חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ז' בניסן התש"פ, 1/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ליובאוויטש וסוכטשוב
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 777 - כל המדורים ברצף
העבודה עם העולם זקוקה לנתינת כוח ממשה רבנו
גאולת כל ישראל ממש
ליובאוויטש וסוכטשוב
פרשת שלח
"חלק לעולם הבא"
תספורת בערב שבועות / לוי במקום כהן / נמצא טעות בעת הקריאה / ביקור אצל שאר צדיקים

קשרי תורה ותפילה בין בית סוכטשוב לרבותינו נשיאנו, כדוגמת הקפדתם להתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן דווקא * הרבי מזכיר לרב זווין תשובה של ה'אבני נזר' שנשמטה בספרו * פעמים רבות מספור מציין הרבי לדברי הסוכוצ'ובער, מעיין, מקשה או מיישב * ועל חידוש בעניין גר צדק, שלא כשיטת הרוגוצ'ובי, וצידוד בשיטת ה'אבני נזר' * רשימה חלקית

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"האדמו"ר מסוכטשוב, בעל ה'אגלי טל' היה בקשר הדוק עם רבותינו נשיאינו" – התבטא הרבי בהזדמנות (שיחת ש"פ תצווה תשל"ז – תורת מנחם מנחם ציון כרך ב, עמ' 421).

והוסיף:

ולהעיר שבספריו מרבה לדייק ולפלפל בדברי אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך שלו, ושמעתי גם מאחד המקושרים לסוכטשוב, שהיה בסוכטשוב עצמה לפני המלחמה, שבעל ה"אגלי טל" היה נוהג להתפלל בסידור על-פי נוסח האריז"ל כפי אשר יסד אדמו"ר הזקן – שבזה מודגש הקשר והשייכות ביניהם (לא רק בתורה, אלא) גם בתפילה.

כאשר הגאון רבי ישראל-יצחק פיקרסקי (זצ"ל), ששימש ראש ישיבת תומכי-תמימים המרכזית בניו-יורק, בא לנחם את הרבי אחרי פטירת הרבנית חיה מושקא ע"ה, התפתחה השיחה הבאה (התוועדויות תשמ"ח כרך ב, עמ' 566):

 הר"י פיקרסקי: ידוע שה'אבני נזר' הפליא ביותר את גדלותו של הצמח צדק. באחת מתשובותיו כותב "הנה הצמח צדק החדש מהגאון איש אלקים קדוש מליובאוויטש זצללה"ה מכשיר לגמרי כו' כותב ב' טעמים להכשיר וכו'". וסומך על דבריו (אף שמביא ראיות גם לאידך גיסא).

כ"ק אדמו"ר: חסידים מספרים שהיה קשר מיוחד ביניהם.

הר"י פיקרסקי: ה'שם משמואל' – בנו של ה'אבני נזר' – מפליא את גדולתו של אדמו"ר הזקן, בכותבו בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים, "יש נוסחאות מחיה בצירי, ובנוסח הרב דהוא תנא.. כתיב בסגול כו'".

כ"ק אדמו"ר: מספרים אצלנו שהיה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן, אף שהיה תלמידו של הרב מענדל מקוצק.

הר"י פיקרסקי: על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן, אבל בנוגע לסוכוטשובר (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד') ראיתי בעצמי שהיה מתפלל בנוסח האדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתרה מזה, כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח האדמו"ר הזקן, לא היתה דעתו נוחה.

כ"ק אדמו"ר: בנוגע לנוסח התפילה קבע אדמו"ר הזקן נוסח זה מלכתחילה באופן השווה לכל נפש. בנוגע לספר התניא מדגיש בהקדמתו שכותב "לכללות אנשי שלומינו", מה שאין כן בנוגע לנוסח התפילה, דבר השווה לכל נפש.

הרקע לדברים היה הדו-שיח הקודם:

 הר"י פיקרסקי: אצל ה'אבני נזר' – כשישב שבעה על זוגתו הרבנית ראו דבר פלא: ביום השבת – לא יכלו להכירו! הכול – עריכת ה'שולחן' וכו' היה כרגיל, כאילו לא קרה כלום! ובפרט כשמדובר אודות צורכי רבים – כפי שהתבטא פעם שאינו איש פרטי, אלא איש ציבור.

