חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 י"ז בסיון התשע"ט, 20/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לוי במקום כהן / אמן ב'גאל ישראל'
תגובות והערות

נושאים נוספים
כוונת האהבה והצימאון היא בהמשכת האלוקות למטה
התקשרות גליון 776 - כל המדורים ברצף
לעשות הכול כדי למהר
בצל החכמה
פרשת בהעלותך
"הוו זהירין ברשות"
לוי במקום כהן / אמן ב'גאל ישראל'
הלכות ומנהגי חב"ד

עלייה לתורה ללוי באין כהן

ב'התקשרות' לפרשת שמיני (גיליון תשסט) העיר הרב שבתי יונה שי' פרידמן אודות מצב שאין כהן בבית הכנסת – שלכאורה יש עניין להעלות את הלוי לתורה, על-פי מה שכתב אדמו"ר הזקן בסי' ר"א ס"ג "טוב להקדים גם-כן הלוי לישראל". וציין ל'המלך במסיבו' ח"א עמ' רסה, שהלכה זו היא לא רק בברכת המזון אלא גם בשאר דברים, ע"כ.

והנה בטור שם הביא שתי דעות: א) דעת עצמו ("וייראה לכאורה") ממשמעות הירושלמי, שיש ללוי דין קדימה במקום שאין שם כהן. ב) דעת מהר"ם מרוטנבורג שאין לו דין קדימה. והב"ח ואליה רבא שם פסקו כדעת הטור. וזה מקור דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל1.

והדרישה2 הקשה על דעת הטור מדברי רש"י על הפסוק3 "השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך" – "אבל בגולה4 אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל", ותירץ שדברי רש"י הם רק לעניין צדקה, ולא לעניין כבוד.

מאידך, בס' באר שבע על הוריות5, הקשה על דעת מהר"ם מרוטנבורג: "כיוון שאין לו דין קדימה לענין ברכה, למה יהיה לו דין קדימה לעניין צדקה להחיותו [-כנפסק שם במשנה] טפי מלענין ברכה ושאר דברים שבקדושה, דהא אדרבה עיקר קרא 'בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה'', דיליף מיניה דלוי קודם לישראל, איירי לעניין שאר דברים שבקדושה. וצריך לי עיון".

אלא שבסי' רא שם, מיירי – בלשון אדמו"ר הזקן – דווקא "אם הם שווין בחכמה", אבל "אם הישראל גדול מהלוי" לא, וכן פסק במשנה ברורה6, לעניין עלייה לתורה, שבמצב זה – ישראל עולה ראשון, ולא יקראו ללוי אחריו כלל7.

אולם יש להוסיף ממעשה רב, הובא ב'לקוטי ספורים'8: "אצל אדמו"ר הזקן זצ"ל נזדמן איזה פעם בהמנין שהיה מתפלל, שלא היה כהן, וקרא הבעל קורא לוי במקום כהן, ובירכו אדמו"ר הזקן עבור זה באריכות ימים". והעיר בזה הרב המלקט בזה הלשון: "עיין אורח חיים סימן קלה ס"ו ובט"ז שם. ומשמע דבעובדא הנ"ל היה בנמצא ישראל גדול מהלוי שקראו9, מכל מקום הוטב בעיני כ"ק זצ"ל שקראו את הלוי ראשון וכנ"ל". עכ"ל.

ולכאורה, החידוש כאן בשתיים:

א) דין הקדימה – גם בשאינם שווים, כמו בכהן10.

ב) הסגולה דאריכות ימים, שהיא לא רק על הישראל המוחל, אלא גם על הבעל קורא (או הגבאי המעלה לתורה) שהביא לכך.

ועצ"ע אם יש במעשה זה הוראה הלכה למעשה.

הרב חנוך זילברשטרום, כפר חב"ד

תגובות המערכת:

א. בטור או"ח סוף הל' ברכת המזון11 הביא מהירושלמי12 שאמר ריב"ל "מימי לא בירכתי [=ברכת המזון] לפני כהן, ולא בירך ישראל לפניי". ולמד מזה: "וייראה לכאורה שיש ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל, במקום שאין שם כהן. והרב רבי מאיר מרוטנבורג כתב שאין לו דין קדימה13, והא דקאמר שלא בירך ישראל לפניו – מצד גדולתו קאמר, ולא מצד לויה". המקור (בתורה שבכתב) לדעת הטור, ציין הב"ח ממה שלמדנו (בבבלי) בפרק הניזקין14 מאסמכתא דקראי15 שכהן קודם ללוי ולוי לישראל, ופסק כמותו, וכ"פ הא"ר ואדמו"ר הזקן16 כנ"ל.

