נתינת כוח מיוחדת בדורנו זה
ג' תמוז – שבו מודגש שירידת הגלות היא התחלת העלייה – פועל גם בנוגע לכללות עניין הגלות.
נתבאר במקום אחר שיש לומר הטעם הפנימי דקביעת חג הגאולה בחודש הרביעי, ולפני "צום הרביעי" – כיוון שבדורנו זה, דור אחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, מתחילה כבר ה"טעימה" וה"התנוצצות" מעין הגאולה העתידה, כולל גם שיוכלו להרגיש ולטעום הפנימיות ד"צום הרביעי" (התחלת "בין המצרים" כללות עניין החורבן והגלות) – "ששון ושמחה" (כפי שיהיו בגלוי לעתיד לבוא), היינו, לא זו בלבד שהצום (חורבן וגלות) הוא בשביל ששון ושמחה (הגאולה), אלא יתירה מזה, שהצום גופא, בפנימיותו הוא עניין של ששון ושמחה (התגלות פנימיות האהבה, "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו"), ולכן, נתגלה בדורנו זה שבחודש הרביעי ישנו חג הגאולה, ועוד לפני "צום הרביעי" – נתינת כוח לגלות הפנימיות ד"צום הרביעי" ש"יהיה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
ועניין זה מודגש ביותר בג' תמוז – שבו רואים בגלוי שההליכה לגלות עצמה הרי היא (לא רק צורך עלייה, אלא) התחלה של גאולה, כנ"ל.
(מהתוועדות שבת-קודש פרשת קורח, ג' בתמוז ה'תשמ"ח. 'תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תשמ"ח, כרך ג, עמ' 543)
"עמדו הכן כולכם!"
כל ענייני גאולה קשורים ושייכים לגאולה האמיתית והשלימה – "כיוון דשם גאולה עלה", ועל-אחת-כמה-וכמה בגאולה של נשיא הדור, "שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכול", ונשיא של דור זה, דור האחרון של הגלות, שהוא דור הראשון של הגאולה, ובפרט על-פי דברי נשיא הדור, בעל הגאולה, במכתבו הידוע לחגיגת י"ב תמוז הראשונה:
"לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה", גאולה דכל ודכלל ישראל – הרי בוודאי שגאולה זו קשורה ושייכת ביותר לגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.
ובפשטות – שמגאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר בי"ב-י"ג תמוז באים תכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, ובפרט שלפני עשרות שנים הכריז כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו "לאלתר לגאולה" (כיוון שישנו כבר "לאלתר לתשובה"), והודיע שכבר סיימו כל ענייני העבודה, ולא נשאר אלא לצחצח הכפתורים, ולעמוד מוכנים – "עמדו הכן כולכם" – לקבל פני משיח צדקנו.
(משיחת שבת-קודש פרשת חוקת, ז' בתמוז ה'תש"נ. 'תורת-מנחם – התוועדויות' ה'תש"נ, כרך ג, עמ' 408)
אין למתי לדחות
..אי אפשר לדחות זאת למשך זמן – כיוון שעומדים אנו בסמיכות לביאת המשיח, "קול דודי הנה זה בא",
– שלא כדעת הטועים שרחוקים אנו מביאת המשיח כרחוק מזרח ממערב... ובמילא יכולים להמשיך לחשוב על כבוד המדומה, קניית בית, הגדלת החשבון בבנק, וכיוצא-בזה, תוך כדי ויתור על העניינים העיקריים –
הרי צריכים לסיים ולהשלים את העבודה דקירוב כל בני-ישראל לאביהם שבשמים, לתורתו ומצוותיו.
וכאשר עוסקים בזה בתוקף ד"מאן מלכי רבנן", אזי "אמר מלכא עקר טורא", לבטל את העניינים ש"נדמה להם כהר", והולכים "מחיל אל חיל" בזיכוי הרבים, אשר, על-ידי זה מיתוסף גם בעבודת עצמו.
ועל-ידי זה פועלים וממהרים שיבוא משיח צדקנו שעה אחת קודם, ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בעגלא דידן.
('תורת מנחם – התוועדויות' תשי"ז חלק ג (כ) ע' 64) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
