חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:05 זריחה: 6:20 י"ב בניסן התש"פ, 6/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תספורת בערב שבועות / לוי במקום כהן / נמצא טעות בעת הקריאה / ביקור אצל שאר צדיקים
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 777 - כל המדורים ברצף
העבודה עם העולם זקוקה לנתינת כוח ממשה רבנו
גאולת כל ישראל ממש
ליובאוויטש וסוכטשוב
פרשת שלח
"חלק לעולם הבא"
תספורת בערב שבועות / לוי במקום כהן / נמצא טעות בעת הקריאה / ביקור אצל שאר צדיקים

תספורת בליל ערב שבועות

ראיתי הנכתב ב'התקשרות' (גיליון תשעד, לוח השבוע, הערה 22) שאין להסתפר בליל ערב שבועות מטעם אבלות, וראיתי להעיר בזה, שגם אצל הנוהגים אבלות אחרי ל"ג בעומר יש שני מנהגים: א) מאדר"ח אייר עד ג' בסיוון; ב) מב' באייר עד ה' בסיוון).

ומכיוון שאצלנו נוהגים להתיר נישואין בג' ימי הגבלה – לכאורה אין מקום להחמיר בתספורת בימים אלו אם לא מצד שהם ימי דין וכו'. וכמובן, למעשה, ההוראה ב'היום יום' שאין להסתפר עד ערב חג השבועות.

אגב, שמעתי דבר מעניין (מהמורה שלי בכיתה ט' – ר' גדעון שי' גוחפי מנחלת-הר-חב"ד) שלמעשה יוצא שגם אצלנו נוהגים אבלות ל"ג יום, כי אם נוריד מתוך מ"ט ימי הספירה את ששת ימי הפסח, ששת השבתות, ל"ג בעומר ושלשת ימי הגבלה – נשארו בדיוק ל"ג יום.

ר' עזריאל ברגר, אילת

תגובת המערכת: ממה שהרבי (לקו"ש חלק לז עמ' 122 הע' 8) נימק את מה שאין מסתפרים אחרי ל"ג בעומר (רק) משום אבילות ולא משום שהם ימי דין, מוכח לכאורה שיש להחמיר בזה. ואולי נישואין שאני, כיוון שיש בהן מצווה (ראה שו"ע רבינו סי' תצג ס"ב). וראה בעניין זה באריכות בגיליונות תשכו ותשכט.

קדימה ללוי כאשר אין שם כהן

ב'התקשרות' לפ' שקלים (גיליון תשס"א) המשיך הרב גינזבורג במנהגו הטוב – לרכז הערות וכו' הקשורות לקריאת התורה. וברשותו אעיר בזה שתי הערות:

א) בע' 15 מצטט משיחת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (לקו"ד ב ע' 456, ומשם בס' המנהגים ע' 14): "כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים היו מדקדקים ביותר אשר בכל קריאה, אפילו ביום ב' וה' ומנחת שבת, יהיה הסדר כהן, לוי וישראל".

וביאר שם (בהע' 10): "היינו לדאוג לכך שיהיו תמיד כהן ולוי בבית הכנסת...". עוד כתב (בהערה 11): "וכנראה שאין נוהגין כדעת המגן אברהם [סי' קלה סק"י (ונכתב בטעות: ס"ק יא)] שאם הלוי והישראל שוין בתורה – יש להעלות את הלוי ראשון (הובא בקצות השלחן סי' כה בבדי השלחן ס"ק ט"ו)".

ואיני יודע למה לא התייחס להעובדות בזה אצל רבותינו נשיאנו:

1) אירע פעם אצל אדמו"ר הזקן שלא היה כהן במנין שלו, וקרא הבעל-קריאה לוי במקום כהן. ובירכו אדמו"ר הזקן עבור זאת באריכות ימים (לקוטי ספורים להרב ח"מ פרלוב, כפר-חב"ד תשכ"ו, עמ' עב).

2) "בשבת קודש פרשת פקודי תרע"ו ציוה כ"ק... לקרות ללוי במקום כהן" (רשימת הגר"י לנדא, 'כפר חב"ד' מס' 986 עמ' 35).

וכן ראיתי תמיד אצל אבי מורי [הרה"ח ר' שלום דובער ראסקין, שו"ב בלונדון] שי', שכשאין כהן קורא ללוי במקומו, אם לא כשיש כמה 'חיובים' וכיו"ב. ובטח ראה כן אצל חסידים מדורות עברו.

