מדורים נוספים
	התקשרות 731 - כל המדורים ברצף
	עיקר העבודה היא בבירור דברי הרשות
	לרצות את הגאולה בלבד
	פסקי צדיקים על עצמם
	פרשת מטות
	עשה לך רב
	הפרשת חלה
	רחום וחנון / השם 'דוב בער' / משקה למעלה מארבעים
	הלכות ומנהגי חב"ד

'רחום וחנון' מעומד?

ב'התקשרות' (גיליון תשכ"ג עמ' 18 הע' 11) מצטט הרב גינזבורג מהסידור שבעריכתי ('סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות', ברוקלין נ.י. תשס"ד), שהביטוי "רחום וחנון חטאנו לפניך.." מקורו בנוסח אשכנז. וכנראה שאגב ריהטיה לא שם לב ששם כתבתי זאת על נוסח "רחום וחנון חטאתי לפניך..", ועל נוסח דידן כתבתי שראיתי מציינים שהוא נוסח ספרד. והיינו שבעת מעשה לא היו תחת ידי סידורי ספרד כדי לברר את הדבר.

וכעת עברתי על הנושא, ומצו"ב העתק דבריי.

עמ' קנז: הע' 338, במקום "וראיתי מציינים" צ"ל:

והנוסח שלפנינו הוא כנוסח ספרד, וכן הוא באבודרהם (עמ' קיט) ובסדור ונציא רפ"ד, רק שניתוסף כאן תיבת 'והושיענו', וכן הוא בסדורים הספרדיים הנפוצים.

ובאם פסוק זה נאמר מעומד או מיושב, מצאנו בזה ג' שיטות:

א) בבן איש חי (שנה א פ' תשא סי"ג) כתב לאומרו מעומד, והביאו הכף החיים (סי' קלא ס"ק לד), ושם מטעים שהרי הוא וידוי. [וכן כתב המו"ל של סידור ר"ש סופר (ח"ב ע' 194), ברם לדעתו פסוק זה הוא סיום סדר 'והוא רחום'];

ב) בשולחן ערוך רבינו (סי' קלא סוף ס"א) משמע שהוא מנוסח נפילת אפים, ובסדור צלותא דאברהם (ח"א עמ' שמז) מציין שכן הוא בפי' רבינו חננאל (מגילה כד,ב), בשו"ת ר"א בן הרמב"ם (סי' עט), שבלי הלקט (סוף סי' ל) ובאבודרהם (שם). וב'התקשרות' (גליון תשכ"ג) ציין שכן הוא במשנת חסידים (מס' שארית האצילות פי"ב מ"א) ובאלי' רבה (סי' קלא סק"ח). ומשמע איפוא שנאמר מיושב ובנפילת אפים.

וביישוב הדבר – מאי שנא מפיסקא 'א-ל ארך אפים' שהביא המגן אברהם (סי' קלד סק"א) שצריך לאומרו מעומד מפני שאומרים בו "חטאנו" דהוי וידוי – כתב הגרי"ש נתנזון (בהגהותיו לאו"ח שם) "דפסוקי הוא דקורא, ואינו אומר דרך וידוי, כנלענ"ד".

(ודבריו צריכים ביאור, כי 'רחום וחנון' אינו פסוק בתנ"ך, וכפי שהעיר המו"ל בס' דעת תורה (סי' קלא ס"ב)). וה'חוות יאיר' (בס' מקור חיים, סי' קלא ס"ו בהגה) כתב שכשאומר 'חטאתי' ידפוק על לבו, ועל מה שאומר פסוק זה מיושב כתב שם ש"יש לחלק בין כשאומרים בלשון יחיד, שאינו וידוי גמור" (וזה לא יועיל לדידן, שאף כאן אנו אומרים – כנוסח ספרד – 'חטאנו', כדלעיל);

ג) בפתחי עולם (סי' קלד סק"א, מס' מצוות השם) כתב, שנפילת אפים מיושב היינו אחר תיבת 'חטאתי'.

