לא בנאומים
"הן בני-ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים" (שמות ו,יב). משה רבנו היה כבד פה, שלא יאמרו הדורות הבאים שבנאומים מרשימים ובדיבורים חלקלקים השפיע על בני-ישראל.
(באר יצחק)
העם נותן כוח למנהיג
משה רבנו היה "ערל שפתיים" מפני ש"בני-ישראל לא שמעו אליי". המנהיג מקבל את הכוח והעידוד מהעם, אם אין העם שומע לדבר המנהיג, ידיו רפות, ניטל מרצו ופיו ננעל.
(אהבת יונתן)
עוצם ההתבטלות
משה היה בהתבטלות מוחלטת לקב"ה, כפי שהתורה מעידה עליו שהיה 'עניו מכל האדם'. לכן טען שבגלל עוצם התבטלותו אינו מסוגל לגלות ולהשפיע בדיבור, כי מי שטרוד לבלוע אינו מסוגל לפלוט.
(סידור עם דא"ח)
דיבור יקר
את המילים "ערל שפתיים" אונקלוס מתרגם: "יקיר ממלל". משה טען שהדיבור יקר לו, אין הוא יכול ללכת ולדבר עם פרעה כאשר הוא יודע שהדיבור לא יעלה דבר, ושדבריו יהיו דברים בטלים.
(רבי בונם מפשיסחה)
לא בקי בחיתוך הלשון
וכי אפשר שנביא אשר ידעו ה' פנים אל פנים וקיבל תורה מידו היה מגמגם בלשונו? אלא טען משה שאינו בקי בלשון מצרים ובחיתוך לשונם, כי ברח משם לפני שנים רבות, ועתה הוא כבר בן שמונים שנה.
(רשב"ם)
חכם בין אווילים
כשחכם הרוצה להשמיע דברי תורה שרוי בין אווילים, הבזים לדברי חכמה ומוסר, אף הוא נעשה כבד-פה ואינו יכול לדבר ולהשפיע. זהו שטען משה שאינו יכול ללכת ולהשפיע על פרעה.
(רבי נחמן מהורודנקה)
פקוד פקדתי
סימן היה מסור לבני-ישראל שהגואל ישתמש בלשון "פקוד פקדתי", וכבד-פה אינו יכול לבטא את האות 'פּ'. כשבא משה, שהיה כבד לשון מטבעו, ואמר "פקוד פקדתי", ראו בזה ישראל אות וסימן שהוא אכן הגואל.
(עירין קדישין)
הכנות לא יועילו
"לא איש דברים אנוכי גם מתמול גם משלשום" (שמות ד,ו). יש אדם שאיננו נואם דגול, אבל אם הוא מתכונן יום-יומיים, עולה בידו לנאום. על כך אמר משה: גם אם אתכונן יום-יומיים – "גם מתמול גם שלשום" – בכל-זאת "לא איש דברים אנוכי".
(כתב סופר) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
