חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התשע"ט, 16/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ספר הפלאים
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1163 - כל המדורים ברצף
אחדות בעלת תוכן אמיתי
חדש על המדף
לא לחפש יציאה מהעולם
פנימיות וחיצוניות
תולעת ולא איש
ספר הפלאים
גאולה מתוך שלום
לא מכירים
שומרי הכשרות
לא לשכוח

הסיפור היה לשיחת היום בעיר דרנה, בחבל קירינאיקה בלוב. ערבי תושב המקום הופיע לפתע בשערי הישיבה, בשעה שהתלמידים ישבו והקשיבו לשיעורו של ראש-הישיבה, ובפיו בקשה מוזרה.

זה היה עוד מאורע מופלא הקשור לספר-התורה המיוחד שהוחזק בידי קהילת יהודי דרנה. זה היה ספר-תורה עתיק-ימים, שבני קהילת דרנה זכו בו בנסיבות מופלאות.

לפי מיטב מסורת יהודי טריפולי ודרנה, נכתב ספר-התורה בידי עזרא הסופר בעצמו, וקדושה מיוחדת יוחסה לו. נדודים רבים נדד הספר. לאחר חורבן בית-המקדש השני, כאשר רבים מיהודי ירושלים גלו לאלכסנדריה שבמצרים, הצילו הם את הספר ונשאוהו עמם.

ברבות הימים גברו הפרעות שפגעו ביהודי מצרים, ובאחת המהומות חדר פורע לבית-הכנסת והצליח לחמוק ממנו וספר-התורה בידיו, בלי שיעלו על עקבותיו.

תכניתו של הרשע הייתה לעלות על אנייה השטה לארץ אחרת, ושם למכור את הספר תמורת הון עתק. סיפורו של ספר-התורה הקדוש נודע למרחקים, ולגנב לא היה ספק  כי בכל מקום יציעו לו היהודים סכומי כסף גדולים תמורתו. יום בהיר אחד עלה על הספינה, ובידו חפץ גדול, עטוף היטב בבד עבה. זה היה ספר-התורה.

אולם כאן התרחש דבר מופלא, שהפר באחת את כל תכניותיו. בעודו עומד על סיפון הספינה וספר-התורה בידו, התמלא זחיחות-דעת וברגע מסויים לא אחז בספר-התורה כראוי. הספר נפל מידיו היישר אל מי הים.

"אוי! מה עשיתי!", זעק האיש, אולם בלם מיד את פיו. הוא הבין כי אם יצטרך לספר על מה שקרה, יחשוף בעצם את מעשה הגנֵבה, שכבר התפרסם ברחבי המדינה.

יום אחד יצא אחד מנכבדי קהילת דרנה אל החוף, לשכשך מעט את רגליו במים, לחזות בגלי הים ולשאוף אוויר. ישב האיש על החוף והשקיף אל האופק. פתאום הבחין בדבר-מה גדול הנע עם הגלים ומתקדם לעבר החוף. מתוך סקרנות קם על רגליו והביט בחפץ המתקרב והולך.

היה קשה לנחש מהו החפץ הזה. הוא היה עטוף כולו בד עבה. האיש הוסיף להביט בחפץ ונדהם לגלות כי הוא נישא על הגלים היישר לעברו, הגיע עד אליו ממש ועצר במרחק הושטת יד, כאילו הוא קורא אליו: "אנא, עשה עמי חסד וקחני עמך".

בזהירות ובהתרגשות רבה הסיר האיש את כיסוי הבד מעל החפץ, ולא האמין למראה עיניו – זה היה ספר-התורה הקדוש המיוחס לעזרא הסופר.

יהודי דרנה הבינו כי הספר עשה מסע ארוך בלב ים, עד שהגיע אליהם ביד ההשגחה המופלאה. קדושתו גדלה בעיניהם שבעתיים, כאשר נוכחו שלמרות הימים הרבים שעברו על הספר בין גלי הים, לא נפגעה אפילו אות אחת מאותיותיו, והוא עמד בכשרותו המהודרת.

ספר-התורה הוכנס להיכל בליווי עם רב, בשירים ובמחולות, ומאז נשמר בקפדנות רבה. היום שבו הגיע אליהם הספר בדרך פלאית כל-כך היה ראש-חודש אלול, והוא נחוג מדי שנה בשנה בקהילת יהודי דרנה. בגלל קדושתו והניסים שאירעו לו קיבל הספר את הכינוי 'הַצְגִיֶיר מדרנה'.

קל אפוא להבין את התרגשותם של יהודי העיר כאשר התברר כי ספר-התורה ניצל שוב באורח מופלא. הסיפור מוגש על-פי עדותו של רבי משה אסרוסי, מגדולי רבני טריפולי, שהתגורר בעצמו כמה שנים בעיר דרנה, והיה מראשי הישיבה שם.

רבי משה אסרוסי היה באמצע שיעור לפני תלמידיו, בשעה שהופיע הערבי בפתח. זה לא היה דבר שבשגרה ברחוב היהודים, ובתחילה התלמידים נבהלו מעט. מי יודע מה זומם האיש, הרהרו בלבם. גם מראהו הגס ועיניו המגושמות הוסיפו לחשש.

"מה תבקש?", שאל רבי משה. הערבי השיב שהביא עמו כד שמן, והוא מעוניין לתרום אותו לבית-הכנסת, כדי שהקב"ה יסלח לו. דבריו עוררו את סקרנותם של הנוכחים והפיגו את חששם. רבי משה ביקש ממנו לגשת אליו ולהסביר את בקשתו.

נבוך ומבויש החל הערבי לספר: "אתמול בלילה, בשעה מאוחרת, חדרתי לבית-הכנסת, פתחתי את היכל-הקודש, והוצאתי את ספר התורה 'הַצְגִיֶיר'. כוונתי הייתה לברוח עמו לארץ רחוקה ולמוכרו שם. בעודי יורד במדרגות החשוכות של בית-הכנסת, וספר-התורה בידי, חשתי לפתע שאיני יכול לראות דבר. בתחילה היה נדמה לי כי עננים כיסו את אור הלבנה, החודר מבעד לחלונות, אולם ככל שניסיתי להתקדם הבנתי כי מאור עיניי פשוט נלקח ממני.

"ברגע הראשון נבהלתי מאוד, אבל מיד אחר-כך חדרה לתודעתי ההכרה, כי בגלל הספר הקדוש הגנוב שעמי הענישו אותי מן השמים ונטלו ממני את מאור עיניי. התחלתי לחזור לאחוריי. בקושי רב עלה בידי להתקדם, עד שהצלחתי לחזור ולפתוח את ההיכל ולהכניס את הספר בחזרה למקומו.

"באורח פלא, ברגע שמשו ידיי מארון-הקודש חזרה אליי יכולת הראייה. התרגשות ופחד מילאו אותי ומיד נדרתי נדר, כי מחר אתרום כד שמן לבית-הכנסת, למען יסיר האלוקים את כעסו מעליי ולא יענישני עוד".

הרב נטל מידיו את הכד ושילחו לביתו, וחזר ללימודו כאילו היה כאן דבר רגיל לגמרי. אולם בני הישיבה סיפרו את הסיפור ובתוך זמן קצר התפרסם הנס בכל העיר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)