וב'התקשרות' (שם) כתב מנהג כ"ק אדמו"ר זי"ע להכות על החזה באמירת 'חטאנו' ותיכף מתיישב לנפילת אפיים. ונראה דהיינו כהדיעה השלישית.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

עוד בקשר לשם 'דובער'

בדיון באופן כתיבת שם זה, ב'התקשרות' גליון תשכ"ג, נזכר רק אודות שמו של אדמו"ר האמצעי, ויש להעיר אודות כתיבת שמו של הרב המגיד ממעזריטש (שעל שמו הוא נקרא):

במכתבו שנדפס בס' אור תורה דפוס סלאוויטא והועתק בהוצאת קה"ת¹; וכן בשערי הספרים של הרב המגיד ממעזריטש, 'לקוטי אמרים' ו'אור תורה'; וכן בהסכמת הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב על 'לקוטי אמרים'², ובצילום הסכמת הרה"ק ר' אשר צבי על 'אור תורה'³ – נכתב: דוב בער.

מאידך, ברובם ככולם של מכתבי "הגניזה החרסונית"⁴, נדפס: דובער ⁵. וצ"ע עד כמה דייקו בזה המעתיקים⁶.

הרב יהודה ליב גרונר, ברוקלין, נ.י.

________________________

1)    ברוקלין תשס"ג בהוספות דף נו,א.

2)    'מגיד דבריו ליעקב' ו'אור תורה', בכרך אחד, הוצאת קה"ת, ברוקלין תשל"ד; ב'מגיד דבריו ליעקב' לפני דף ב.

3)    דפוס ראשון, קארעץ תקס"ד. צילומו בראש הס' 'אור תורה' שבכרך הנ"ל עמ' IV, וב'אור תורה' הוצאת קה"ת, ברוקלין תשס"ו, עמ' 6.

4)    האגרות השייכות אליו נדפסו בס' 'מגיד דבריו ליעקב' הנ"ל, ב'הוספות לספרי הה"מ' שבסוף הכרך, עמ' 78 ואילך, וכן בס' תולדותיו 'רבי דובער – הרב המגיד מעזריטש', בהוצאת קה"ת, כפר חב"ד תשל"ה, עמ' 137 ואילך. ראה גם ב'אג"ק - אדמו"ר הזקן', בהוצאת קה"ת, ברוקלין תש"מ, עמ' קצז ועמ' רטז. ב'מגיד דבריו ליעקב' הנ"ל בהוספות בדף מח,א מכתב (קסא) מאדמו"ר הזקן: "הה"מ הק' מו"ה ד' ב' (= דוב בער)".

5)    וכן בנוסח המצבה ('מגיד דבריו ליעקב' הנ"ל עמ' 114).

6)    ראה אג"ק (של הרבי) כרך ט ס"ע לא. בהסכמת הרב המגיד לס' 'הלכה פסוקה' (טורקא, תרכ"ה. נעתקה בס' 'מגיד דבריו ליעקב' הנ"ל, בהוספות הנ"ל עמ' 112) חתם דוב בלבד, אבל במכתבו - כי"ק, שצילומו מופיע בראש הס' 'רבי דובער' הנ"ל, חתם: דוב בער.

הגבלה במשקה למעלה מארבעים

בין אנ"ש נפוץ שלמעלה מארבעים שנה אין שום הגבלות לגבי משקה. ורציתי להעיר:

א. בשיחת ש"פ שמיני תשכ"ג (נעתק בספר 'דעם רבינ'ס קינדער' עמ' ערה) הוזכר שיש הבדל בין עד גיל ארבעים לאחרי כן. אך הלשון שם היא (בלתי מוגה): שהגזירה שייך בעיקר לאלו שהם לפני גיל ארבעים. משמע מזה ששייך (קצת על כל פנים) גם לאחרי גיל ארבעים.

ב. בראשי-דברים משיחת ב' סיון תשכ"ח – מוגה (נעתק שם עמ' רעג, וראה צילום עלי הגהה בספר "והאר עיננו בתורתך" (מוריסטאון) עמ' רפד) כתוב שהתקנה נוגע "סיי בנוגע תלמידים, סיי בנוגע יונגע לייט, סיי בנוגע עלטערע" [=הן לגבי תלמידים, הן לגבי אברכים, הן לגבי מבוגרים] (ההדגשה אינה במקור). ובפשטות הכוונה על למעלה מגיל ארבעים, שאם לא כן הרי נכללים ב'יונגע לייט'. ולא באתי אלא להעיר.

הרב זלמן וואסערמאן, ברוקלין נ.י.