כ"ק אדמו"ר: מטעם דצורכי רבים הרי "אם היו רבים צריכין לו מותר", ולא רק בשבת, אלא גם בימות החול.

הר"י פיקרסקי: בוודאי. היו אמנם כאלו שתמהו על הנהגתו, והיה אחד שאפילו שאל אצלו לפשר הנהגתו, ובגלל ששאל שאלות כו', אמרו לו: "אינך חסיד"... אף שבאמת היה חסיד גדול ("אַ גרויסער פיינער חסיד")!

כ"ק אדמו"ר: שאלה זו – בוודאי יש עליה תשובה, כאמור, ש"אם היו רבים צריכין לו מותר", ולהעיר גם מהכלל שיחיד ורבים הלכה כרבים. אמנם, עצם העובדה שיש לו 'שאלה', מוכיחה כי אצל חסיד – מלכתחילה אין מקום לשאלות!

בקשר להנ"ל – חסיד או לא חסיד – מספרים על רבינו הזקן, שכאשר באו אליו בטענות על החסידים (בזמנים הראשונים כשחיפשו 'חסרונות' על החסידים) שאין תוכם כברם כו'. נשען על ידיו – כדרכו בעת דבקותו – ואמר: אם כן, יקויים בהם מאמר המשנה "עושה עצמו כו' אינו מת כו' עד שיהיה כו"!

תקיעת שופר בתפילת לחש

פעם אחת (המלך במסיבו כרך א' עמ' צד-צה) הזכירו לפני הרבי את שיטתו של הסוכוטשובער (ה'אבני נזר') שאין צריכים לתקוע שופר בתפילת לחש של מוסף דראש-השנה אלא בחזרת הש"ץ בלבד) ראה שו"ת אבני נזר הלכות ר"ה סימנים תמה-ז), והרבי התבטא:

שיטתו של ה'אבני נזר' בנידון דידן – יש בה פלא. בכלל הוא נהג להתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, והיה סובר כמותו בכל מקום, ואילו בנידון דידן הוא יוצא לקיים פסק דין השולחן-ערוך נגד סידורו של אדמו"ר הזקן?!

[כבר העיר על כך גם בעל ה'מנחת אלעזר' בשו"ת שלו כרך ד' סימן לז – דברי האבני נזר והמנחת אלעזר צוטטו ב'המלך במסיבו' שם עמ' צד-ה].

לעניין הנהגתו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע – הסביר הרבי כי הטעם שלא תקע בתפילת לחש לא היה מפני שאחז בשיטת ה'אבני נזר' אלא כנראה מפני שלא סיים תפילתו עם המניין ולא רצו להפסיק.

האם מועיל שינוי הקשר בתפילין שאולות

במכתב משנת תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' שעח) מתייחס הרבי לשמועה בשם ה'אבני נזר', וכך הוא כותב:

...בשאלתו בעניין ליקח תפלין של חבירו להתפלל בהם והשמועה ששמע בשם האבני נזר.

הנה בשו"ת אבני נזר חלק או"ח קפ"ג בסופה: להמניח תפלין של ראש של אחר, לא שפיר עביד, כיוון שהבעלים ישנו אחר כך הקשר לפי ראשם ונמצא דלא הוי קשר של קיימא ולא יצא הראשון ידי חובתו, ומצוה לפרסם הדבר עכ"ל.

אבל כבר נהגו העולם דלא כן, וראייה חזקה להמנהג הוא מה שכתב בפשיטות באורח חיים סי' י"ד סעיף ד' – הועתק ג"כ בשו"ע לרבנו סעיף יב' – דמותר להתלבש בתפילין של חבירו וכו'. והועתק בכמה אחרונים ובשום מקום לא נתבאר שבמה דברים אמורים כשמדת הראש מתאמת, שבאמת רק לעתים רחוקות מזדמן כך, וכבר הקשו על האבני נזר – הועתקה קושיתם שם סי' קפ"ד וקפ"ה.

