חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ו בתשרי התש"פ, 14/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הפרשת חלה
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 731 - כל המדורים ברצף
עיקר העבודה היא בבירור דברי הרשות
לרצות את הגאולה בלבד
פסקי צדיקים על עצמם
פרשת מטות
עשה לך רב
הפרשת חלה
רחום וחנון / השם 'דוב בער' / משקה למעלה מארבעים
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

השיעור להפרשת חלה 1

שאלה: מאיזו כמות של קמח חייבים להפריש 'חלה' בברכה למנהגנו?

תשובה: הכמות האמורה בתורה היא "עשירית האיפה" (או: "עישרון")2, ובדברי חז"ל היא: קמח בנפח של "מ"ג ביצים וחומש ביצה"3.

לעניין זיהוי 'ביצה' במידות ימינו, יש דעות שונות בדבר הנפח המדוייק שלה, וכן דעות שונות בקשר לשאלה האם "נתקטנו הביצים" בדורות האחרונים מגודלן שהיה בזמן חז"ל.

לפי ה'חזון איש' (שפסק להחמיר, ש"נתקטנו הביצים" כדעת הנודע ביהודה, החתם סופר והגר"א) השיעור לברכה הוא 2,250 ק"ג.

מאידך, הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה ז"ל, בספרו 'שיעורי תורה', פסק כמנהג הספרדים ומנהג ירושלים להפריש בברכה מ-1,666 ק"ג. וכך נפוץ בדרך כלל גם בין חסידי חב"ד כיום.

גם הדעות הללו מודות, שראוי להפריש בלא ברכה מכמות של 1,230 ק"ג4 ומעלה.

והנה ידוע, שרבותינו נשיאינו סמכו, בדרך כלל5, על פסיקותיו ועל שיעוריו של הגרא"ח נאה6. אם כי יש מקומות שבהם הרבי לא קיבל את דעתו7, וכנראה נידון דידן הוא אחד מהם.

המידה שעליה סמכו קהילות האשכנזים בחו"ל מדורי-דורות להפריש בברכה 8, היא דעת רבינו יעקב וייל9, שהובאה בדברי הרמ"א10, הש"ך11 ועד הערוך-השלחן (שהעיד12 "שעל ג' קווארט נהגו כולם ליטול חלה בברכה... וכן המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, ואין לפקפק בזה כלל"), ושיעורה 1,230 ק"ג – שלוש ליטרות (פונט) רוסיות.

וכן כתב כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'13: "וידוע דשיעור חלה, ערך ג' ליטרא אצלנו". וכן הדפיס הרבי בסידורי תהלת ה'14 (ולפלא שבסידורי 'תהלת ה'' עם התרגום האנגלי15, השמיטו את המידה). וכן היה מורה ובא הגאון החסיד רבי זלמן-שמעון דבורקין ז"ל16, ה'מרא דאתרא' בשכונת הרבי, הלכה למעשה.

ולכן יש להורות ולהנהיג בין אנ"ש בכל אתר ואתר, להפריש חלה בברכה מ-1,230 ק"ג ומעלה.

ובפרט שבדורנו נתברר, שמשקל המטבע 'דרהם' המקורי שמדד בו הרמב"ם את השיעורים, היה קטן מן ה'דרהם' הטורקי שמדד בו הרב נאה את שיעורי הרמב"ם (והוכיח מזה כמנהג הספרדים), וזה מצדיק לכאורה את הקטנת המידות והשיעורים שנמדדו לפי דעתו17.

________________

1)    עיקרי הדברים כבר נכתבו בס' 'קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן', במילואים עמ' יא ואילך.

2)    שמות טז,לו.

3)    עירובין פג,ב.

4)    בס' שיעורי תורה עמ' קסח כתב: 1250 גרם, ומאידך ב'שיעורין דאורייתא' בסוף הספר כתב: 1,200 ק"ג.

5)    ורק לעניין מקווה החמירו כשיעור הגדול, ראה ברשימת הגר"י לנדא ז"ל (ס' המנהגים עמ' 83 סי"ד), שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב היה חושב את מידת האמה לעניין זה 62.3 ס"מ, ראה בזה בס' שיעור מקווה עמ' פה-פו ובמילואים לס' קיצור הלכות עמ' יח-יט (וראה בקשר לס' שיעורי תורה באג"ק אגרת ש, כרך ב עמ' רנא).

6)    הרה"ח ר' דובער בוימגארטן ז"ל התעסק בייצור יין, וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע רצה לשלוח לאנ"ש שיצאו מרוסיא מתנה לפסח מארה"ב – יין לארבע כוסות, והורה לו לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה, ואמר בקשר לזה "אז ער איז דאך אונזער פוסק אחרון [=שהרי הוא הפוסק האחרון שלנו] ('כפר חב"ד' גיליון 332 עמ' 32).

