חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"ב בניסן התשפ"ד, 20/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עורך "הדרום" וקשריו עם הרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 720 - כל המדורים ברצף
אייר – מעלת המעשה ועבודת האדם
"דרך ישרה" לפעול התגלות וביאת המשיח
עורך "הדרום" וקשריו עם הרבי
פרשת אמור
הוו זהירין ברשות
ספירת ובירור המידות
החסיד ר' גרשון דוב מפאהאר
'סדר המעשר'/ עוד על ספרי קודש זה על זה
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי ראה בו אישיות תורנית בעלת השפעה והמריצו להגדיל תורה ולהאדירה * בקשה נוקבת לעריכת "מפתח" לכל הקובצים, והפלאת התועלת הגדולה מכך * מסכת קשריו של הרב שעוועל עם הרבי * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

אחד מחשובי מהדירי הספרים התורניים היה הרה"ג ר' חיים דוד שעוועל. מתברר שכבר בשנים הראשונות לנשיאות הרבי הוא עמד בקשר עם הרבי. כבר בשנת תשי"ד שיגר לרבי את ספר החינוך שהוציא לאור, בצירוף מבוא, הערות וכו'. כאות הוקרה ("לחביבותא דמילתא") טרח הרבי, עבר על החומר וציין הערות–הארות.

הרבי אף התייחס ('אגרות קודש' כרך ט' עמ' טז) למאמר שפרסם על אדמו"ר הזקן, אבל בעיקר עודדו:

ויהי רצון מהשם יתברך לזכותו להגדיל תורה ולהאדירה על-ידי פעולות מעין הנ"ל.

הרבי אף בירכו בתפקידו הרבני – הרב שעוועל שימש רב קהילה – וכתב לו כי בוודאי הוענקו לו מלמעלה הכוחות למלא תפקידו זה, להחדיר קדושה בחיי היום יום אצל בני הקהילה.

בי"ב מנחם אב תשל"ד שיגר הרב שעוועל מכתב לרבי אשר התפרסם בתשורה שהו"ל הרה"ח ר' לוי יצחק גרליק (יום רביעי, ג' טבת, זאת חנוכה תשס"ח עמ' 14). את המכתב הוא פותח כך:

"לכבוד האדמו"ר מליובאוויטש מדברנא דאומתיה

מו"ר מנחם מענדל שליט"א

"בהרמנא דמלכא ארהיב עוז בנפשי להציע לפני כבוד-תורתו מה שעלה בדעתי להוסיף מעט נופך לעניין שהעלה כת"ר, בליקוטי שיחות בפרשת תרומה דהשתא, בדבר המחלוקת שבין הרמב"ם והרמב"ן אם עשיית הארון נחשבת למצווה בפני עצמה, וחשבתי דהנה הרמב"ן בריש פ' תרומה...

"...ובדרך אגב אתכבד להגיש לפני כת"ר קונטרס 'קונטרס דברים על לשונות רש"י על-פי דפוס ראשון'".

מכתבו של הרב שעוועל לרבי, שהובא לעיל

התעניינות הרבי בחוברות "הדרום"

בחורף תשל"ה נתבקש הרב יהושע דוברווסקי – מחשובי חסידי חב"ד, תלמיד-חכם ואיש-ספר, שעבד בבתי דפוס שונים ובתפקידו זה יצר קשרים טובים עם רבנים ומחברים, מהדירים ומוציאים-לאור – על-ידי מזכירו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, להשיג עבור הרבי את חוברות "הדרום", ביטאון רבני תורני, שאותן ערך הרב שעוועל.

הרב שעוועל נענה בזריזות ומסר לרב דוברווסקי את החוברות שהופיעו עד אז, ובכלל זה חוברת מ', שהופיעה באותה עת.

בד' כסלו תשל"ה כתב הרבי איגרת ארוכה להרב שעוועל, ובה הודה לו גם בכתב על קבלת קובצי "הדרום":

נוסף על האישור בעל-פה על-ידי השליח שי', שחזקה שליח עושה שליחותו.