ואף שלדברי המגן אברהם הנ"ל יש לקרות ללוי במקום כהן, דווקא כאשר הלוי והישראל שווים הם בתורה – אולי יש לומר שהיחס בקרב החסידים הוא כמו שכתוב בתניא פל"ב "שכולם מתאימות..". וכידוע ביאור כ"ק אדמו"ר במה שבבית אביו היו מזכירים את ["הרה"ח הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות" כלשון כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, 'התמים' ח"ג עמ' קכז] הרה"ג הרה"ח הרד"צ חן ז"ל בשם 'דוד הירשל', בלי תארים שהיו מתאימים לאיש דגול כערכו, לפי שאצל חסידים הרי דמות דיוקנו של הרבי הוא לנגד עיניהם תדיר, ואין חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב – ראה 'תורת מנחם-התוועדויות' תשמ"ג ע' 543.

אופן הפסיקה בנמצאה טעות בקריאת התורה

ב) בהערה 12 שם כותב שלגבי טעות שנמצאה בספר-תורה בעת קריאת התורה, נוהגים כדברי השערי אפרים (הנעתק בסדור תורה אור ובקצות השלחן), ודלא כשו"ת הצמח צדק שהופיעה בשער המילואים ח"ד, ובמהדורה החדשה – בחלק או"ח סי' עו [תמצית תשובת הצמח צדק למעשה הבאתי בספרי 'נתיבים בשדה השליחות' ע' נב-נד].

ואני תמה, כי לפי כללי הפסיקה, הנה כאשר נמצא דבר בדברי הראשונים שהאחרונים לא ראוהו, הרי עלינו להתחשב בדברי הראשונים (ראה הנלקט ב'כללי הפוסקים וההוראה' (להרב פרקש) כללים מה-מט, וש"נ). ומכיוון שתשובה זו של הצמח צדק לא הופיעה עד דורנו זה, אין לנו לתקוע עצמנו בזה לנהוג כמנהג שנהגו לפני הופעתה.

[ומציין שם ל'התקשרות' גליון תר, שם מעיר שתשובה זו היא מכתב-יד מעתיק, לא מגוף כתב יד קודש1. עוד מוכיח שם מהעובדה שבשנת תשמ"ז הדפיסה מערכת קה"ת את הסידור תורה-אור, ובו נכללו דיני קריאת התורה מספר שערי אפרים, כולל דין טעות הנמצא בעת קריאת התורה. ואיני מכיר בהוכחה זו כלל, כי הם רק חזרו והדפיסו את הסידור במתכונת הקודמת, פרט לשינויים ספורים בפנים הסדור. ובחלק ההלכות שבו לא ניתוספו כי אם הגהות כ"ק אדמו"ר בגיליון שער הכולל. ולטעמיה, אדרבה הווה ליה להוכיח מזה שמערכת קה"ת הדפיסה את תשובת הצמח צדק הנדון בזה, ולא העירו שאין נוהגים כדבריו למעשה. ועל כל פנים לא זו הדרך בהכרעת דבר הלכה. והרי הדברים שבתשובה הנדונה בזה הם דברים ברורים, מילתא בטעמא וקילורין לעיניים בסוגיא זו. ולא נהירא כלל לדחותם בקש].

הרב לוי יצחק ראסקין, דומ"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

__________________________

1)    וכן – שאין זו "תשובה" אלא ביאור על השו"ע, וצ"ע אם נכתב הלכה למעשה, או רק כשקלא-וטריא. ולע"ע לא ידוע על אף אחד מרבני חב"ד (מלבד הרב הכותב) שפוסק כן הלכה למעשה – המערכת.

ביקור אצל צדיקים שאינם מרבותינו נשיאי חב"ד

לעניין ביקור צדיקים שאינם מרבותינו נשיאינו, אם על-ידי ביקור אצלם בחייהם או לאחר הסתלקותם מעלמא דין על-ידי השתטחות באוהליהם, שדנו על זה ב"התקשרות" (גיליון תש"ס) אם נכון לעשות כן. לכאורה עניין זה מסתעף לכמה ראשים, ובעיקרם שניים:

א) כאשר הנסיעה אל הצדיק היא כדי לקבל ממנו – ברכה, עצה או הדרכה (ויש לדון בכמה צדדים בזה, וכדלהלן).

