חמה בתקופתה
תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה, אומר 'ברוך עושה מעשה בראשית'. חמה בתקופתה – מקום שהיא חוזרת שם לתחילת היקפה, היא תליית המאורות, ומאז התחילה להקיף ולשמש (רש"י). ומתי קורה הדבר? אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנים.
(ברכות ט,ב)
שני מלכים
"ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א,טו). רבי שמעון בן-פזי מקשה: נאמר את "שני המאורות הגדולים" ולאחר מכן נאמר "את המאור הגדול ואת המאור הקטן"? אלא אמרה הלבנה לפני הקב"ה: ריבונו-של-עולם, וכי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי עצמך.
(חולין ס,ב)
הכול מהמאור
"ישראל מונים ללבנה ואומות-העולם לחמה" (מכילתא). ללבנה אין אור משל עצמה, ואת אורה היא מקבלת מהשמש. כך ישראל יודעים שאין להם מעצמם כלום, וכל חיותם היא מאת הקב"ה.
(שיחות קודש)
אור בחושך
אומות-העולם יכולות להתקיים רק כאשר טוב להן, כשהן בבחינת 'שמש', אך אם שמשן שוקעת, הן נעלמות וחדלות מלהתקיים. לעומת זה, ישראל דומים ללבנה – גם בעיתות חושך ואפלה הם מפיצים את אורם, כמו הלבנה.
(שפת אמת)
קטנות וענווה
הלבנה נקראת 'המאור הקטן', כינוי המבטא ענווה וביטול. גם הצדיקים נקראים כן, בדוגמת "מי יקום יעקב כי קטן הוא". הרגשה זו של קטנות מבטאת את הביטול המוחלט של האדם, שעל-ידו הוא נעשה כלי לגילויים העליונים.
(ספר המאמרים תרפ"ד)
נורה קטנה
למה השמש, המאירה את הארץ, גדולה פי כמה וכמה מהארץ, והלוא המנורה המאירה את החדר קטנה הרבה יותר מן החדר? אלא העולם כולו נברא בשביל ישראל, ואדם מישראל הוא גדול מאוד, עד שהחמה וכל צבא השמים נחשבים לעומתו כנורה קטנה בחדר גדול מאוד.
(רבי אהרן מסדיגורה)
פיוס שכזה
"ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (בראשית א,טז). "על-ידי שמיעט את הלבנה, הִרבה צבאיה, להפיס דעתה" (רש"י). מה פיוס הוא זה, והלוא גם לאחר שהִרבה את צבאה, עדיין אורה פחוּת מהשמש? אלא בזה שנתן לה כוכבים, נתפייסה, כי ראתה שיש קטנים ממנה...
(תורת יהודה)
היעלמות זמנית
בקידוש הלבנה נוהגים לומר "דוד מלך ישראל חי וקיים", לרמז שמלכות דוד משולה ללבנה, שאף-על-פי שמדי פעם בפעם היא נעלמת לזמן-מה, אין איש מפקפק פקפוק כלשהו בקיומה, וברור לו שתשוב ותיראה.
(רמ"א) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