ב. בטור יו"ד בהל' צדקה17 סתם כדעת הרמב"ם18, שהלוי קודם לישראל להחיותו. והקשה הדרישה19 משתי הדעות הנ"ל שהביא הטור בהל' ברכת המזון, אם יש דין קדימה ללוי על ישראל. וחילק בין לכבדו לפי שעה, לבין להחיותו שהוא לכולי-עלמא, כיוון "דהיום או מחר ייבנה בית המקדש", ולכן לדעת מהר"ם מרוטנבורג גם בזמן ביהמ"ק אין לו דין קדימה אלא לעניין להחיותו ולא לעניין כבוד, ואילו לדעת הטור יש לו קדימה גם בזמן הזה.

ג. הבית יוסף ביו"ד שם הביא מהירושלמי בהוריות20 את דברי רבי אבין "בשעת הדוכן שנו" וכתב שבתלמוד שלנו שלא כתב כן "משמע דסבירא ליה שאין לחלק בין זמן לזמן, וכן נראה דעת הפוסקים שלא חילקו" ועל-פי זה סיים הדרישה הנ"ל, שדברי הטור באורח חיים על-פי הירושלמי (בברכות ובגיטין) שיש ללוי דין קדימה, אינם לפי סברת הירושלמי (בהוריות), אלא לפי סברת תלמוד דידן.

ד. מאידך לעניין עליה לתורה כשאין שם כהן, בשולחן ערוך21 נפסק "קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי", וברמ"א הגיה: "אבל לראשון יוכל לעלות"22, ובמג"א23 שם כתב, שמשמע שזהו דווקא כשאין הישראל גדול מהלוי, ולהלן24 כתב במפורש, שאז (כששווים, לא רק "יכול" אלא) צריך להקדים את הלוי. וכן פסק הט"ז25. אך בשערי אפרים26, במשנה ברורה27 ובערוך השלחן28 לא הביאו כלל דעה זו (ש"צריך", או ש"טוב", להקדימו). ולהעיר שיש דעה שאין לקרוא ללוי ראשון כלל, אם על-פי נגלה29, ואם על-פי קבלה כדי שלא להתחיל במידת הגבורה30. וגם לדעה זו, אם הלוי הוא חיוב או חתן או מברך 'הגומל' צריך לקרותו ראשון31. ולכאורה גם איפכא, לדידן שטוב להקדים את הלוי, ואפילו לפי המעשה דאדמו"ר הזקן שזה גם "בשאינם שווין", אם הישראל הוא חיוב וכדומה, מקדימים אותו.

ה. המעשה הנ"ל מאדמו"ר הזקן נעתק בשעתו בנדון (ב'התקשרות' גיליון תרפ"ג) יחד עם מעשה נוסף, מרשימת הרב יעקב לנדא ע"ה32: "בש"ק פ' פקודי תרע"ו ציווה כ"ק שי"נ [=אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. וכנראה – בנוכחותו, כנ"ל] לקרות ללוי במקום כהן".

ו. בקשר לסגולה – הרי ריב"ל ש"לא בירך ישראל לפניי" (כיוון שדרש את כבודו-שלו כלוי) הוא לכאורה בתפקיד 'הגורם' (או "מניעת המניעה", שלא יעלה ישראל) ולא כרבי פרידא 'המוחל'.

ז. כבר שאלו ב'התקשרות' שם, מניין המקור לדברי אדמו"ר הזקן "והעושה כן מאריך ימים", שאינו מופיע לפנינו בבבלי (ולא כפי שציינו שם במהדורה החדשה) ולא בירושלמי. והנה הרא"ש33 גרס במגילה34 את המימרה דריב"ל "מימי לא בירכתי לפני כהן, ולא הנחתי לישראל לברך לפני", המופיעה אצלנו רק בירושלמי הנ"ל. ואולי מצא אדמו"ר הזקן בגירסא זו, שבאה כפי הנוסח שלפנינו בגמרא מגילה, בהמשך לשאלה "במה הארכת ימים?".

______________________

1)    וכן פסק המשנה ברורה שם ס"ק יג. ובכף החיים שם (ס"ק כה) כתב "אפילו אינו ת"ח כמו הישראל". ודלא כערוך השלחן שם שפסק כדעת מהר"ם.