ב) כאשר נוסעים אליו כדי לתת לו – כבוד וכדומה (ופשיטא שעניין זה הוא לא רק מותר אלא מצוה רבה וחיוב גמור הוא לתת כבוד לתלמידי חכמים וצדיקי אמת (ראה בשו"ע יו"ד סי' רמג-רמד), כי הכבוד שנותנים לצדיקים הוא כבוד ה', ויש להדר בזה1).

תחילה יש לומר בכללות, שלא רק האופן הראשון אלא גם השני שייכים הן בחייו בעלמא-דין והן לאחר הסתלקותו לשמי רום, וכמאמר רז"ל, לעניין כיבוד אב, "מכבדו בחייו ומכבדו במותו". ועניין זה של נתינת כבוד שייך הן לאב והן לרב, וידוע שבכלל הכבוד השייך לאחר הסתלקות הנשמה מהגוף הוא לבקר במקום מנוחתו2.

נסיעה לצדיק – כחסיד לרבו

והנה לעניין האופן הראשון, לנסוע לצדיק פלוני כדי לקבל ממנו כחסיד מרבו, נראה שאצל חסידי חב"ד נמנעו מזה. וזאת מכיוון שעניין הנסיעה לצדיק הוא בהיות הצדיק בבחינת ראש ("ראשי אלפי ישראל") ונשמה כללית המשפיע חיות בנשמות הפרטיות השייכות אליו, וגופא בתר רישא אזיל. הנה חסיד המקושר לרבותינו נשיאי חב"ד, ששיטתם בחסידות ובעבודת ה' (ובהשקפה על שאלות החיים וכו') היא באופן מסויים, הריהו בבחינת "גוף" השייך לאותו ראש, ואינו רוצה לקבל מ"ראש" אחר כשיש לו כבר "ראש" שמשפיע לו באופן מסוים.

ויש להעיר, כי אצל חסידי פולין לא נמנעו החסידים של צדיק (וכן גם הצדיקים עצמם) מלבקר אצל צדיקים רבים ולקבל מהם השפעה בעת ובעונה אחת, ולא ראו בזה שום סתירה (יתכן שאחת הסיבות היא משום, שכל צדיקי פולין דרכם בעבודת ה', פחות או יותר, שווה, והיא דרך החסידות הכללית). אמנם אצל חסידי חב"ד נמנעו מזה, כאמור.

עוד יש להעיר, כי ההסתייגות הנאמרת כאן שאין זה ראוי שחסיד חב"ד יקבל מראש אחר שאינו שייך אליו, פשיטא שאין לה שום מקום בקשר לאבות האומה (ביקור במערת המכפלה), או בקשר לחז"ל הקדושים חכמי המשנה והתלמוד, (כגון לעניין ביקור בציון הרשב"י, וכן אצל כל התנאים ואמוראים), שהרי הם אבותינו ורבותינו והם הם היסודות שעליהם כל בית ישראל עומד ומתקיים. וכן על דרך זה אין שום מניעה ושום בעיה בביקור בציוניהם של כל גדולי-ישראל האמתיים, ראשונים ואחרונים, בעלי נגלה או מקובלים, מכל העדות והחוגים (שתורתם נתקבלה אצל ישראל קדושים), שהרי כולנו – כל עם ישראל – הננו תלמידיהם ואת מימיהם אנו שותים.

אם יש איזו הסתייגות, כנראה, אין זה אלא בנוגע לאדמו"רי החסידות הכללית, ששיטתם שונה משיטת חסידות חב"ד והם נחלקו עליה3. שהרי הם כולם (עד היום) מתלמידי תלמידיהם של הבעש"ט והרב המגיד ממזריטש – שאף כי כל התלמידים, אדמו"ר הזקן וחבריו, שתו ממעיין אחד (של הבעש"ט והה"מ), מכל מקום דרכיהם נפרדו – וחבריו הקדושים של אדמו"ר הזקן חלקו על שיטתו בעבודת ה' ובלימוד תורת החסידות4, ונשארו בדעתם ובשיטתם זו עד היום הזה. ולכן חסידי חב"ד לא רצו 'להרכיב' לגופם 'ראש' אחר שאינו מתאים להם.