הרבי מציין שהמתנה היא "תשורה גדולה (גם באיכות) זו" ומברך אותו:

יסגי ה' חיליה [=חילו] להגדיל תורה ולהאדירה על-ידי הוצאה לאור דחידושי תורה (דעצמו ודאחרים).

כאן המשיך הרבי בהצעה:

וארשה לעצמי להציע . . על דבר הדפסת מפתח המאמרים והעניינים וכו' – דכל הקובצים יחד ובחוברת בפני-עצמה דווקא, וכיוון שזהו בית יד ומכשיר להקובצים – התועלת מובנת וההקדם משובח.

הרבי סיים שוב בתודה על המשלוח על העבר ואף על העתיד..:

ולמפרע – באם (כתקוותי) יושלח גם בעתיד – על העתיד-לבוא.

מכתבו של הרבי אל הרב שעוועל

תועלת מיוחדת בעריכת 'מפתח' לקובצים

קשר המכתבים נמשך, ובכ"ו באלול תשל"ה שיגר לו הרבי מכתב נוסף, בו מזכיר שוב את הצורך בחוברת 'מפתח' מיוחדת לכל הקובצים:

בטח זכורה לכת"ר הערתי על דבר המפתח לחוברות הדרום, וכיוון שבמשך הזמן נוכחתי עוד יותר בגודל התועלת שיש לצפות מזה, מעיר אני עוד הפעם על דבר זה. ובפרט – שאפשר שייעשה הדבר על-ידי אחרים ודיו לכבוד-תורתו שיהיה בבחינת עומד עליהם.

הנה קטע ממכתבו של הרב שעוועל לרבי מיום ו' תשרי תשל"ו (הופיע בתשורה הנ"ל עמ' 15), בתגובה למכתבו של הרבי:

"נעים היה לי לראות שכת"ר מתעניין ב'הדרום' [בטח שכבר קיבל את חוברת ראש-השנה], והעירני שוב על נחיצות מפתח לכל החוברות. ברם עבודה זאת כבר נמסרה למומחה אחד בירושלים עיר הקודש, אלא שנתאחרה מפני סיבות שונות. ואמנם תקוותנו חזקה שבחוברת פסח כבר יופיע מפתח כללי זה".

על כך השיב לו הרבי (צילום המכתב שם עמ' 16, מהדורא קמא נדפסה גם ב'כפר חב"ד' גליון 991 עמ' 168):

לכתבו בעניין המפתח, שעל-פי התוכנית יופיע בחוברת דפסח, שתי הערות בדבר:

הא' ועיקרית, שלניצול מפתח זה כדבעי – צריך להיות בחוברת בפני עצמה ולא כרוך עם חוברת מיוחדת מ"הדרום", ובפרט שהרי מפתח זה שייך לכל שאר החוברות דווקא, ואדרבה – בעיקר הוא משמש להזכיר תוכן החוברות הכי ש[ו]נות משנה לשנה, וקל-להבין. והשנית, באם יסכים כת"ר להנ"ל, הרי עוד תועלת נשקפה בזה – שאין צורך לחכות עד להופעת חוברת האמורה.

אכן, הרב שעוועל התמסר מיד למילוי בקשת הרבי, וחוברת מ"ג של "הדרום" הוקדשה ל'מפתח' על כל הקובצים, כהוראת הרבי. אף הוא הזדרז לשלוח לרבי חוברת מפתחות זו, עם הקדשה מיוחדת בתחילת הגיליון.

לימוד המביא למעשה בהפצת היהדות

בשנת תשל"ה קיבל הרבי מארץ הקודש את הספר "תשובות הרמב"ן" שההדיר הרב שעוועל עם מבואות וכו'.