2)    ס"ק ב. הובא גם בפרמ"ג באשל אברהם ס"ק ד.

3)    דברים יב,יט. וכבר ציין המג"א (ס"ק ד), שמקורו מהספרי שם (פיסקא עד).

4)    בספר החינוך (מצוה ת"נ) כתב שהלאו הוא רק "בזמן שישראל שרויין על אדמתן", ובמנחת חינוך שם הבין גם מדברי הרמב"ם דהיינו רק בזמן המקדש בא"י.

5)    יג,א ד"ה כהן קודם.

6)    סי' קלה ס"ק כד.

7)    והוא כדעת הט"ז וא"ר שם, וכן הביא בשו"ע הקצר פרק לו ס"ב.

8)    להרב ח"מ פרלוב, עמ' עב.

9)    אולי הכוונה לאדמו"ר הזקן עצמו – המערכת.

10)  כמ"ש בשו"ע רבינו סי' רא ס"ב, מהתוס' מגילה כח,א ד"ה כי קאמר.

11)  סי' רא.

12)  ברכות פ"ה ה"ד, גיטין פ"ה ה"ט.

13)  וראה לשונו בתשובה בעל-פה בקשר לעליה לתורה שהביא בכל-בו הל' קריאת התורה סי' כ (בדפוסים הרגילים יא,א): "ושאלו לפני הר"מ נ"ע אם חובה לתת ללוי לברך במקום שאין כהן, והשיב: במקום שאין כהן, יש לכל דבר לישראל כמו ללוי. ואמרו לפניו הירושלמי, וענה: איני מאמין שהוא בירושלמי, ואם הוא שם – זהו לא היה אלא בשביל כי הוא גדול מכולם". ועד"ז בתשב"ץ קטן סי' שיב.

14)  גיטין נט,ב אודות עליה לתורה. ואינו מזכיר את הלימוד בהוריות (יג,א) מפסוק "הבדיל ה' את שבט הלוי" לחיוב הקדמת הלוי לישראל להחיותו.

15)  אסמכתא בלבד ולא דאורייתא, כי מה שאמרו בגמרא שם "דאורייתא היא", מתייחס רק לקדימת הכהן, אבל קדימת הלוי הנלמדת מהפסוק(ים) "הכהנים בני לוי" אינה דאורייתא, וכן בשו"ע אדה"ז בעניננו כתב "אין חיוב בדבר" (אפילו לא מדרבנן, כעליית הלוי לתורה אחרי הכהן), אלא "טוב" בלבד.

16)  מאידך צע"ק, מדוע בדיני בציעת הפת (בסי' קסז, עכ"פ בשו"ע אדה"ז סי"ט שנכנס לפרטים בענין כהן ות"ח) השמיט לגמרי דין לוי, ואפילו לא ציין לסי' רא לעניין זה.

17)  יו"ד סי' רנא.

18)  הל' מתנות עניים פ"ח הי"ז-יח, ע"פ המשנה הנ"ל בהוריות.

19)  ס"ק ג. הובא במחצית השקל על המג"א הנ"ל, באו"ח סי' רא.

20)  פ"ג ה"ה. אמנם בהגהות והערות לטור השלם שם (אות מג) הביא מכמה מקורות, שיש גירסאות ופירושים אחרים בירושלמי.

21)  סי' קלה ס"ו.

22)  ומקורו ציין המג"א שם (ס"ק י) למהרי"ל, וציין שכן משמע ברמב"ם ור"ן ורבינו ירוחם (ראה הציונים בשו"ע השלם שם). ו(למרות ההסתייגויות, גם ע"פ קבלה דלהלן) כן פסקו גדולי הספרדים (מחזיק ברכה ס"ק ד), וכן נהגו למעשה: שו"ת אור לציון (ח"ב הל' קרה"ת פ"ט), ושו"ת יביע אומר (ח"ו סי' כד).

23)  וכן בט"ז ס"ק ו, ובמשנה ברורה ס"ק כד.

24)  ס"ק כ.

25)  ס"ק ו.

26)  שער א סעיף יג.

27)  ס"ק כד. וכן בדרך החיים (סי' עח ס"א) ובקיצור שו"ע (סי' כג ס"ט). בחיי אדם (כלל לא) לא הביא מצב זה כלל.

28)  סעיף יג.

