על-פי דברי חז"ל, שהגאולה באה דווקא בדור שפָל וירוד, נשאלת השאלה, איך יוכלו אנשים בעלי חטאים ופגמים לקבל את אור הגאולה. על כך ניתנו שתי תשובות: א) כשיבוא המשיח, הוא יעורר את כולם לשוב בתשובה שלמה, וממילא יהיו כולם בדרגת בעלי-תשובה שלמעלה ממדרגת צדיקים; ב) הקב"ה ינקה את כל העוונות והפגמים, כמו שנאמר "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו".
הדרך השנייה של כפרת העוונות דומה במידה רבה לכפרת העוונות ביום-הכיפורים. על היום הזה אומרים חז"ל "עיצומו של יום מכפר". כלומר, עצם מהותו של יום-הכיפורים מכפרת על החטא. אך הלוא חטא גורם פגם בנפש; איך הפגם הזה יוסר על-ידי עצם העובדה שהגיע יום-הכיפורים?
קשר שאינו נפגם
מוסבר בתורת החסידות, שהקשר שבין יהודי לקב"ה מורכב מכמה וכמה דרגות או שכבות. יש הקשר הגלוי ביותר – הקשר שעל-ידי התורה והמצוות. מבחינה מסויימת קשר זה אף נראה לעינינו קשר עיקרי: יהודי שלומד תורה ומקיים מצוות נתפס כמי שקשור עם הקב"ה, ואילו יהודי שאינו לומד תורה ואינו מקיים מצוות נראה נטול קשר עם הקב"ה.
אך ראייה זו אינה מדוייקת. גם יהודי שעבר על התורה והמצוות קשור בכל-זאת עם הקב"ה, שכן ישנו הקשר העמוק והפנימי שבין נשמות ישראל ובין מקורן האלוקי. זה הניצוץ האלוקי הטמון בנשמתו של כל יהודי. בגלל הניצוץ האלוקי הזה נאמר, שיהודי לעולם אינו יכול ואינו רוצה להיפרד מהקב"ה, והוא אפילו מוכן למסור את נפשו על קידוש-השם. ניצוץ זה נקרא 'יחידה שבנפש' או 'עצם הנשמה'.
קשר עצמותי זה בין היהודי לבין הקב"ה אינו יכול להיפגע לעולם. אפילו יחטא היהודי ויעבור את כל העבֵרות שבעולם, תישאר נקודה זו (עצם הנשמה) זכה, תמימה וטהורה. אין כוח בעולם שיכול לפגוע, ולוּ כחוט השערה, בקשר עמוק זה.
אלא שבחיי היום-יום איננו יכולים להרגיש את עצם נשמתנו, את ה'יחידה' שבנפש. אנו מוּדעים רק לשכבות חיצוניות יותר בנפשנו ולא לעצם הנשמה. בשכבות האלה של הנפש פוגמים החטא והעוון, ועל-כן זקוקים אנו לתשובה.
אין חטאים
אולם ביום-הכיפורים מתגלית בנפשו של כל יהודי (אם רק הוא צם ואינו מחלל את קדושת היום) אותה נקודה פנימית, עצם הנשמה, ה'יחידה' שבנפש. וכאשר עצם הנשמה מתגלה, הרי מאחר שבה אין שום פגם והקשר שלה עם הקב"ה שלם לעולם, הוא מכפר – כלומר, מתקן ומשלים – את כל הפגמים ואת כל מה שהיה חסר.
זו משמעות הכפרה של יום-הכיפורים, "עיצומו של יום מכפר". יום-הכיפורים חושף את עצם הנשמה היהודית, את הקשר הבלתי-מוגבל שבין היהודי לבוראו, את מה ששום חטא ועוון אינו יכול לקלקל. ואז פשוט מתברר שאין בכלל חטאים, שכן בעומק נשמתו היהודי קשור קשר אמיץ עם הקב"ה.
דבר זה מתבטא גם בכך, שיום-הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות. תורת הקבלה והחסידות מסבירה, שחמש התפילות האלה מכוּונות כנגד חמש הדרגות שבנשמה: 'נפש', 'רוח', 'נשמה', 'חיה', 'יחידה'. כל השנה אנו מתפללים שלוש או ארבע תפילות, מכיוון שיש בכוחנו לחוש רק את הדרגות החיצוניות יותר שבנפשנו, אולם ביום-הכיפורים נחשפת ה'יחידה' שבנפש, עצם הנשמה, ולכן אנו מתפללים גם את תפילת 'נעילה', המכוּונת כנגד ה'יחידה'.
וכך בזמן הגאולה יגלה הקב"ה את עצם המהות היהודית, ואז יתברר שאין שום חטאים ועוונות וכל יהודי קשור בעומק נפשו עם הקב"ה ותורתו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
