חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:03 זריחה: 6:41 כ"ב בטבת התש"פ, 19/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקיבוצניק שנשלח משמים
חיים יהודיים


מאת: אליעזר שולמן
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1121 - כל המדורים ברצף
מאפייניה של המחלוקת
יש חדש
הבקשה לגילוי ההשגחה הפנימית
מחלוקת
ובלבד שלא לריב
עושה שלום
יום ה' הגדול
מוטב שלום מדומה
הקיבוצניק שנשלח משמים
שיעור זמן אכילה

זה סיפור על השגחה פרטית מופלאה, שמשאירה אותך נפעם. הסיפור אירע ביום שישי לפני שבועיים, ערב שבת פרשת בהעלותך. בשעות הצהריים יצא רכב, ובו שלושה חסידי חב"ד, מקריית-מלאכי, לפעילות של הנחת תפילין והפצת יהדות על גבול רצועת עזה. השלושה היו ר' זאב ריטרמן, ר' יעקב צירקוס ור' דודו פרץ.

הם הגיעו לאחד המוצבים, לא-הרחק מקיבוץ ניר-עם, והחלו להניח תפילין עם החיילים. חייל דתי אמר להם, שבבוקר נכנס לעשות קניות בקיבוץ, ופנתה אליו המטפלת של בית הילדים בשאלה אם יוכל להשיג מזוזה בעבור בית הילדים. כשראה עכשיו את שלושת החסידים העביר להם את הבקשה.

אין נפש חיה

"בכל שבוע אנו עוברים ליד קיבוץ ניר-עם, אך מעולם לא נכנסנו פנימה", מספר ריטרמן. "הפעם החלטנו להיכנס, לברר מי המטפלת בבית-הילדים ולקבוע שם את המזוזה, כפי שביקשה". משימה קלה, לכאורה, אולם בשעת אחר-צהריים של יום שישי לא פגשו נפש חיה בשבילי הקיבוץ. רק בעמדה שבכניסה עמד חייל, אך הוא לא ידע מי המטפלת של בית-הילדים. החייל הניח תפילין וביקש לקבל מזוזות בעבור מגורי החיילים השומרים בקיבוץ.

השלושה המשיכו למוצב הבא, ומשם פנו לקיבוץ כפר עזה. השעה התאחרה, אבל הם החליטו שלא לוותר על בסיס נחל עוז. הגיעו לשם, הניחו תפילין עם החיילים ומיהרו לצאת בחזרה, לקראת השבת הנכנסת.

המנוע שבת

"כמי שעושים את הדרך מדי שבוע, ידענו שהכבישים ריקים מתנועה ואנו צפויים להגיע לקריית-מלאכי בתוך זמן קצר", מספר ריטרמן. "הכבישים אכן היו ריקים והרכב התקדם במהירות עד הירידה הגדולה שאחרי העיר שדרות. פתאום כבה מנוע הרכב. ניסינו להתניע את המנוע, לשווא".

הכביש הריק, שהיה קודם יתרון, נעשה עכשיו בעיה קשה. אין ממי לקבל עזרה. הם מתקשרים הביתה ומודיעים שכנראה יעשו את השבת בשדרות. "לפתע, כאילו משום מקום, הגיע רכב ומעצמו עצר לידנו", ממשיך ריטרמן. "הנהג ניסה לסייע בהתנעת הרכב, וכשלא הצליח ביקשנו ממנו להביאנו לקריית-מלאכי. הוא נענה בשמחה ואמר שדרכו עוברת ליד קריית-מלאכי, כך שאין הוא נזקק למאמץ מיוחד".

הטרמפ הגואל

כשהתיישבו השלושה ברכב צד את עינם הלוגו 'מכסף' – מפעל הסכו"ם של קיבוץ ניר-עם. הנהג הציג את עצמו בשמו: תמיר שמחי. הוא אף סיפר בגאווה ששם משפחתו לקוח מהפטרת השבת – "רני ושמחי בת ציון". "אולי אתה מכיר את המטפלת של בית-הילדים בקיבוץ?", שואלים אותו החסידים. הנהג מחייך: "המטפלת היא... בתי". כשסיפרו על בקשתה, נתן להם את מספר הטלפון שלה.

אחרי השבת התקשרו למטפלת והיא אמרה שיש בקיבוץ שני בתי-ילדים שאין בהם מזוזות. כעבור כמה ימים באו ריטרמן וצירקוס לקיבוץ, קבעו את המזוזות, והסבירו לילדים מהי מזוזה. ריטרמן סיפר לילדים שבמקורו הוא בן קיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן, ושנות ילדותו עברו עליו במקלטים, בגלל ההפגזות. "איחלתי להם שבקרוב יחזור השקט למקום, והילדים אמרו שעכשיו הם מרגישים הרבה יותר בטוחים", מסכם ריטרמן.

ריטרמן בפעילות. השגחה פרטית מופלאה


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)