29)  כסף משנה בדעת הרמב"ם (הל' תפילה פי"ב הי"ט), הר"ן (מגילה יד,ב ד"ה נקטינן (וראה בהגהות והערות לשו"ע השלם ס"ק כט וש"נ), מנהג אשכנז שהביא האגור (סי' קפג, הובא בדרכי משה ס"ק ו).

30)  מור וקציעה סי' קלה. וכ"פ הכף החיים ס"ק מ דשב ואל תעשה עדיף, וכן הביא בפסקי תשובות הע' 65 בשם הגרמ"א פריינד.

31)  כף החיים ושו"ת יביע אומר הנ"ל, פסקי תשובות שם ס"י.

32)  שנדפסה ב'כפר חב"ד' גיליון 986 עמ' 35.

33)  גיטין פ"ה ס"כ.

34)  כח, רע"א. וכפי שהעיר שם הקרבן נתנאל (אות ב).

אמן ב'גאל ישראל' – היש להשתמט מחיובה?

במדור 'בירורי הלכה ומנהג' ('התקשרות' גיליון תשעג) נחית לברר בדין מי שסיים ברכת 'גאל ישראל' ואחר כך סיים הש"ץ ברכה זו בקול – האם יענה 'אמן' לברכת הש"ץ או לא? מסקנתו הוא שלא יענה, ודלא כמו שכתב בספר 'הפסק בתפלה' (פ"ג ס"ז).

הרקע לדיון הוא, שבעניית 'אמן' זה יש דעות שונות בפוסקים אי הוי הפסק בין גאולה לתפילה או לא, ולכן חיפשו עצות שונות לעקוף את השאלה. ובסידור רבינו הזקן (ראה להלן) נאמר שהרוצה לצאת כל הדעות "יוכל לכוין לסיים עם הש"ץ, ואז אינו מחוייב לענות אמן אחר הש"ץ..". אמנם למעשה, כאשר נתקל בשאלה, סובר הרב הכותב להכריע כסוברים דהוי הפסק ולכן לא יענה אמן, ומחבר-ספר 'הפסק בתפלה' סבירא ליה שהעיקר הוא דלא הוי הפסק ולכן יענה אמן.

הוכחת הכותב היא מהרשום במנהגי חב"ד1 שהש"ץ מסיים ברכה זו בקול רגיל. "ומכיוון שתמיד ייתכן שחלק מהמתפללים יגיעו לסיום הברכה לפני הש"ץ וייכנסו לספק עניית אמן, ובכל זאת הורה לש"ץ לסיים בקול רגיל (ולא בלחש כמו בברכת אהבה) – הרי שבפועל זו הוראה שלא להחמיר כהאפשרות שבסדור".2

ובמחילת-כבוד-תורתו הוכחה זו איני מכירה. יש לפנינו מחלוקת הפוסקים אם יענה 'אמן' או לא, והעצה לסיים יחד עם הש"ץ כתבה המגן אברהם, אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ובסידורו (כמצויין בשולי המאמר שם). וכל אלה דוחה הכותב ממשמעות שראה בהוראה זו [ובלשונו: "אמנם למעשה הורה הרבי אחרת"]. אך איפה ראה בהוראה זו שאין על היחיד להשתדל לסיים יחד עם הש"ץ?

ואכן אם היה הרב הכותב מסתפק רק להוכיח לנו ההכרעה לעניין דיעבד, שלא יענה אמן על ברכת 'גאל ישראל' של הש"ץ – החרשתי. אך הוא מרחיק ללכת לומר שאין עניין גם לכתחילה להשתדל לסיים 'גאל ישראל' עם הש"ץ. ועל מה שאדה"ז כותב בסדורו "אם רוצה לצאת כל הדיעות", על זה כותב3 דהיינו "רק אם רוצה. אך אינו ממליץ לנהוג כך". ועל יסוד הבנתו זו הוא מותח קו ביקורת על מה שבסדור תהילת ה' באנגלית4 כתבו שעדיף לסיים ברכת 'גאל ישראל' יחד עם הש"ץ. ולדעת הכותב לא התכוון לזה אדה"ז, ועוד "שהעדפה זו היא היפך משמעות הוראת הרבי למעשה" [הנ"ל].