ביומנו של הרה"ח ר' צבי (העשקה) גאנזבורג ז"ל מיום ד' ניסן תשח"י, כתב: "תמול... בעת הנסיעה באוטובוס סיפר לי ר' יואל שי' (דיברנו אודות ספרו של ר' חיים נאה) אשר בשנת האבלות ר"ל, כדרכו של כ"ק אד"ש בהתפללו בחדרו של כ"ק חותנו אדמו"ר היה משוחח עם הנמצאים בחדר אחר התפלה, ופעם אחת שאלוהו בדבר השיעור של טלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ"ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים (כמו של החזון איש ועוד), אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעורו של ר' חיים נאה  "דער שווער האט געהאלטן פון זיין לערנען"... אחר כך אמר [הרבי] בביטול [לגבי החולק עליו] – "דאס איז גלאט גארנישט, אבי קריגן אויף חסידים". [אגב, במכתבו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע להגרא"ח נאה מכ"ב אדר תש"ט בקשר לספרו 'קונטרס השלחן' (אג"ק אגרת ג'תלח, כרך י' עמ' קכה), כתב לו בשם אדמו"ר הזקן אודות "ההבדל בין דרכי הלימוד של חסיד למתנגד... החסידים יודעים כי האמור בהספר הוא טוב ואמת והטעות הוא בעצמו ובדעתו, והמתנגד מוכיח כי ידיעתו ופלפולו הוא האמת, והטעות הוא בהספר...". הגרא"ח מסר מכתב זה לפירסום, ונדפס ב'בטאון חב"ד' גיליון ד' עמ' 37, וכמובן היו תגובות... ואח"כ בגיליון ו' עמ' 20 נדפס ביאור הרבי על זה (אג"ק אגרת ב'תרכ"ה, כרך ט עמ' ד), עיי"ש].

באג"ק אגרת ג'תרצ"ג, כרך יא עמ' שו, נדפס מענה של הרבי להרה"ח ר' שלום דובער שי' ליפשיץ: "במ"ש אודות הבתים דאצבעים על אצבעים, יעויין בזה בספר שיעורי תורה להרב נאה ז"ל, וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה ונזכר ג"כ בתניא באגה"ק סי' יו"ד (קטו, א)". כיוון שמציין מקור לזה מהנזכר בתניא, ברור שאין כוונתו בדבריו "וידוע אשר מנהגנו הוא בשיעור זה" לשיעורי הגרא"ח נאה, אלא רק להשיעור ד"אצבעיים על אצבעיים" בתפילין. אבל מאידך, הפניית השואל לס' שיעורי תורה, ובפרט ששם לא מצאתי לע"ע מעניין זה, היא הוראה למדוד "אצבעיים" על-פי האצבע של הגרא"ח נאה.

7)    ראה למשל באג"ק אגרת ה'תשס"ה, כרך טו עמ' תלט. ובפרט כשהיתה לרבי מסורת או הוראה אחרת, ראה באג"ק: אגרת א'שיח, כרך ה עמ' קח. אגרת ב'קלה, כרך ז עמ' רעג. אגרת ג'רטו, כרך י עמ' רנג.

8)    ולהעיר שלכאורה שייך בזה מעין מה שכתב הרמב"ם בהל' שמיטה ויובל (פ"י ה"ד-ו), לאחר שמוכיח ומבאר מתי אמורה להיות שנת השמיטה לפי דעתו, מביא את "מסורת הגאונים איש מפי איש... ושנת השמיטה ידועה היא ומפורסמת אצל הגאונים ואנשי ארץ-ישראל..." שהיא בשנה אחרת. ומסיים: "ועל זה אנו סומכין, וכפי חשבון זה אנו מורין לעניין מעשרות ושביעית והשמטת כספים, שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להיתלות".

9)    שו"ת מהרי"ו סי' קצג, חי באשכנז לפני כ-550 שנה.

10)  בדרכי משה לטור יו"ד סי' שכד ס"ק א.

11)  לשו"ע שם ס"ק ג.

12)  שם ס"י.

13)  שו"ת יו"ד סו"ס רכג. ולמרות שהגרא"ח פקפק באמינות תשובה זו, כבר ענו על כך, ראה ב'קיצור הלכות' שם עמ' טו.

14)  בסוף 'סדר ברכות' מד,א. ואף שכתב הרבי (אג"ק אגרת תקג, כרך ג עמ' קלח) "סידור תהלת ה' השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו ['סדר העבודה', ווילנא תרע"א], ולא הספיק הזמן להגיהו כראוי", פשיטא שלא היה הרבי משאיר טעות כזאת, לברך על שיעור שאין מנהגנו כן.

בכל אופן, הלשון הכתובה שם (ולצערי כך נשאר גם בסידורים החדשים דאה"ק, ללא כל הערה): "הלש עיסה לערך משקל שלש לטרות מקמח ומים, חייב להפריש ממנה חלה", עלולה להטעות, שהרי: א) בשיעור להפרשת חלה כוללים רק את הקמח ולא את המים (שו"ע יו"ד שם. שו"ע רבינו סי' תנו ס"א-ב). ב) לא רק הלש "מקמח ומים" חייב להפריש, אלא גם הלש במי-פירות, אם עירב בהן מעט מים, חייב להפריש בברכה (שו"ע יו"ד סי' שכט ס"ט-י).

15)  הן במהדורת תשל"ח, והן במהדורת תשס"ג (המחודשת). בתרגום הרוסי כתבו להפריש ללא ברכה מ- 1,230 סמ"ק (במקום: גרם) [ובברכה מ-2,432 סמ"ק (ומספר זה מניין להם?], וזה אינו נכון כלל, כי באותה כמות קמח, מספר הסמ"ק גדול בהרבה ממספר הגרמים. לדוגמא, בכלי שנפחו 2,500 סמ"ק נכנסים בלא מאמץ 1,250 גרם קמח (מדות ושיעורי תורה עמ' רצב).

16)  קובץ רז"ש עמ' 77.

17)  וע"פ האמור בהערה 14, אף יש בכך הוכחה לשיעור זה, כאשר מניחים את הקמח מבלי כל דפיקה ודחיסה, וכדברי הגרא"ח נאה בס' שיעורי תורה עמ' צד סו"ס ח,שהשיעורים לא ניתנו בדחיסה. וראה מש"כ בקובץ 'יגדיל תורה', ברוקלין נ.י., גיליון סה עמ' רמד בנדון.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)