חנוכה הוא חג בן שמונה ימים, ויש לו קשר מיוחד לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, שאף הוא אחד מ"שמונה נסיכי אדם". נאמר (מיכה ה,ד): "והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם". הגמרא (סוכה נב,ב) מפרטת את שבעת הרועים ושמונת ה'נסיכים', והמשיח הוא אחד מהם. מסבירה תורת החסידות, ששמונת ה'נסיכים' משכינים בעולם הזה את האור האלוקי שלמעלה מהטבע.

העובדה שהמשיח קשור במספר שמונה אינה מקרית. המספר שמונה בכלל קשור בגאולה השלמה. על הכינור של ימות המשיח כתוב בגמרא, שהוא יהיה של שמונה נימין (לעומת כינור המקדש שהיה של שבע נימין). המספר שמונה מרומז גם בפסוק "אז ישיר משה", שעל-פי דברי חז"ל הוא מתייחס לזמן הגאולה - המלה 'אז' בגימטרייה שמונה.

המערכת הטבעית

הרשב"א מבאר שהמספר שבע מייצג את המעגל השלם של המערכת הטבעית בעולם, ואילו שמונה מסמל את המימד העל-טבעי, שמעל לעולם, ושאף-על-פי-כן מתגלה ובא לידי ביטוי בעולם. העולם נברא בשבעה ימים (על-ידי שבע המידות העליונות), ומכאן שהשבע הוא בבחינת ה'קוד' של תבנית העולם. אין פירוש הדבר שהשבע מבטא את החומר בלבד. הוא כולל גם את היום השביעי, יום השבת, שהוא קודש לה'; אלא שבע כולל גם את הקדושה האלוקית המלובשת בתוך הטבע. המערכת השלמה של המציאות הגשמית עם הכוח האלוקי המלובש בה - מסומלת במספר שבע.

אפשר לראות זאת גם בהמחשה גשמית: החומר עצמו מורכב משישה צדדים - מזרח, מערב, צפון, דרום, מעלה ומטה - כשם שימות החול אף הם שישה. השביעי הוא הבורא המתלבש בתוך ששת הצדדים של החומר, כיום השבת הסוגר את מעגל ימי החול. לכן נאמר: "כל השביעין חביבין", כי השביעי מסמל את הקדושה שבתוך העולם. כשם שהיום השביעי הוא שבת, כך החודש השביעי משופע בחגים, וכך השנה השביעית היא שמיטה וכו'. זהו השבע - מערכת שלמה של הטבע עם הקדושה האלוקית המלובשת בה.

המערכת העל-טבעית

לעומת זאת, שמונה מבטא את העל-טבעי, את הקדושה האלוקית שאינה מלובשת בתוך העולם. אין פירוש הדבר שהיא מנותקת מהעולם (שהרי עצם הכינוי 'שמיני' מבטא קשר עם השבעה שקודמים לו), אלא הכוונה, שהיא אינה חלק מהמערכת הטבעית. ה'שמיני' מתגלה בעולם כנס, כתופעה על-טבעית, כדבר שבא מחוץ למסגרת הרגילה. דבר זה מרומז גם במלה "אז (ישיר)", המורכבת מא' וז' - הא' מסמלת את הקב"ה, הרוכב על הטבע המסומל במספר שבע (ז).

דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, בימי החנוכה. את נרות החנוכה אנו מדליקים על נס הקשור במנורת המקדש, אך במנורת המקדש הודלקו רק שבעה נרות ואילו אנו מדליקים שמונה. שכן מנורת המקדש מבטאת את אור השכינה המתלבשת בתוך העולם ומאירה אותו, ולכן היא בת שבעה נרות; ואולם ימי החנוכה קשורים בנס על-טבעי, של "מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים", ולכן אנו מציינים את הנס בהדלקת שמונה נרות, שמסמלים את העל-טבעי.

הקשר בין ימי החנוכה לימות המשיח אינו מסתיים רק בכך ששניהם מסומלים במספר שמונה. שניהם גם באים מתוך התגברות על הפרעות וקשיים. ימי החנוכה נוצרו דווקא בעקבות גזרות היוונים והמלחמה הבלתי-מתפשרת כנגדם, וכך גם הגאולה העתידה תבוא בזכות מסירות-הנפש של עם-ישראל בזמן הגלות. שכן כדי להתרומם למעלה ממגבלות הטבע (שבע) ולהגיע אל העל-טבעי (שמונה), יש צורך במאמץ מיוחד ובהתמודדות עם הפרעות העולם. לכן כתוב, שחג החנוכה לא יתבטל גם בבוא הגאולה, שכן הוא קשור במהותו לעניין הגאולה.