אני משתאה! המג"א, ואחריו אדה"ז (בשו"ע ובסדור), שקדו למצוא עצה שלא ייתקל בבעיה שלכמה פוסקים הוא חדל מהחובה לענות אמן, ועל זה הוא כותב שאדה"ז "אינו ממליץ לנהוג כך"!5

ואמנם כי לדידי טרם נתיישבה סיבת ההבחנה במנהגנו בין 'אהבת עולם' שמסיים הש"ץ בלחש לבין 'גאל ישראל' שמסיים בקול. הנה לא בגלל זה רשאי אני לבנות מגדלות הפורחים באויר. ובכל זאת אולי יש לנמק ההבחנה על-פי המובא6 בשם הרה"צ הר"ר מאיר מפרעמישלאן זי"ע, שהאסתפקתא בשולחן ערוך לעניין עניית 'אמן' על 'גאל ישראל' היינו בימים ההם, אבל עכשיו רוצים בשמים שיצעקו בקול רם "גאל ישראל"... [ואילו בסיום ברכת 'אהבת עולם' הדיוק הוא שלא להפסיק בין אהבת השי"ת לישראל לבין אהבת ישראל להקב"ה – כפי שהובא במאמר הנ"ל מהשל"ה].

והעירו לי משיחת ש"פ תשא תשכ"ד7:

".. וכמו השקלא-וטריא בנוגע לעניית אמן על ברכת 'גאל ישראל' שלפני שמונה-עשרה, וברכת 'הבוחר בעמו ישראל באהבה' ו'אוהב עמו ישראל' שלפני קריאת-שמע, שמשנים את ההנהגה הרגילה כדי שלא יצטרכו להפסיק לענות אמן, לפי הדעה שחייבים לעשות כן, שמא אין ההלכה כמותו".

כן להעיר משיחת ש"פ תשא תשנ"ב8 (בנושא סמיכת גאולה לתפלה):

"דכמו שבפשטות, סמיכה זו היא ללא שום הפסק בינתיים, ועד כדי כך שנזהרים אפילו שלא לענות 'אמן' על ברכת (גואל) [גאל] ישראל עצמה [ונוקטים בזה כמה וכמה אמצעים, ואחד מהם, והוא הטוב שבהם – שהש"ץ מסיים 'גאל ישראל' (ועל דרך זה היחידים המתפללים) בלחש, וממילא לא שייך לענות אחריו], אלא מיד מ'גאל ישראל' ממשיכים באמירת "אדנ-י וגו' ופי יגיד תהילתך" –"

ועל כל פנים, כמדומה שדי בכל זה שלא לשבש את המעדיפים לסיים ברכת 'גאל ישראל' יחד עם הש"ץ.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

______________

1)    הוספות לליקוטי מנהגים שבמחזור חב"ד [ומשם – בס' המנהגים, ע' 61]. ושם, דהיינו על-פי הנהגת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע בזה.

2)    ובהערה 8 כתב, שבמקרה שהש"ץ [או מישהו אחר] סיים 'הבוחר בעמו ישראל באהבה' בקול, יש מקום לענות אמן, וזאת כדיוק  מההקפדה לסיים ברכה זו בלחש. ואכמ"ל.

3)    שם הע' 2.

4)    מהדורת תשס"ג, שהוטל עלי לבקר את החלק ההלכתי שלו בטרם הועלה על מכבש הדפוס.

5)    ולהעיר שהמשנ"ב (סי' סו ס"ק לה: "עצה אחרת יש ונכון לעשותה") הבין שכן המליצו לנהוג כן.

6)    בס' קדושת ישראל, הובא באוצר מנהגי חב"ד (תשרי – ע' צה).

7)    'שיחות קודש' ע' 245.

8)    'שיחות קודש' ח"ב ע' 486. קטע זה הושמט בספר השיחות שי"ל אז מוגהים מכ"ק אדמו"ר זי"ע, ברם לע"ע לא הצלחתי לברר סיבת השמטתו, אם מפני שאינו תואם ההוראה ברשימת מנהגנו שעל-פי הנהגת כ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע או מסיבה אחרת.

 

תגובת הרב גינזבורג: בתגובה זו לא הוכחש הדיוק שלי מלשון אדמו"ר הזקן בסידורו, וגם לא משמעות הוראות הרבי בנדון. הובאו כנגד דבריי שני קטעי-שיחות בלתי-מוגהים, שאחד מהם הושמט בשיחה המוגהת, ועוד דברים רוחניים של אחד המיוחד מאדמו"רי פולין. ובכן, מי הוא הבונה "מגדלים באוויר"?!


   
תגובות
1.
מגדלים באוויר
מעיין-03/06/09 11:49

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)