תספורת בליל ערב חג השבועות
בגיליון התקשרות (ש"פ במדבר, גיליון תשכד) כתב הרב גינזבורג שי', שבשלושת ימי הגבלה קודם חג-השבועות נפסקים דיני האבלות הנהוגים בין פסח לעצרת, ולכן נוהגים לעשות בהם חתונות, ורק תספורת אסורה – על פי קבלה כיון שעד ליל ערב חג-השבועות הם ימי דין (התלויים בשערות), ובליל ערב חג-השבועות מותר להסתפר, עיין שם (וזהו לא כפי שכתבתי בבירורי מנהגים עמוד 79).
ולכאורה דוחק לומר דברים אלו:
א) בפשטות ממה שכתב בלוח כולל חב"ד יוצא שמנהגנו לנהוג במנהגי אבלות עד ערב חג השבועות.
ב) ממה שמציין בלקוטי שיחות כרך ל"ז (עמוד 122 הערה 8) לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סתצ"ג ס"ה וס"ו יוצא שמנהגנו להחמיר במנהגי אבלות ככל הדעות המבואות שם, זאת אומרת עד ערב חג השבועות ביום (שמקצת היום ככולו).
ג) באגרות-קודש כרך ח (עמוד שיח) כתב לעשות חתונה באסרו חג השבועות ולא לפני כן (אלא בל"ג בעומר).
ד) זה גופא שהיה צריך היתר של רב (הרב דבורקין) לעשות חתונות בשלושת ימי הגבלה מוכיח שאין זה דבר פשוט כל-כך (ולכן היה צריך את הסכמת הרבי), והטעם להיתר הוא כיוון שזו מצווה (שבזה אדמו"ר הזקן (שם ס"ג וס"ד) מקל יותר), ויש דעה (אדמו"ר הזקן שם) שכבר בשלושת ימי הגבלה פסקו למות, ובשנים האחרונות הוסרו (יותר) ההגבלות של תאריכי החתונות, לכן התירו לעשות חתונות בשלושת ימי הגבלה, מה שאין כן שאר מנהגי האבלות.
ה) זה גופא שההיתר הנ"ל לעשות חתונות הוא כבר מליל א' דשלושת ימי הגבלה ולא מחכים ליום שיהיה מקצת היום ככולו (ובשנים האחרונות מקדימים עוד יותר) למרות מה שכתב אדה"ז שם שצריך שיהיה מקצת היום (ולא הלילה), מוכיח שזה היתר מיוחד בנוגע לחתונות וכנ"ל, ולא בשאר הדברים.
ו) יש להוסיף (כאסמכתא) את מה שכתב בלקו"ש חל"ב (עמוד 265) שיש הגבלה בעריכת סעודה של שמחה גם אחרי ל"ג בעומר ולכן יש לעשות זאת בשבת, או בר"ח סיון וכיו"ב באופן המותר. ולא כתב שאפשר לעשות זאת בשלושת ימי הגבלה (וא"כ נוהגים בהם עדיין מנהגי אבלות).
ולכן נראה יותר (מה שכתבתי בבירורי מנהגים עמוד 79) שיש להסתפר בערב חג-השבועות ביום ולא בלילה שלפניו.
הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק
"תורה אחת היא"
בגיליון פ' שמיני-פרה (תשי"ד) של 'התקשרות', בלוח השבוע הערה 11, הובאו דברי הרבי שלא להפריד בקבצי חידושי-תורה בין נגלה לחסידות כי "תורה אחת היא", וכמו-כן נמסר שרצון הרבי שחיפוש ענייני נגלה יביא למציאת ענייני חסידות ולהיפך.
ולהעיר מהקדמת חידושי מהרש"א על הש"ס (נדפסה בראש חידושיו למסכת ברכות, בהקדמתו לחידושי-הלכות), שהתחרט על כך שהפריד חידושי הלכה וחידושי אגדה אלו מאלו: "ובאמת הנני רואה עתה מחכמי התלמוד שעשו חיבור אחד מהלכות ואגדות, כי תורה אחת היא לנו... ועל-כן תהיתי על הראשונות שחילקתי חיבור הזה לשני חלקים...". וזה מתאים לבקשת כ"ק אדמו"ר הנ"ל.