ובכלי חמדה על התורה פרשת וילך לימד זכות על מנהג העולם: א) דתפילין לא בעי קשר של קיימא וכהרמב"ן, ב) דמה שמקשר לזמן מצותה נחשב קשר של קיימא, ועיין שם שמבאר מה שלכאורה לא משמע כן באיזהו מקומן...

גדר במלכות – שאינו ירא מאף אדם

בגדר מלכות ומְשִׁיחת מלך בן מלך, מביא הרבי (לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 107) את דברי ה'אבני נזר' (שו"ת יורה דעה סימן שי"ב סעיף ב' ואילך), לבאר מחלוקת שבין רש"י ("בזמן ששלום בישראל הוי המלכות ירושה ולא בעי משיחה אבל כי איכא מחלוקת לאו ירושה היא ובעי משיחה בתחילה") והרמב"ם ("אין מושחין מלך בן מלך שהמלכות ירושה למלך העולם כו' ואם היתה שם מחלוקת מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת ולהודיע לכל זהו מלך לבדו, כמו שמשחו שלמה מפני מחלוקת אדוניה כו'"):

לדעת רש"י המשיחה היא בדומה להקמת מלך חדש, ואילו לדעת הרמב"ם אין ירושת המלכות בטלה, אף לא משתנית, ואין המשיחה אלא "לסלק המחלוקת" להסיר דבר תוספת.

הרבי מציין בהערה 21:

"ויש-לומר דנפקא מינה האם מביא קרבן נשיא (מלך). ולהעיר מדין דוד באותן ששה חודשים (ירושלמי ראש השנה פרק א' הלכה א'. הוריות פרק ג' הלכה ב'). וראה מאירי הוריות יא, סוף עמוד א'. פרשת דרכים דרוש יא בסופו. אבל ראה שו"ת אבני נזר שם (בהגהה לסימן כז) דגם אז היה לו דין מלך לכל דבר, ורק כיוון שהיה נרדף ומתיירא מאבשלום מקרי יש על גביו שררה, והרי זה דין מיוחד בשעיר דצריך להיות מי שאין לו על גביו אלא ה' אלוקיו בפועל (כמשנה הוריות י,א. וראה רמב"ם הלכות שגגות פרק טו הלכה י'). ואין-כאן-מקומו".

(תשובה זו הובאה בקצרה גם בלקוטי שיחות כרך כח עמ' 110 הערה 59).

מעמד הגרים כשייבנה בית-המקדש

בשיחה ארוכה ונדירה משנת תשד"מ (לקוטי שיחות כרך כו עמ' 160 ואילך), בעניין גיור בזמן הזה, הסיק הרבי מדברי הרמב"ם, שבזמן הזה נהיה הגר גר גמור על-ידי מילה וטבילה בלבד, אלא שיש עליו חיוב להביא קרבן לכשייבנה בית-המקדש. וזאת, אף שבזמן הבית היה צורך בשלושה דברים, וגר שמל וטבל ולא הביא קרבן "קרבנו עכבו להיות גר גמור... ככל כשרי ישראל... אינו אוכל בקדשים שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל".

הרבי המשיך שמדברי הגאון הרוגוצ'ובי מובן דגם בזמן הזה אינו ישראל גמור לעניין קדשים, אלא ד"לא מחסר כלל" כיוון שאין קדשים בזמן הזה.

"והדבר תמוה" אמר הרבי: איך יתכן לומר שכל גר שנתגייר מאז חורבן הבית לא היה לו דין של ישראל גמור לגבי אכילת קדשים?

מבאר הרבי אפוא דלא כהרוגוצ'ובי:

הלשון "קרבנו עכבו להיות גר גמור" (ולא בלשון חיוב "קרבנו עושה אותו גר גמור") מצביע על כך שאי הבאת הקרבן מעכבת אותו מלהיות גר גמור (לגבי קדשים), ולא שהבאת הקרבן עושה אותו לגר גמור (גם לגבי קדשים). ואם כן בזמן הזה, שעל פי תורה אין דין קרבן, אין דבר המעכב, ונעשה גר גמור על-ידי מילה וטבילה בלבד. ולאחר שנעשה גר גמור – הרי זה לתמיד, וכשיבנה בית המקדש יהיה מותר באכילת קדשים גם לפני הבאת הקרבן. בסגנון אחר (על דרך המוסר): לא יעלה על הדעת שבנין הבית יוריד מקדושת הגר.

