חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התשובה בשבת נעלית ביותר, שאין בה הזכרת חטא
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 741 - כל המדורים ברצף
התשובה בשבת נעלית ביותר, שאין בה הזכרת חטא
גאולה שבאין ערוך על-ידי תשובה באין ערוך
פרשת וילך
ימי הזיכרון לרבניות חב"ד
הלכות ומנהגי חב"ד

מה בין התשובה של ימות השנה לתשובה בראש-השנה? * איזה מקום יש לווידוי על חטאים בדרגת התשובה של יום-הכיפורים? * ככל שתהיה דרגת התשובה נעלית מצד קדושת היום – כדי לעקור את הרע בפועל, יש לפעול בדרך מעשית * התשובה בשבת (תשובה) נעלית אף משל ראש השנה! * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. העניין1 של ראש השנה ועשרת ימי תשובה הוא – עבודת התשובה מפנימיות הנפש, "בקשו פני"2.

התחלת התשובה היא בחודש אלול, שאז צריכים לערוך חשבון-נפש מכל העניינים שנעשו במשך השנה, ובפרט בי"ב הימים האחרונים שמח"י אלול עד ראש-השנה, שבהם צריך להיות החשבון-נפש באופן דיום לחודש יום לחודש3.

ולאחרי התחלת התשובה שבחודש אלול, מתחילה מדריגה נעלית יותר בתשובה – התשובה דראש-השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים עד לנעילה (וד' הימים שבין יום-כיפורים לסוכות), שהרי אינה דומה התשובה של חודש אלול לתשובה של ראש-השנה, התשובה דראש-השנה לתשובה דעשרת ימי תשובה, עשרת-ימי-תשובה ליום הכיפורים, וכללות יום הכיפורים לנעילה.

ב. החילוק שאנו רואים בין התשובה שבכל השנה לתשובה דראש-השנה – שבכל השנה צריך להתוודות על חטאיו, באמירת "אשמנו כו'", להתחרט עליהם ולבקש מחילה סליחה וכפרה, מה שאין כן בראש-השנה, לא זו בלבד שאין צורך בכך, אלא עוד זאת, שאסור להזכיר עניין של חטא4, שזה מורה על מדריגה נעלית יותר בתשובה.

בכל השנה צריך להיות וידוי וחרטה – בגלל שעוסקים עם הרע (עניין החטא), ויש צורך לעקור אותו, והעקירה היא על-ידי הוידוי והחרטה, כפי שמבאר הצמח-צדק5 שעל-ידי הוידוי נעקר גוף החטא, ועל-ידי החרטה נעקר נפש החטא. והיינו, שעקירת החטא היא באופן שמתעסקים עם הרע, בדרך התלבשות כו'.

מה שאין כן בראש-השנה – נעמדים במדריגה נעלית יותר, "כי קדוש היום לאדוננו"6, ועל-ידי העמידה במדריגה נעלית יותר נפטרים במילא מהרע ונמשכת במילא מחילה סליחה וכפרה.

כלומר: בכל השנה העבודה היא באופן ד"סור מרע", היינו, שמתעסקים עם הרע וצריכים לסור ממנו; ובראש-השנה העבודה היא באופן ד"עשה טוב", ומצד ריבוי הטוב סר במילא הרע.

ובכללות7, הרי זה החילוק שבין תשובה תתאה – שעניינה תיקון הפגם וכו', ולכן היא במרירות, לתשובה עילאה – שבה אין מלכתחילה נתינת מקום לפגם, וענינה בכללות הוא השבת הנפש למקורה8, ולכן היא בשמחה9.

ג.על-פי האמור שבעשרת ימי תשובה גופא ישנם כמה חילוקי מדריגות, תחילה התשובה דראש-השנה, אחר-כך התשובה דעשרת ימי תשובה ואחר כך התשובה דיום הכיפורים – הרי מובן שביום הכיפורים היא המדריגה היותר נעלית בתשובה עילאה גופא.

וכיון שכן, הרי אם בראש-השנה לא מתעסקים עם הרע – מכל-שכן שכן הוא ביום הכיפורים, וזהו שיום הכיפורים נקרא "שבת שבתון"10.

