חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פרשת וילך
ממעייני החסידות

נושאים נוספים
התקשרות 741 - כל המדורים ברצף
התשובה בשבת נעלית ביותר, שאין בה הזכרת חטא
גאולה שבאין ערוך על-ידי תשובה באין ערוך
פרשת וילך
ימי הזיכרון לרבניות חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

וילך משה (לא,א)

נקל לשער באיזו דרגה רמה ונשגבה עמד משה לאחרי מאה ועשרים שנות עבודת ה', ובכל-זאת – במה עסק ביומו האחרון? ב"וילך", הליכה ועלייה לדרגה נעלית עוד יותר.

(שיחת ש"פ וילך תשל"ה)

וילך משה (לא,א)

ואזל משה למשכן בית אולפנא (תרגום יונתן)

לפני שמשה נתן הוראה לבני-ישראל, הלך לבית-המדרש ("בית אולפנא"), כדי לעיין בדבר ולברר וללבן את שמועתו.

לומר לך:

אל לו לאדם לפסוק הלכה על סמך ידיעתו בתורה וזיכרונו; עליו לעיין שוב בשולחן-ערוך, ורק אחר-כך יוציא את פסק הדין.

בעניין זה מסופר על אדמו"ר הרש"ב, שפעם כיבדוהו ב'מפטיר' מבלי להודיע לו על כך מראש. הרבי יצא לחדר סמוך ועיין בהפטרה, ורק אז חזר לבית-הכנסת ועלה לתורה.

(שיחת ש"פ וילך תשכ"ה)

וילך משה . . אל כל ישראל (לא,א)

"וילך משה" – משה הלך והתעלה מחיל אל חיל על-ידי זה שקישר וחיבר את עצמו "אל כל ישראל".

(שיחת ש"פ וילך תשל"ה)

תקרא את התורה הזאת (לא,יא)

המלך היה קורא (רש"י)

ב"הקהל" התאחדו כל ישראל למציאות אחת. לכן קראו אז בתורה שבכתב, שכן חלק זה בתורה הוא למעלה מהבנה והשגה (גם מי שאינו מבין את פירוש הדברים מקיים מצוות תלמוד תורה ויכול לברך ברכת התורה), ובעניין זה כל ישראל שווים.

והמלך היה קורא, שכן הוא מאחד את העם למציאות אחת, הוא "לב כל קהל ישראל" (רמב"ם הלכות מלכים פ"ג).

(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 301)

תקרא את התורה הזאת (לא,יא)

המלך היה קורא . . על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה (רש"י)

"בימה" מורה על תקיפות והתנשאות. ו"בימה" זו חייבת להיות "של עץ" שהיו עושין בעזרה" – רק באופן ארעי ("עץ"), בענייני קדושה ("עזרה"), ויש להיזהר שהיא לא תביא לידי עזות והתנשאות שאינה של קדושה.

(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 328)

הקהל את העם (לא,יב)

אותו היום כהנים עומדים בגדרים ופרצות, וחצוצרות של זהב בידיהם, תוקעין ומריעין ותוקעין (להקהיל את העם אל בית המקדש). כל כהן שאין בידו חצוצרות, אומרין – דומה זה שאין כהן הוא (תוספתא סוטה פ"ז)

כל יהודי הוא בבחינת "כהן", ככתוב (יתרו יט) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". חובתו של כל יהודי היא אפוא (ובמיוחד מי שמכהן כרב ומנהיג רוחני) לעמוד ב"גדרים ופרצות" ו"לתקוע בחצוצרות" כדי להקהיל את העם ולהביא להם את דבר ה'.

(לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 127)

ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת (לא,יב)

"ושמרו" – מלשון המתנה וציפייה, כמו "ואביו שמר את הדבר" (וישב לז).

"לעשות" – בפועל, לא להסתפק בלב טוב ומחשבה והחלטה טובה.

"את כל דברי התורה" – ולא לומר די בכך שרובו ככולו זכויות.

"הזאת" – היינו שניתן "להראות באצבע" ולומר שהיא ממש כמו שניתנה למשה מסיני, תורה שבכתב עם תורה שבעל פה, ולא לגלות פנים בתורה שלא כהלכה ר"ל.

(לקוטי שיחות כרך י, עמ' 193)

על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה (לא,יז)

"אין אלוקי בקרבי" – כאשר אני מתבונן בעניין אלוקי ומתעורר מכך אין ההתפעלות חודרת לפנימיותי, ולכן "מצאוני הרעות האלה" – אני נהנה ומתענג מתענוגים גשמיים. לוּ היתה ההתפעלות חודרת לפנימיות הלב, לא היה האדם מתפעל כלל מתענוגי העולם וכל תענוגו היה באלוקות.

(אור התורה דברים, עמ' קסז)

ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (לא,יח)

אמר הבעל-שם-טוב:

ההסתר יהיה גדול כל-כך, עד שלא יֵדעו ולא יכירו שהקב"ה מסתתר בתוכו.

(כתר שם טוב, עמ' יב)

ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (לא,יט)

האזינו השמים עד וכפר אדמתו עמו (רש"י)

חז"ל למדו מפסוק זה את המצווה של כתיבת ספר תורה (סנהדרין כא).

אומר על כך כ"ק אדמו"ר:

בהמשך הפסוק נאמר "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני-ישראל", היינו שפרשת האזינו היא עדות על תורה ומצוות, השירה פועלת קיום וחיות בכל התורה. לכן נלמדה מצוות כתיבת ספר תורה (כל התורה כולה) מפסוק שמדבר (לפי פשוטו של מקרא) בשירת האזינו.

(לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 237)

הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם (לא,כח)

ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל . . לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המוות (רש"י)

יש לדקדק בזה: מדוע היתה ירידה אצל משה ביום מותו? והרי ידוע שהצדיק מתעלה תמיד בעבודתו מחיל אל חיל, וביום מותו הוא מגיע לתכלית העילוי.

אלא שליטה מורה על שייכות מסויימת בין השולט לבין הנשלט, וביום מותו התעלה משה מן העם לגמרי, כך שלא היה בבחינת "שליטה" – "אין שלטון ביום המוות".

אמנם, גם ביום הזה לא נפסק הקשר בין משה לישראל, שלכן אמר משה "הקהילו אלי". שכן בני-ישראל הם בעצם דבר אחד עם עצמיותו של משה, ובלשון רש"י (חקת כא, כא): "משה הוא ישראל וישראל הם משה".

(לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 220)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)