מוסיף הרבי (שם עמ' 163 הע' 28) וכותב:

ולהעיר שבשו"ת אבני נזר (יורה דעה חלק ב סימן שדמ סעיף יג) מסיק כן בדעת הרמב"ם – [כמסקנתו של הרבי] – וכותב: "ומה שיצטרך להביא קרבן כשיבנה בית המקדש לאו להכשירו בקדשים שכבר הוכשר, רק למצוה כמו שהביאו אבותינו".

וממשיך הרבי:

אבל הוא כתב כן מטעם אחר, לפי ביאורו ושיטתו בדעת הרמב"ם, שבזמן המקדש, אף לישא בת ישראל אסור עד שיביא קרבנו, שהוא דלא כהצפנת פענח...

גדר מחילה בממון הריבית

בשיחה ארוכה משנת תשכ"ג (לקוטי שיחות כרך יב, עמ' 15 ואילך), דן הרבי במה שנחלקו הגאונים והרא"ש בעניין מחילה בריבית, כשמחל הלווה למלווה את הריבית, שלדעת הגאונים חייב להחזיר לו הריבית ולדעת הרא"ש הועילה מחילתו. ואומר הריטב"א שטעם הגאונים הוא שהתורה לא מחלה חוב זה, והוא חייב כלפי שמיא (ומוכיח דבריו מכמה מקומות) ולא מהני מחילת הלווה.

בהערה מיוחדת (*19) מביא הרבי, כי ה'אבני נזר' בשו"ת שלו (יורה דעה חלק א' סימן קמו סעיף קטן ג') סבור כסברת הגאונים ("כל ריבית שבעולם מחילה היא והתורה לא מחלה כו'") וסברת הריטב"א ("לשמים הוא חייב") ב' טעמים (שונים) הם.

אבל הרבי דוחה את דבריו: על פי מה שמבואר לעיל בפנים [בשיחה שם] שהחידוש ש"התורה לא מחלה" מצינו רק בנידון המחילה לתת את הרבית, ולא בנוגע למחילה שלאחרי נתינת הרבית – הרי מובן שהסברא, "התורה לא מחלה כו'" (כשלעצמה) אינה מספקת שמשום זה לא תועיל מחילה גם אחר-כך, ובהכרח שהסברת הריטב"א ש"לשמים הוא חייב" היא הסברה בדברי הגאונים "התורה לא מחלה כו'" כבפנים.

בהמשך השיחה (שם עמ' 117 הערה 22) מעיר הרבי:

העירני חכם אחד: דבשו"ת אבני נזר (סימן קסח ס"ק א) כתב שסבירא ליה להרמב"ם שהוא "חיובא דממונא". ושם סימן-קטן ב' שאלו הסבורים דמהני מחילה סבירא להו כשיטה זו.. אבל ראה בית יוסף.. על כורחך צריך לומר שהטעם לזה הוא לפי שעניינה של מצוה זו היא להחזיר את הממון שחיסר את חברו...

הערה על תשובה שנשכחה

"בדרך אגב" כותב הרבי לגה"ח רבי שלמה יוסף זווין, בי"ג במרחשוון תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' סו):

בהתוועדות דבית השואבה [=כנראה הכוונה: לקראת ההתוועדות] דשתא [=דשנה] זו עיינתי גם כן מה שכתב בספרו 'המועדים בהלכה' ובציוני המקומות אשר שם, ובפרט בענין ניסוך המים, וראיתי דאישתמיטתיה שו"ת אבני נזר חלק ב' סימן תצ"ה (והוא דלא כהגהת הגר"א בתוספתא).

הכלי והנר

במכתב כללי-פרטי מימי חנוכה תשל"א (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' מו) כותב הרבי:

שני דברים בנר ושניהם נקראים נר: שמן ופתילה שמדליק בהם, הכלי המחזיק בתוכו השמן והפתילה.

