יצאו מן הגלות בדרך שלמעלה מהטבע
יציאת מצרים לא היתה כמו הגאולות שלאחרי זה מפרס ומדי כו', שלאחריהם נשארו חלק מבני-ישראל בגלות, אלא באופן שכל בני-ישראל יצאו ממצרים. החילוק היה רק באופן היציאה ממצרים, שהיו כאלו שיצאו בשמחה, והיו כאלו שיצאו באופן ד"ברח העם", שהוצרכו לברוח מהמציאות שלהם... כי, להיותם במעמד ומצב ד"עבד כנעני", היה רצונם בהפקרות דמצרים, אבל עצם היציאה ממצרים היתה אצל כל בני-ישראל.
ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – שכל בני-ישראל יצאו מהגלות, ולא יישאר אפילו יהודי אחד בגלות; אצל כל אחד מישראל יתגלה עניין המלוכה, והעניין ד"אתה בחרתנו מכל העמים", והוא יצא מן הגלות, וגם אלו שרצו להסתיר זאת ולטעון "נהיה ככל הגוים" – הנה "ביד חזקה אמלוך עליהם", וגם הם יצאו מן הגלות,
ולא זו בלבד שהם בעצמם יצאו מהגלות, אלא גם ייטלו עמם "רכוש גדול", כמו ביציאת מצרים, שלא זו בלבד שבני-ישראל עצמם יצאו מן הגלות, אלא גם נטלו עמם "רכוש גדול", ובמכל שכן וקל וחומר: אם בגלות מצרים שהיתה מאתיים ועשר שנים בלבד, נטלו עמם "רכוש גדול" – בגלות זה האחרון שבו נמצאים כמעט אלפיים שנה, על אחת כמה וכמה שייטלו עמם "רכוש גדול".
ועניין זה יהיה באופן שלמעלה מהטבע לגמרי, כמרומז בשם "ניסן", שיש בו ב' נוני"ן. ובהקדם דברי הגמרא: "הרואה הונא בחלום – נס נעשה לו. חנינא חנניא יוחנן (נוני"ן הרבה) – נסי נסים נעשו לו".
ובחידושי אגדות מהרש"א שם: "אי משום הנו"ן דאית ביה, אמאי לא נקט אהרן ונח. ומיהו בחנינא וחנניא וחנן יש ליישב, משום דהשם גופיה מורה על החנות והטובה, והנוני"ן מראין שיהיה בנס".
ובנדון דידן: השם "ניסן" כשלעצמו מורה על עניין הנס, שהרי הפירוש ד"ניסן" הוא מלשון נס. וכיוון שבתיבה זו ישנם ב' נוני"ן, הרי בודאי שזה מורה על נסי נסים, למעלה מהגבלה לגמרי.
- ייתן השם יתברך שחודש ניסן זה יהיה החודש ניסן שעליו אמרו רז"ל "בניסן עתידין להגאל", במהרה בימינו.
(תורת מנחם כרך כז, עמ' 492-3)
משיח – כבר ביום הראשון לבריאה
תיכף ביום הראשון לבריאת העולם נאמר "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", "זה רוחו של מלך המשיח" – כי בתחילת בריאת העולם ישנו כבר עניין בריאת האדם, כולל גם תכלית בריאת האדם, שזהו משיח, שנאמר בו "ירום ונשא וגבה מאד", "מאד" אותיות "אדם", אלא שהוא בצירוף נעלה יותר, ומשיח הוא נעלה יותר אפילו מ"מאד".
וכאמור, כל זה ישנו כבר בהעלם ביום הראשון של הבריאה, שאז האיר האור שהיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו, שיתגלה לעתיד לבוא.
(תורת מנחם כרך כה, עמ' 187) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