הרבי שיבח מאוד את הספר ושיגר להרב שעוועל מכתב עידוד:

אין צורך להדגיש עד כמה הפליגו חכמינו ז"ל בעניין עשיית אוזניים לתורה, על אחת כמה וכמה שיש בהמבואות וכו' גם ביאורים וכדומה.

ושיבח את מלאכתו "שהיא חכמה ומלאכה גם יחד", תוך ציון העובדה שמדובר "בעבודה נעלית".

הרבי לא שכח גם להזכיר נקודה שהזכיר לו במכתב מתשי"ד(!):

ותקוותי שלא יקפיד כבוד-תורתו אם אוסיף על האיחולים – שירבה גם (מתאים להפסק-דין גדול לימוד (מפני) שמביא לידי מעשה, שירבה) בפעילותו בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה בהפצת קיום מצוות מעשיות בפועל בחיי היום-יום.

מה נחוץ יותר לתרגום באנגלית?

באותה איגרת התייחס הרבי לתרגומו של הרב שעוועל את פירוש הרמב"ן על התורה לאנגלית. הרבי הגיב שאף שגם זה בכלל "יגדיל תורה ויאדיר" (תרגום פירוש הרמב"ן), עם זאת:

אבל לכאורה כיוון שהזמן והמרץ שברשותו של כל בן אדם מדודים הם . . צריך עיון אם יש לקחת זמן ומרץ מהעתקת ספרים אחרים לאנגלית – להעתיק פירוש הרמב"ן לשפת המדינה בשביל להמציאו גם לאלו שאין להם ידיעה מספיקה בלשון הקודש, דלכאורה אין זה בגדר "אשר יחסר להם" כי אם "לעשרם" (כתובות סז, ב).

בתגובה למכתבו של הרבי כתב הרב שעוועל בשפתו העשירה והמשובחת את המכתב הנ"ל (מו' תשרי תשל"ו), אותו פתח כך:

ענוותנותו של כת"ר במכתבו אלי מכ"ו אלול משנה העברה הרביתני, שמכל טרדותיו לאין מספר בימים הקדושים הללו הרי פנה לעיין במעט צרי שהכינותי להיכל קדוש ה', תשובות הרמב"ן ז"ל . . והרי תפילתי מתוך הכרת טובה נאמנה, שהטוב והמטיב והעוטה אור כשלמה ישלח רב טוב ואורה לכת"ר, ולשונו ימשיך להרחיש רננות וישמיע דברי עתיק יומין עד לפני שמש ינון שמו...

בהמשך המכתב מתייחס לנושא התרגום וכותב, שלכאורה אפשר לומר שתרגום פירוש הרמב"ן הוא לפחות בגדר של "עבד לרוץ לפניו", שלדברי הגמרא גם זה נכלל ב"אשר יחסר לו".

במכתב המענה של הרבי שמיהר לשגרו בערב חג הסוכות תשל"ו, מגיב הרבי להערה אודות "עבד לרוץ לפניו", וכותב שאם יש אנשים שעבורם פירוש הרמב"ן הוא דבר נצרך כמו "עבד לרוץ לפניו" – הרי בודאי היו משתדלים ללמוד להבין בלשון הקודש, ושוב אין צורך לתרגם עבורם...

כשהופיע הכרך הראשון של ספר הליקוטים מתורת הצמח-צדק, והרבי שיגרו לגדולי תורה ורבנים, היה הרב שעוועל בין מקבלי הספר, באמצעות שליח אישי.

בכתב-יד-קודשו עודדו הרבי וכתב:

ולהצלחה בהפצת הת[ורה] ומצ[וות] כולל ההו[צאה] ל[אור] ד"הדרום"

אבל הסיפור המיוחד שייך לאו דווקא ל'מפתחות' אלא לביאור בדברי הרמב"ם, וכפי שהרבי התבטא בהזדמנות (בשנת תשמ"ה): "קושיא ברמב"ם הוא עניין שלי"...

הרבי משגר לרב שעוועל את "ספר הליקוטים"

ועל כך ברשימה הבאה בע"ה.


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)