חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:05 זריחה: 6:47 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בימה בבית הכנסת
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 726 - כל המדורים ברצף
משה ויהושע ודרך כיבוש ארץ-ישראל
תיכף ומיד נכנסים לארץ
מכולל "צמח צדק" תצא תורה
פרשת שלח
איזו היא דרך טובה . . הרואה את הנולד
תספורת ערב שבועות / נגלה ודא"ח בקובצים / ניחום לאחר שבעה / דמות הנביאות / פורים משולש
בימה בבית הכנסת
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף שמחה גינזבורג

בימה באמצע בית הכנסת

הרבי דרש שלא לעשות שינויים כלשהם מהנהוג בבניית בית-כנסת "אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על-אתר, כי הרי הרואה אומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל"1.

אחד הנושאים ששימש סלע-מחלוקת עם ה'מחדשים' במשך הדורות, היה מיקום ה'בימה' (שולחן הקריאה).

הרמב"ם2 כתב, שעושים את הבימה באמצע בית-הכנסת, והובא להלכה גם בטור וברמ"א3.

החת"ם סופר (שכידוע, עמד בראש המלחמה נגד ה'מחדשים')4 נתן טעם למנהג זה, שכיוון שאנו מקיפין בחג-הסוכות את הבימה שעליה קוראים בתורה, כמו שהקיפו בחג את המזבח [החיצון] בבית-המקדש, ואותו המזבח [הפנימי] שעמד בהיכל לפני ארון-הקודש, שהוא מזבח הקטורת, היה עומד באמצע הבית, מכוון בין המנורה והשולחן5, על-כן ראוי להעמידה אצלנו באמצע בית-הכנסת, לדמות את בית-הכנסת לבית-המקדש ככל האפשר. ופסק שם, שאסור לשנות ולקרב את הבימה לארון-הקודש, כפי שעושים ה'מחדשים' כדי להידמות לגויים, עיי"ש.

ובשו"ת יהודה יעלה6 מביא את דברי המג"א והט"ז בשם הלבוש7, שאסור לשבת בין הבימה וההיכל (=ארון הקודש), כראיה לכך שבפועל היה שם תמיד רווח מקום כדי ישיבה.

יתירה מזו, בשו"ת מנחת יצחק8 כתב בשם ס' תורת חיים9 על דברי המג"א והט"ז הנ"ל, שאיסור זה יש לו שני טעמים: א) דגנאי הוא שאחורי היושב הם נגד ההיכל. ב) כלשון המג"א "ואיסורא נמי איכא" שהעומד על הבימה, כשהוא משתחווה לברך10, נראה כמשתחווה ליושב שם11. ובכל זאת כתב, שאיסור זה לא נתקבל להלכה למעשה, ועל-כן התירו רבותינו לעשות מקומות בין הבימה להיכל , הגם דגנאי הוא, רק כדי שלא יבוטל העניין שהבימה תהיה באמצע.

וכנראה כל הנ"ל הוא היסוד לתשובת הרבי12 לבוני בית-כנסת: "בין מקום קריאת התורה וארון-הקודש – לפחות שורה אחת יושבים הפסק". ועל השאלה, האם מספיק מקום פנוי, כשיעור "שורה אחת יושבים", ענה הרבי:

"אז, צריך-עיון-גדול:

[1)] אם יהיה ההפסק בר-קיימא.

2)    אם יש לומר על זה, אפילו בדוחק, 'אמצע בית-הכנסת',

מה-שאין-כן כשיש שורה אחת מתפללים [שאז ניכר שהבימה אינה בקצה ממש].

דלפעמים, על-כל-פנים, אמצע הוא לאפוקי קצוות

(וכידוע הראיה מ[ירושלמי] תרומות ג,ה13. עיין ב'ציון ירושלים' שם)''14.

ולהעיר שבכמה מספרי המלקטים בני-דורנו על דיני בניית בית-הכנסת15 לא מצאתי שהזכירו דרישה זו שצריך 'שורה אחת יושבים' (או אפילו מקום פנוי כשיעורם כנ"ל) כדי שהבימה תהיה באמצע. ורק לאחרונה בספר פסקי תשובות16 הביא זאת.

עוד העירוני, ממה שבבית-הכנסת ובית-המדרש שבבית חיינו אין כלל "שורה אחת יושבים" (למעלה אפילו אין מקום לזה – כי המקום צר מהכיל).