ועל פי זה יוקשה מהו עניין הוידוי דיום הכיפורים?

אך העניין בזה – כיוון שבתשובה עילאה נעשית הסליחה ומחילה בדרך ממילא, הרי לפעמים קשה לפעול עקירת החטא בדרך ממילא, אלא יש צורך בפעולה שהיא בדרך התלבשות, ולכן, ביום הכיפורים שהוא יום האחרון של עשרת-ימי-תשובה, ואין עוד זמן לדחות זאת, משתדלים לעקור את החטאים על-ידי התשובה בכל מיני האופנים.

ועל-דרך שמצינו בנוגע ליום הכיפורים שחל בשבת, שאף שאין אומרים כמה תפלות, וביניהם גם תפלת אבינו מלכנו (אף שנתקנה על-ידי התנאים11), מכל מקום, בתפלת נעילה אומרים "אבינו מלכנו" גם ביום-הכיפורים שחל בשבת "לפי שעכשיו הוא גמר החתימה . . ואם לא עכשיו אימתי"12.

ד. על-פי הנ"ל שהתשובה דראש-השנה היא תשובה עילאה, שלמעלה מעניין החטא – נמצא שראש-השנה ושבת תשובה עניינם אחד, שהרי גם שבת הוא עניין תשובה עילאה, כמבואר בתניא9.

ובהקדם מה שכתוב במדרש13 על הפסוק14 "מזמור שיר ליום השבת", שכאשר אדם הראשון ראה אחרי חטא עץ-הדעת (שהיה החטא הראשון בעולם, ועל-ידו נעשה נתינת מקום לכל החטאים), שבבוא יום השבת נתבטל כל עניין החטא ונתקבלה תשובתו, הרי זה עורר אצלו את אמירת "מזמור שיר ליום השבת".

וזהו גם מה שמצינו שביום השבת אין שולט הגהינם15, והוא שמור מן המזיקין16 – כיון שבשבת אין מציאות הרע כלל.

ונמצא, שגם שבת ענינו תשובה, וכפי שמביא אדמו"ר הזקןשגיאה! הסימניה אינה מוגדרת. ש"שבת אותיות תשב"17, אלא שאופן התשובה אינו בדרך התלבשות ברע על-ידי וידוי וחרטה (שהרי בנוגע ליום השבת נאמר18 "לא תבערו אש"), אלא באופן של תשובה עילאה, כנ"ל.

ה. וגדולה מעלת שבת על ראש השנה19:

בראש-השנה – מתוודים בלחש בשעת התקיעות (בין סדר לסדר), כיון שזהו עת רצון, ו"השטן הוא מעורבב"20, ולכן אין חשש שהוידוי יגרום עניין של יניקה (קטרוג) חס-ושלום.

מה שאין כן בשבת – אין אומרים וידוי אפילו בזמן רעוא דרעוין, שאז אין חשש לקטרוג כו'21.

ונמצא, שבראש-השנה ישנו (בלחש, בהעלם על כל פנים) מציאות הפגם22, וצריכים לבטלו, אלא שכדי שהשטן לא יקטרג, הנה אופן הביטול אינו על-ידי הקו ד"סור מרע", אלא על-ידי הקו ד"עשה טוב", בדרך ממילא, אבל אף-על-פי-כן, כאשר יש הזדמנות לעניין של וידוי, עושים זאת ("בשעת מ'קען דאָס אַריינכאַפּן – כאַפּט מען דאָס אַריין"), דכיון שישנה מציאות הרע, הרי הדרך הטובה ביותר לבטל זאת היא בדרך התלבשות דווקא.

מה שאין כן מדריגת יום השבת היא למעלה ממציאות הרע, ושם אין מקום לפגם כו', אפילו בהעלם, ולכן אפילו ברעוא דרעוין אין אומרים וידוי.

ו. ופנימיות העניין בזה:

שבת – כולו "קודש להוי'"23, וקודש הוא בחינת אצילות24, ששם "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד"25, ו"לא יגורך רע"26, ולכן אין שם מקום למציאות הרע כלל.

