיחת אחרון-של-פסח ה'תשד"מ בדבר לימוד הרמב"ם (לקוטי שיחות כרך כז עמ' 236): "ולהעיר ולהציע – שאלה שישמעו על כל האמור מאוחר יותר (לאחרי שיתחילו ללמוד את השיעורים) – יתחילו אז ללמוד את השיעור מאותו יום ואילך על הסדר דכל הלומדים, בכדי לאחד את כל הלומדים, ובזמן המתאים להשלים את השיעורים הקודמים". ובהערה 54 שם (על התיבות "בכדי לאחד את כל הלומדים"): "הדין דחובה קודם לתשלומין (שו"ע או"ח ר"ס קח) – לכאורה אין שייך בנידון דידן, כיוון שבלימוד ספר הי"ד נוגע הקדימה והאיחור, כנ"ל הערה 27".

ובס' 'פלפול התלמידים' (מוסקבה, י"ב סיוון תשס"ח עמ' 205) הציעו, שאין הבדל בזה בין חת"ת ורמב"ם וכו', אלא הוראה זו מדברת במצב שאי-אפשר לו להשלים את החסר ביום אחד, ולכן מעדיפים את "אחדות ישראל" על-פני "לימוד על הסדר", אבל אם אפשר להשלים הכול ביום אחד, בוודאי ישלים תחילה ורק אז ילמד את השיעור היומי. ועל-דרך-זה בקשר לחת"ת, באם לא ניתן היום להשלים הכול – ילמד את השיעור היומי, בשל הקשר בין תוכן השיעור ליום בו הוא נלמד, ורק לאחר זמן ישלים את החסר, וההוראה להשלים תחילה היא רק במצב ("השיעור דאתמול") שניתן לעשות זאת עוד היום.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, עומר


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)