חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

המהות האמיתית
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1157 - כל המדורים ברצף
"לא יכרע ולא ישתחווה"
יש חדש
עמלק שואף לנתק
פורים
למה חמישים
'נבואה' שנקטעה
המהות האמיתית
בזכות עמלק
ב'עבריידיש' זה נשמע יותר טוב
מתנות לאביונים

יש קשר מיוחד בין פורים לימי הגאולה, כפי שהרמב"ם כותב (בסוף הלכות מגילה), שגם בימות המשיח נחגוג את פורים: "ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".

על ייחודו של פורים אפשר ללמוד מהנאמר ב'תיקוני-זוהר', שיום-הכיפורים, יום-הדין, הוא רק כ-פורים – דומה לפורים. בתורת החסידות מוסבר, כי מבחינות מסויימות גדולה מעלתו של פורים על יום-הכיפורים.

עם מרדכי

משמעותו של פורים תובן אפוא דווקא על רקע יום-הכיפורים. ביום-הכיפורים באה לידי ביטוי מהותו העצמותית האמיתית של יהודי. כל השנה יכולה מהות זו להיות מוסתרת ובלתי-גלויה, שלכן עלול האדם לחטוא ולעבור על רצון ה'; אך ביום-הכיפורים נחשף הקשר הלא-יינתק בינו ובין הקב"ה, ולכן ביום הזה כל יהודי בא לבית-הכנסת וחוזר בתשובה שלמה.

אך התגלות זו של המהות הפנימית ביום-הכיפורים מחייבת שינוי מוחלט של אורח-החיים. אנו צמים ביום הזה, מתעטפים לבנים, עומדים כל היום בתפילה ובתחנונים, מתעלים מאורח-החיים הרגיל של בני-אדם ודומים למלאכים.

גם בפורים באה לידי ביטוי מהותו האמיתית של כל יהודי. מה בעצם קרה שם? היה יהודי אחד, מרדכי, שלא כרע ולא השתחווה להמן. הדבר הכעיס את הרשע עד שהחליט "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים". לכאורה מה הקשר? האם בגלל יהודי אחד צריך להרוג את כולם? משיבה על כך המגילה: "כי הגידו לו את עם מרדכי". המן הבין, שהימנעותו של מרדכי מלכרוע ולהשתחוות לו איננה עניין אישי שלו, אלא הדבר נובע מהיותו יהודי והוא משותף לכל 'עם מרדכי'. הוא הבין, שגם היהודים שמשתחווים לו, בפנימיות ליבם גם הם חלק מ'עם-מרדכי' ש'לא יכרע ולא ישתחווה'. גזֵרת המן נבעה מכך שהוא גילה את המהות האמיתית של כל יהודי, את הקשר העצמותי של כל יהודי עם הקב"ה, גם אם כלפי חוץ נראה שהוא נפרד ממנו.

גם התגובה של עם-ישראל על גזֵרת המן שיקפה את הקשר הפנימי, שאין לנתקו, בינו לבין הקב"ה. במשך כל השנה, משעה שיצאה הגזֵרה עד יום ביצועה, עמדו היהודים במסירות-נפש על יהדותם. הם יכלו לוותר על יהדותם ולהינצל, אך לא נמצא ביניהם אפילו אחד שמחשבה כזאת עלתה על דעתו.

מעל הדעת

לפנינו אותה נקודה ממש ביום-הכיפורים ובפורים – המהות הפנימית האמיתית של היהודי, שנשארת לעולם קשורה עם הקב"ה, יהיה מה שיהיה. אך יש הבדל גדול בין דרך ביטויה של נקודה זו ביום-הכיפורים ובין דרך ביטויה בפורים: ביום-הכיפורים, כאמור, עלינו להתעלות מענייני העולם ולהידמות למלאכים, ואילו בפורים המצווה היא דווקא לאכול ולשתות ומותר לעסוק בענייני חולין וכו'. פורים מגלה לנו נקודה עמוקה יותר מיום-הכיפורים: גם כשיהודי אוכל ושותה וחי את חייו הגשמיים – גם אז הוא קשור בעצם נשמתו עם הקב"ה!

זו גם המשמעות האמיתית של ה'עד דלא ידע' של פורים – להתעלות מעל השכל והדעת. בפורים כל יהודי מגלה את הקשר העמוק עם הקב"ה, קשר על-שכלי, לא-מובן. השכל והדעת אינם יכולים להשיג קשר זה, ועוצמתו אינה יכולה לבוא לידי ביטוי על-ידי כלי השכל והדעת. לכן בפורים יהודי נדרש להתעלות מעל שכלו ולחוש את עצם נשמתו ואת 'הנקודה היהודית' הפנימית, העל-שכלית, שבו.

זה גם עניינה של הגאולה – שתביא את הגילויים האלוקיים העליונים ביותר בתוך העולם הזה, ואת הדברים שלמעלה מהדעת – בדעת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)