חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 י"ט בתשרי התש"פ, 18/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פרשת ניצבים
ממעייני החסידות

נושאים נוספים
התקשרות 740 - כל המדורים ברצף
שליטת האדם בבריאה – בהחדרת ההכרה בבורא העולם
גאולת הקב"ה (כביכול) תלויה בגאולת כל ישראל
פרשת ניצבים
תפילות ראש-השנה
הלכות ומנהגי חב"ד

אתם ניצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם . . מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט,ט-י)

כל הסוגים בישראל ("ראשיכם . . שואב מימיך") הם קומה אחת שלמה ("כולכם"), "גוף" גדול, שבו כל חלק משלים את חברו – כשם שהראש זקוק לרגל (כדי להגיע למחוז חפצו), כן ראשי העם ("ראשיכם") זקוקים לפשוטי העם ("שואב מימיך"). וכל אחד ואחד יכול למצוא בעצמו חסרון מסויים שאין בחברו, שבעניין זה חברו משלימו.

(לקוטי תורה דברים, עמ' מד)

הכתוב מפרט את כל הסוגים (ואינו מסתפק ב"כולכם"), שכן יהודי חייב להיכנס לברית עם הקב"ה הן כחלק מהכלל ("כולכם") הן כיחיד, על-פי תפקידו המיוחד והפרטי ("ראשיכם . . שואב מימיך"). רק בצירוף פעולותיו של כל יחיד נעשית כריתת הברית הכללית בין הקב"ה וישראל.

(לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 462)

מחוטב עציך עד שואב מימיך (כט,י)

אמר אדמו"ר הזקן:

"חוטב עציך" – על האדם לחטוב ולבטל את ה"רבות מחשבות בלב איש" (עציך מלשון עצה).

"שואב מימיך" – יש לשאוב ולהוציא את המים המצמיחים כל מיני תענוג.

(מבואר בספרי קבלה שישנם ארבע יסודות בנפש, אש רוח מים עפר, ומיסוד המים באה המשיכה לתענוגי העולם).

(היום יום, י"ט באלול)

לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו (כט,יא)

כך היו כורתי בריתות עושין, מחיצה מכאן ומחיצה מכאן, ועוברים בינתיים (רש"י)

המטרה של כריתת ברית בין שני ידידים היא להבטיח שלא תיפסק ידידותם לעולם, גם אם ביום מן הימים יגיעו למצב שהשכל ימשוך לביטול הידידות. לכן עוברים שני הצדדים בין שני חלקים של גוף אחד (כפי שהיה בברית בין-הבתרים), כדי לסמל ששניהם נהפכים למציאות אחת; וכשם שאדם אוהב את עצמו אהבה על-שכלית שאינה מתבטלת לעולם, כך תשרור ביניהם ידידות על-שכלית ונצחית.

אף בעניינינו כך: כריתת הברית בין הקב"ה וישראל מעידה על התקשרות והתחברות עצמית ועל-שכלית, שאינה בטלה לעולם.

(ליקוטי-תורה – דברים, עמ' מד)

ואת אשר איננו פה (כט,יד)

ואף עם דורות העתידים להיות (רש"י)

גם היום, כשיהודי "נכנס לברית" עם הקב"ה על ידי שמירת התורה (שאינה מוגבלת בזמן ומקום), עומדים לצידו כל היהודים שבעולם ויהודי כל הדורות כולם, כך שאין לו להתפעל מכך ש"אתם המעט מכל העמים", שכן הוא קשור ליהודי כל הדורות.

(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 273)

למען ספות הרווה את הצמאה (כט,יח)

רווה, עכו"ם, ששבעים ואינן צמאים ליוצרם. צְמֵאה, זו כנסת-ישראל, שצמאה ליראת יוצרה ולקיים מצוותיו (רש"י סנהדרין עו)

הנפש הבהמית נקראת "רווה" לפי שהיא מתאוה לתענוגים גשמיים ובידה להשיג את מבוקשה בקלות. ואילו הנפש האלוקית נקראת "צמאה", שכן היא צמאה לאלוקות ואינה יכולה לרוות את צימאונה (בגלל ההעלם והסתר השורר בעולם).

(אור התורה דברים, עמ' א'קצג)

אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך (ל,ד)

פירוש: הנפש "פזורה" ונידחת בהיכלות הטומאה השונים, ויש צורך "לקבץ" אותה מהם.

וכידוע שכאשר אדם מתקשר באיזה תאווה, הוא נעשה "מרכבה" לאותו היכל טמא שממנו נשפעת תאווה זו.

(אור התורה דברים, עמ' קסח)

ולדבקה בו (ל,כ)

כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו – מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה (כתובות קא)

הדבקות בתלמיד חכם כמוה כדבקות בשכינה, שכן על-ידי דבקות זו מתייחדת הנפש עם שורשה בחכמה עילאה.

פירוש: כשם שגוף הבן נתהווה ממוח האב, וגם עכשיו הוא יונק את חיותו מהמוח, כן הוא בישראל, שנקראו בנים למקום: נשמתו של כל יהודי נאצלת מחכמה עילאה, מ"מוח העליון", והיא יונקת את חיותה מצדיקי וחכמי הדור, שהם בבחינת "מוח" – ראשי בני-ישראל. מובן אפוא שהדבקות בראשי בני-ישראל מקשרת ומחברת את הנשמה עם שורשה במוח העליון.

(תניא פרק ב)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)