ועוד זאת, שבשבת ישנו גם עניין השמחה27. – בנוגע לראש-השנה מצינו ש"לא ניתנו לשמחה"28, מה שאין כן בשבת אומרים "ישמחו במלכותך שומרי שבת"29, ויתירה מזה, ששבת הוא עניין התענוג שלמעלה משמחה30. ומצד השמחה, ובפרט מצד התענוג שמגיע בתענוג העצמי ותענוג הפשוט שלמעלה – אזי "באור פני מלך חיים"31.

ועל פי זה יובן שמה שכתב אדמו"ר הזקן שעניין השבת הוא תשובה עילאה, הכוונה בזה היא למדריגה נעלית בתשובה עילאה גופא32 – כי, אף-על-פי שגם ראש-השנה ענינו תשובה עילאה, מכל מקום, התשובה עילאה דשבת (ובפרט שבת תשובה) היא במדריגה נעלית יותר.

ז. [. .] ומזה ממשיכים הכוח על התנועה דתשובה עילאה במשך כל השנה – שכל אחד יפעל על עצמו לא רק שלילת החטא בפועל, אלא שלא יהיה שום שייכות ונתינת מקום כלל לחטא, להיותו מושקע לגמרי בטוב.

ועל-ידי זה שמושקעים לגמרי בטוב (ברוחניות), הרי זה יומשך גם בגשמיות, שיהיה אך טוב, בבני חיי ומזוני רויחי.

(מהתוועדות ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י. 'תורת מנחם – התוועדויות' תשח"י ח"א (כא) עמ' 22-26, בלתי מוגה)

_______________________

1)    תוכן וקיצור שיחה זו – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר, ונדפס בהוספות ללקו"ש ח"ד ע' 1359 ואילך.

2)    תהלים כז, ח.

3)    קונטרס ח"י אלול ה'תש"ג ע' 42 ואילך (סה"ש תש"ג ע' 177 ואילך).

4)    ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ד ס"ב. וראה לקו"ש שם הערה 3.

5)    בסהמ"צ מצות וידוי ותשובה פ"א (דרמ"צ לח, ב).

6)    פיוט "חמול על מעשיך" בתפלת מוסף דימים נוראים.

7)    ראה גם שיחת ש"פ נצו"י תשי"ז ס"ו (תו"מ ח"כ ע' 268 ואילך).

8)    ראה לקו"ת ר"פ האזינו.

9)    ראה תניא אגה"ת פ"י.

10)  אחרי טז, לא. ועוד.

11)  ראה שער הכולל פמ"ב סי"ב. וש"נ.

12)  שו"ע אדה"ז או"ח סתרכ"ג ס"ט.

13)  ב"ר ספכ"ב. וש"נ.

14)  תהלים צב, א.

15)  ראה זח"ב רג, ב. ובהנסמן בנצו"ז שם אות ו.

16)  ראה יהל אור עה"פ (ע' שכח ואילך. ס"ע תר"ל ואילך). וש"נ.

17)  ראה גם יפ"ת לב"ר שם. ועוד.

18)  ויקהל לה, ג. וראה זח"ב שם.

19)  ראה גם תו"מ חי"ד ריש ע' 309. וש"נ.

20)  שו"ע אדה"ז שבהערה 4.

21)  ראה זח"ב פח, סע"ב.

22)  עייג"כ לקו"ד ח"א נ, ב ואילך. המשך ר"ה תש"ד ספי"ג (סה"מ תש"ד ע' 30).

23)  תשא לא, טו.

24)  ראה תו"א לך לך יג, א. לקו"ת פינחס עט, ג. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קח. ובכ"מ.

25)  תקו"ז בהקדמה (ג, ב).

26)  תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ.

27)  ראה גם תו"מ ח"כ ע' 234. וש"נ.

28)  שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ב ס"י.

29)  ראה גם מכתב ו' תשרי שנה זו (אג"ק חט"ז ס"ע ח).

30)  ראה סה"מ תש"ט ס"ע 130. ועוד.

31)  משלי טז, טו. וראה לקו"ת מסעי צג, א. ובכ"מ.

32)  ראה תו"מ סה"מ תשרי ע' קד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)