בנר שעוה וכיוצא בזה יש לומר שחלק הנר שלא נימס עדיין הוי במקום הכלי, או שהכלי הוא לאו דוקא אפילו לכתחילה.

ובהערה שם:

 שהכלי הוא לאו דווקא: בשו"ת אבני נזר חלק או"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כי אם בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועל פי זה בנוגע לנר חנוכה – למה ליה להרבות במחלוקת והרי יש לפרש דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.

"'ספר-תורה שטעה בו אות אחת כו' פסול' – כן הוא בתיקוני זהר תיקון כה. – מצוין שם לשו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן שע"א. ואינו תחת ידי. וראה שולחן ערוך אורח חיים סימן קמג סעיף ד'". כתב הרבי להרב אייזנשטט (אגרות קודש כרך ח"י עמ' קב).

טבילה לכלי מרשות נכרי

כתב ה'אבני נזר' בחלק יורה דעה סימן קו:

במסכת עבודה זרה (דף עה, ב), אמר רבה בר אבוה אפילו כלים חדשים צריכין טבילה, דהא ישנים וליבנן כחדשים דמי, ואפילו-הכי צריכין טבילה, וצריך להבין למה הביא הראייה מליבנן דווקא ולא מהגעלן בכלים שנשתמשו בחמין ומהדיחן בכלים שנשתמשו בצונן...

והנראה לפי מה שכתבו התוספות בכלי עץ שיש להם חישוקים של ברזל מבחוץ, דאין צריכים טבילה כיוון שאינו משתמש במקום המתכות, ואם כן, אם נאמר דאין צריכים טבילה רק מכוח שנשתמש בו הנכרי, והרי ליבון הוא שתשיר קליפתו החיצונה כדאמר בגמ' שם, והרי סר מקום שנשתמש הנכרי ולמה צריך טבילה, אלא ודאי דאפילו לא נשתמש הנכרי צריך טבילה, והא דכלי סעודה כתיב בפרשה היינו שישתמש בה ישראל בצורכי סעודה.

וכן משמע מדברי הפוסקים דסכין שנשתמש בו הנכרי בחיתוך קלפים וקנאו ישראל לצורכי סעודה דצריך טבילה, דהא כתב הבית-יוסף דכלים שקנאם ישראל מנכרי לסחורה ומכרם לישראל אחר לסעודה צריכין טבילה .. ואין הטעם דחדשים צריכין טבילה משום דהיו עומדין להשתמש ביד הנכרי.

הרבי (לקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 368 הערה 40) מציין לדברי האבני נזר ומדגיש: דכלי סעודה "היינו שישתמש בה ישראל בצורכי סעודה", המחזק את האמור בשיחה, שעצם היות הכלי ברשות הנוכרי, גם שלא לצורך סעודה, מצריך טבילה.

פיקוח נפש בשבת 'הותרה' לגמרי

כשדן הרבי (לקוטי שיחות כרך ז"ך עמ' 135) בדעת הרמב"ם בעניין פיקוח נפש – מתבטא וקובע כדברי האבני נזר:

לגבי שאר המצוות הרי זה בגדר דחויה, פיקוח נפש דוחה האיסור, מה-שאין-כן בשבת הרי זה הותרה: האיסור מלכתחילה לא נאמר לגבי חולה שיש בו סכנה "הרי הוא כחול"...

ומציין הרבי: ראה שו"ת אבני נזר אורח חיים סימן תנה סעיף ג ואילך.

בעניין קדושת ומצוות יישוב ארץ-ישראל בזמן הזה – מציין הרבי (לקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 399 הע' 13): שו"ת אבני נזר יורה דעה סימן תנד אות מג ואילך (וראה גם עמ' 402 הע' 38).

"ראה שקלא וטריא אם מצות שמירת המקדש חשוב עבודה או לא באבני נזר יורה דעה סימן תמ"ט" צויין ב'לקוטי שיחות כרך יג עמ' 57 הע' 18. והוסיף לציין לאבני נזר שם (הערות 66, 40, 22, 21) ועוד.


   
תגובות
1.
הוספות
אסף פרומר-12/06/09 14:22

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)