נסיעה לצדיק – לבקש דבר מסויים

אמנם גם בזה ייתכן שאין בעיה אם פונים לצדיק אחר כדי לבקש ממנו דבר מסויים ומוגדר. כלומר, אם אין פונים אליו מתוך הרגשה שהוא הרבי שלי ואני חסידו ותלמידו, אלא על דרך כפי שפונים לרופא גדול, שאין מבקשים לקבל ממנו אלא את הריפוי לבעיה פלונית. כך לכאורה אפשר לבקש מצדיק שידוע שתפילתו נשמעת וברכתו ברכה, שיתפלל עליו או שייתן לו ברכה בעניין מסוים. וכגון המסעות שעורכים קבוצות מאנ"ש מזמן לזמן לציוני רבותינו נשיאינו, כשבאותה הזדמנות, עולים גם לכמה ציונים של שאר צדיקים. בעניין זה ראוי לציין דוגמאות שנהגו רבותינו הק' בעצמם, כפי המובא להלן.

ויש להרחיב ולפרט כמה מקורות לעניינים הנ"ל:

בקשת ברכה

לעניין בקשת ברכה מנשיאי החסידות הכללית לדבר מסוים ומוגדר – אדמו"ר הזקן עצמו שלח פ"נ לצדיקים שבדורו – להרה"ק ר' נחום מטשערנאביל (בשלהי תקנ"ב, כשהתחזק הקטרוג עליו ועל תורת החסידות)5, ולהרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב (במאסרו הראשון בשנת תקנ"ט)6. כן ביקש בהזדמנות את ברכת הרה"ק ר' פנחס בעל ההפלאה7.

וכן השתטחות באהלי הקדש של צדיקים (אולי לאו דווקא לצורך בקשת דבר מסוים ומוגדר?8) מצינו אצל רבותינו נשיאינו – אדה"ז השתטח על ציון הרה"ק ר' לוי יצחק מברדיטשוב, תקופה קצרה לאחר הסתלקותו (בית רבי פכ"ה). כ"ק אדמו"ר מוהר"ש סיפר, כי בהיותו בדרך חזרה ממריענבאד לליובאוויטש, נסע לבקר את ה'אוהל' של הרב מברדיטשוב (לקו"ד ח"א קכט, א-ב). כ"ק אדמו"ר מהורש"ב עשה נסיעה מיוחדת וארוכה כדי לבקר את היכלי קודש: כ"ק מורנו הבעש"ט, הרב המגיד ממזריטש, הרב המלאך הקדוש, הרב מברדיטשוב, הוד כ"ק אדמו"ר הזקן והוד כ"ק אדמו"ר האמצעי9. בהיות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בלאדמיר (בשנת תרצ"ב) הלך לבקר על ציונו של הרה"צ ר' שלמה מקרלין. וכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מצא לנחוץ לציין ולתעד זאת ברשימותיו (ראה ברשימת היומן עמ' רנב).

בקשת עצה

לעניין בקשת עצה מנשיאי החסידות הכללית לדבר מסוים – ידוע המעשה שסיפר כ"ק אדמו"ר מוהר"ש על אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ ששלח את הרה"ח ר' אייזיק מהומיל להרה"ק מרוזין כדי לקבל את עצתו בעניין ביטול גזרה שהשלטון ברוסיה רצה אז לגזור על ישראל (ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' יו"ד).

ויש לציין שהיה גם יחס של הערצה מאת רבותינו לנשיאי החסידות הכללית, שגובל גם בהתקשרות נפשית, כגון מה שסיפרו רבותינו אודות כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, שבזמן הסתלקות הרה"ק ר' ישראל מרוזין היה ה'צמח צדק' בליובאוויטש, ולפתע באמצע היום קרא למשרת שלו שיקרע לו קריעה ל"ע (מבלי שהגיעו אליו שום ידיעות טלגרפיות). כשהרבנית שאלה אותו מה ארע, אמר שהרה"ק מרוזין נסתלק זה עתה והחזיק עצמו לאונן10.

כבוד לצדיקים

ולעניין הכבוד שיש לנהוג בתלמידי חכמים ובצדיקי אמת (בהבא לקמן יש הן הנהגת רבותינו הק' בעצמם והן את הדרכתם את החסידים ושיתופם בזה) – יש לציין להמסופר בבית רבי (פכ"ה) שאדמו"ר הזקן נהג בחרדת הכבוד בהרה"ק ר' זושא מאניפולי ובתקופת מחלתו היה אדה"ז אצלו והיה משמשו. ובהזדמנות אחרת בהיותם במעזריטש הלך אדמו"ר הזקן אליו לקבל פניו.