ואכן, בשו"ת מנחת יצחק הנ"ל מבאר, שכל הדינים הנזכרים ברמ"א בסי' זה, מדברים רק בבית-הכנסת ולא בבית-המדרש 17, וכמו שברמב"ם הנ"ל הלכה ו' הזכיר גם 'בית-המדרש', ואילו בהלכות שלפניה (כמו בהלכה ג' המדברת על 'בימה באמצע') הזכיר רק 'בית-הכנסת'. וממקומו הוא מוכרע, שהרי בבתי-מדרש לא נהגו לעשות 'בימה' קבועה 18, אלא רק שולחן המיטלטל ממקום למקום [וכידוע, כך הוא המצב בבית חיינו. ולמטה הבימה עומדת על גלגלים]. כי בית המדרש נקרא "'בית שמגדלין בו תורה', שעיקרו המה השולחנות והספסלים המסוגלים ללמוד עליהם תורתנו הקדושה, וזה פשוט".

________________

1)    אודות בניית ארון-הקודש בולט מחוץ לכותל, במקום שלא נהגו כך בעבר – לקוטי שיחות כרך לו עמ' 260. שערי הלכה ומנהג ח"ה עמ' מח.

2)    הל' תפילה פי"א ה"ג-ד.

3)    או"ח סו"ס קנ.

4)    בשו"ת חאו"ח ח"א סי' כח.

5)    רש"י שמות כו,לה, גמ' יומא לג,ב, רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א ה"ז.

6)    למוהר"ר יהודה אסאד, שלחם ב'מחדשים' יחד עם בן החת"ם סופר (בעל ה'כתב סופר'), ותלמידי החתם סופר, ח"א או"ח סוף סימן ג, בהגהה מבן המחבר.

7)    בסו"ס קנ.

8)    ח"ג סי' ו. ראה גם מש"כ בנדון בסי' ד שם, ובח"ה סי' כב.

9)    לבנו של הרהמ"ח שו"ת מחנה חיים, או"ח סו"ס קנ אות יא.

10)  אגב, עיין בשער הכולל (פ"ז ס"א) שכתב שהמנהג להשתחוות באמירת 'ברכו' אינו שייך לעלייה לתורה, ואכן הרבי בעלייתו לתורה (משא"כ בתפילה) לא היה שוחה כלל ב'ברכו'.

11)  אם-כי הביא שם, שהפרמ"ג במשבצות זהב שם דן שאם אחורי היושב מופנים לבימה, אין נראה כמשתחווה לו, עיי"ש.

12)  אגרת ה'תתכח, אג"ק כרך כד עמ' קצג. לקוטי שיחות כרך טז עמ' 615. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' צב.

13)  צ"ל הלכה ג, ראה שם בפנים ובציון ירושלים באריכות. בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"א סי' עו דן בנושא זה, והביא מירושלמי שבת פ"ז סוף ה"ב, דלשון אמצע לאו דווקא. וכן הביא מזוהר ח"ב קיז,א וח"ג צו,א ומק"מ (בשני המקומות), שו"ת מהרי"ט חאה"ע סי' ח, רא"ם לפירש"י במדבר יז,כא, ט"ז יו"ד סי' רלב ס"ק א, שו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"ג סי' קלא, דרכי שלום למהרש"ם אות א' סי' נח, שדי חמד מערכת א' סי' שכד ועוד.

14)  פתיחת ראשי-התיבות. המוסגר בחצאי-ריבוע וההדגשות - שלי. יש"ג.

15)  כמו 'משנת יוסף' הלכות בית הכנסת' להרה"ג ר' יוסף ליברמן, ו'צדקה ומשפט' להרה"ג ר' יעקב בלוי.

16)  סי' קנ אות יג והערה 52.

17)  וכתב עוד שם "ובפרט בית המדרש של צדיקי הדור, שכתב בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' לב) שמשתמשים שם גם דברים שאין רשאין להשתמש בבית המדרש סתם, כיוון שבונים זאת רק לשם בית וועד לתלמידי חכמים וכיו"ב. עיי"ש".

18)  וכמ"ש בזוה"ק ח"ב ח,א (הובא במג"א שם ס"ק ו) שצריכות להיות "שית דרגין", ובשו"ת מחנה חיים (ח"ג סי' ח) כתב שלא יפחתו מג' מדריגות מכל צד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)