חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חסד בכבוד
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1143 - כל המדורים ברצף
עוגן ההצלה בסופה הכלכלית
חדש על המדף
כגודל היגיעה גודל הברכה
ליצנות
סימן לשלום
חסד בכבוד
צדקה וגאולה
המהלומה האחרונה
הפעוט שניצל חגג בר-מצווה
ברכת הזימון

חדווה מיוחדת הייתה נסוכה על פני הפוקדים את בית-מדרשו של רבי שמואל-אליעזר איידל'ס, הלוא הוא המהרש"א, ממפרשי הגמרא. הדרתו וגדולתו השרו סביבו תמיד אווירת רוגע ושלווה, שגרמה לרבים מבני העיר לקבוע אצלו את מקום תפילתם.

לא פלא שכאשר ר' שמואל האופה הגיע יום אחד לבית-המדרש ופניו עצובות, תפס הדבר מיד את תשומת לבו של המהרש"א. בעת ההכנות לתפילה היה סוקר במבט חטוף את פני המתפללים, ודיי היה לו בזה להבין לרוחם ולמתחולל בקרבם.

"כבר זמן רב מגיע ר' שמואל לתפילה בבית-מדרשי, ומעולם לא נראה כפי שהוא עתה. שמא אירע לו חלילה דבר-מה. אגש ואשאלהו", אמר המהרש"א בליבו, ובשעת בדיקת חוטי הציצית ניגש אל מקומו של ר' שמואל.

בראותו את המהרש"א בכבודו ובעצמו מתקרב לעברו, קם ר' שמואל ביראה וניסה לעטות על פניו ארשת רגילה ולהעלות חיוך על שפתיו, אך הדבר עלה לו בקושי רב. ברוֹך ובאהבה פנה אליו המהרש"א ושאל: "ר' שמואל יקירי, שמא אירע לך דבר-מה, מדוע פניך עצובות כל-כך? ואם מפני ההכנות לתפילה, הלוא התפילה מתקבלת יותר דווקא מתוך שמחה".

לא יכול היה ר' שמואל להסתיר את אשר בליבו, וכשדמעות בעיניו יצאו המילים מפיו בשטף:

"יודע רבנו כי משפחתנו עברה לגור לכאן, באוסטראה, לפני כמה שנים. עד עתה עבדה אשתי לפרנסתה בתפירה ובתיקון בגדים, ואני עסקתי באפיית לחם וכעכים בעבור תושבי העיר. מעולם לא ידענו ימים טובים, אך לא התלוננו והסתפקנו במועט.

"לפני זמן-מה חלתה אשתי בפרקי ידיה ואינה יכולה לעבוד עוד כבעבר. נוסף על כך היא גם נזקקת לתרופות יקרות. כל מעמסת הפרנסה נפלה על צווארי. כדי להשלים את פרנסת אשתי, עמל אני שני לילות בשבוע להכין כמות כפולה של לחמים, גם בעבור יום השוק הגדול.

"רוב הפוקדים את השוק הם תושבי הכפרים והעיירות שמחוץ לעיר. לתומי חשבתי, כי לאחר יום מפרך ומייגע ודאי יתענגו בשמחה על כיכרות הלחם הטריות, ואוכל לעשות מזה רווח נאה.

"אולם השבוע נחלתי אכזבה קשה עד מאוד. גם הפעם עמלתי וטרחתי זמן רב, תוך הוצאות מרובות, בלישת ובאפיית כמות גדולה של לחמים, כדי למכרם בשוק. אתמול, לאחר שביליתי יום שלם ליד דוכן הכיכרות, התברר לי כי מכרתי בסך-הכול כמה כיכרות יחידות. חזרתי עם כל סחורתי הביתה ובכיסי אין פרוטה.

"ילדיי, שקיוו כי יוכלו להתחדש בנעליים חדשות, במקום נעליהם הקרועות, הבינו כי מוטב להם להפסיק לחלום על כך. ובינתיים חובותיי עולים ותופחים, וגם לדמי השכירות של הבית שאנו דרים בו אין לי לשלם.

"אמור לי רבנו, כיצד אוכל להחזיק מעמד, מה אעשה?", סיים ר' שמואל את דבריו בקריאה נואשת.

מוחו של המהרש"א עבד בקדחתנות. אי-אפשר להשהות מקרה זה לאחר התפילה, ומה גם שאולי בעזרתו יוכל ר' שמואל להתפלל בשמחה, כהרגלו. לפתע אורו עיניו והוא אמר לר' שמואל:

"הלוא זו ממש יד ההשגחה! בדיוק היום אמרה לי אשתי כי אינה יודע איפה להזמין כמות גדולה של לחמים בעבור סעודת יום-השנה של אביה המנוח, שכן כל בני המשפחה יתכנסו היום אצלנו.

"אנא ממך, אם תוכל לעשות טובה זו בעבורנו, להביא את כל הסחורה שעמך לביתנו, ואשלם לך בעין יפה".

לא ידע האיש את נפשו מרוב התרגשות. פניו האירו, ולאחר שהבטיח למהרש"א לקיים את בקשתו תיכף לאחר התפילה, עמד להתפלל מתוך רינה ושמחה כהרגלו.

אשת המהרש"א הייתה מופתעת למראה האורח הבלתי-צפוי, כאשר זה דפק על דלת ביתה והחל להכניס במרץ זה אחר זה סלים כבדים, עמוסים כיכרות לחם, אך היא ידעה לשמור את הדבר בליבה. האופה קיבל את הכסף מידי המהרש"א וחזר לביתו קורן מאושר.

המהרש"א עצמו עדיין לא נח ושקט. הוא ייגע את מוחו כיצד להמציא ליהודי קשה-יום זה פתרון קבוע, שלא יזדקק חלילה להיסמך על מתנות בשר-ודם. לאחר מחשבה נצנץ במוחו רעיון. בשקט ובצנעה עשה מה שעשה, אמר מה שאמר, רק אז נחה דעתו והוא שב לביתו.

למחרת בבוקר נשמעו דפיקות על דלת ביתו של האופה. ר' שמואל פתח את הדלת ונותר פעור-פה. בעיניים נדהמות הביט באיש הניצב בפתח. זה היה שליחו של הדוכס, אשר התגורר בטירה מלכותית בפאתי העיר. בפי השליח בקשה, כי מאחר ששמע על טיב כיכרותיו של ר' שמואל, מבקש הוא להזמין דרך קבע מאה כיכרות ליום בעבור כל צוות הטירה.

לר' שמואל זו הייתה מתנה מן השמים ממש. מאז נהפך מצבו. עבר זמן קצר והאופה המתחרה עזב את העיר, וכל לקוחותיו פנו לקנות אצל ר' שמואל. חנותו הדלה, שהייתה עד כה כמעט ריקה, המתה מאדם כל שעות היום.

לא עבר זמן רב וגם אשתו של ר' שמואל נרפאה ממחלתה, והיא חזרה לעבודתה כמקודם. ר' שמואל לא ידע כמה השתדל המהרש"א בתפילותיו בעבורו, לעורר עליו ועל אשתו רחמי שמים. אולם כאשר גם אשתו חזרה לאיתנה, רץ בשמחה אל המהרש"א לבשר לו את הבשורה הטובה. ככלות הכול, המהרש"א היה היחיד שראה בצערו, מן הראוי שייווכח גם בשמחתו...


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)