כן יש לציין למובא בלקוטי-דיבורים (ח"א קמ, ב) הכבוד הגדול שאדמו"ר הזקן נהג בהרה"צ ר' שלמה מקרלין, ששלח מנכבדי וחשובי תלמידיו ללוותו בנסיעתו ממנו ולשמשו בדרך. ולהלן שם (קמא, א) שזה פעל על חסידי רבנו הזקן בביעשינקוביץ שהוסיפו גם הם בכבודו11.

ועל דרך זה מצינו אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ששלח את זקני ונכבדי החסידים לבקר, ביקור לשם כבוד, אצל הרה"ק רבי אהרן מבעלזא כשניצל מהתופת הנאצית והגיע לארץ הקודש (ראה אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ח ע' קפח). וכן נהג כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שלפני שיצאו עשרת שלוחיו לארץ הקודש (בקיץ תשט"ז), הורה להם שיבקרו אצל הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. ולאחר שביקרו אצלו אמר להם הגבאי שלו, ר' שלום פויגל, שהרה"ק רבי אהרן אמר שזוהי חשיבות גדולה בשבילו, שהרבי שלח אותם אליו. כמו כן שלח הרבי אז את השלוחים הנ"ל לבקר אצל הרה"ק רבי ישראל בעל ה'בית ישראל' מגור.

הרב יעקב הלוי הורוביץ, ראשון לציון

________________________

1)    הדבר פשוט ביותר מצד עצמו ואינו זקוק לשום הוכחה.. וראה להלן בפנים כיצד הדרו רבותינו בכבוד צדיקים.

2)    ראה רש"י יבמות (קכב, רע"א ד"ה תלתא ריגלי) בשם תשובת הגאונים: "בתשובת הגאונים מצאתי, כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול, קובעים אותו לכבודו . . ובאים על קברו...". ובנטעי גבריאל, אבילות, ח"ב פרק עו הע' א הביא מאחרונים בשם זוה"ק שיש נייחא למתים שבניהם באים על קבריהם לבקש על נשמתן. וראה עוד שם פרק פא הע' א-ב, יד. פרק פו הע' יא, כד. וש"נ.

3)    ראה בלקו"ד ח"א קמא, ב (שיטת הרה"צ ר' שלמה מקרלין). אג"ק אדה"ז ע' קכג, ותולדות חב"ד באה"ק ע' כד-כה (שיטת הרה"צ ר' אברהם מקליסק). ובלקו"ד שם: "שזהו באמת ההפרש כללי בין חסידות וואהלין ופולין וחסידות חב"ד". וראה גם בספר מגדל עז ע' שעד.

4)    וגם הי' אצלם ענין של "ויקנאו בו אחיו", כידוע (ראה תורת מנחם – רשימת היומן ע' שנח-שנט ובהערה 11 שם. וש"נ). והרי זה ע"ד כמו בחילוקי-דעות או מחלוקת "בתוך המשפחה" שהוא מהעניינים הכי רגישים. וד"ל.

5)    ראה בלקו"ד ח"א מא, א. סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 39. התש"א ע' 146. וראה עוד בסה"ש קיץ ה'ש"ת שם, שגם הודיע מזה לעוד תלמידי הבעש"ט והה"מ שהיו אז בחיים בעלמא דין.

6)    בית רבי פרק טו (כח, ב הערה א).

7)    ראה בבית רבי ס"פ יח (לז, א ובהערה שם). ויש לציין כי בקשה זו היתה בקשת ברכה סתמית, ולא לדבר מסויים ומוגדר. 

8)    ראה גם בהערה הקודמת.

9)    רשימות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שנדפסו בראש קונטרס ומעין, ע' 45.

10)  ראה ספר השיחות ה'תש"ב ע' 105. ושם גם ביטוי הערצה של אדה"ז כלפי הרה"ק מרוזין כשפגשו בצעירותו (על פגישתם – ראה עוד בבטאון חב"ד גל' 32 ע' 17).

11)  ובבית רבי פרק כה (סד, ב) נוסף, שבביקור הרה"צ ר"ש אצל אדה"ז שלח אדה"ז את בניו לקראתו לקדם את פניו.


   
תגובות
1.
תספורת בליל ערב שבועות
יהודה כהן-09/06/09 17:55

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)