אליהו ליב שלמה סיימאנדס, וויניפג, קנדה
תנחומין לאחר שבעה
ב'התקשרות' גיליון תשי"ג עמ' 16 נשאל, שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ניחם את הרבי במכתבו לאחר שבעה בלשון "המקום ינחם", ואילו הרבי כתב שאין אומרים נוסח זה לאחר שבעה.
העירנו הרה"ח ר' אהרן מרדכי שי' זילברשטרום מירושלים ת"ו, שהמכתב (כמופיע בלקוטי שיחות) הוא לניחום אשה שנפטר בעלה, ואילו ניחום אדמו"ר מוהריי"צ לרבי היה על הסתלקות אביו, ואולי זה טעם ההבדל בין ההנהגות.
ציור דמות הנביאות
בגיליון ובעמוד הנ"ל, לגבי שלילת ציור (הפקת סרט על) דמות הנביאות – העיר הרב הנ"ל, שאולי השלילה נובעת מכך שהמדובר בדמויות נשים, שהן אמורות להיות הדמות הראשית בסרט (שלא כבחוברות 'מחניים', שם בדרך כלל הנשים אינן הדמות הראשית). ועדיין צריך עיון.
המערכת
נוסח הנחמה אחרי ה'שבעה'
על הנכתב בנדון בגיליון 'התקשרות' דפרשת צו (תשי"ג): בסיום ה'שבעה' של הרבנית בשנת תשמ"ח, אמר כ"ק אדמו"ר דברים דומים ולא (רק) בנוגע לנוסח, אלא בעצם העניין1. וכנראה זה מיוסד על המבואר בקבלה, שב'שבעה' יש הסתלקות המוחין כו', מה שאין כן לאחרי זה.
שם, בעניין הלשון 'להתראות בשמחות' - לכאורה מספיק לומר "דברים שמחים" וכיוצא-בזה, שבזה אין חשש למשמעות דלשון סגי-נהור.
______________
1) ראה 'תורת מנחם – מנחם ציון' ח"א עמ' 276.
מחזות מהבעש"ט
בהמשך לנכתב בזה שם: אכן, הבעש"ט הראה לתלמידיו עוד דברים:
א) ב'ספר המאמרים – אידיש'1 מסופר שהבעש"ט הראה לתלמידיו בליל הסדר איך ר' אברהם מבלישצניץ יושב בביתו עם אשתו ובניו בעניות גדולה אך עורכים את הסדר בהרגשת יום-טוב ובשמחה רבה, ואילו הסוחר ר' נתן יושב בביתו בעיר ברוד בחדר גדול ובו כל טוב, אבל במצב-רוח של כעס ורוגז זה לזה.
ב) ב'קובץ מכתבים' שבסוף ספר תהילים 'אהל יוסף יצחק'2 מסופר שהבעש"ט השמיע מרחוק לתלמידיו את שירת האנשים הפשוטים שאמרו תהילים בהתלהבות.
_____________
1) עמ' 217, ובס' המאמרים תש"א עמ' 104.
2) עמ' 196.
פורים משולש
בלוח השבוע תשי"ב-תשי"ג נעתק מלוח כולל-חב"ד "ויש מחמירים לצאת ידי כל הדעות, ושולחים מנות בימים י"ד, ט"ו, ט"ז, וסעודת-פורים עושים גם בשבת, שמוסיפין סעודה אחת לשם פורים". האם ידוע על התייחסות כלשהי של הרבי לזה? ולכאורה, ממה שלא הזכיר זאת במכתבו בעניין מתנות לאביונים1, משמע דלא סבירא ליה.
הרב אברהם ברוך פבזנר, ירושלים
_______________
1) לקוטי שיחות חכ"א עמ' 490 בהערה ד"ה "ווען פורים..." (נעתקה גם ב'שערי המועדים – פורים' סי' מז, וב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב סי' רצד). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
