חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:42 י"ד בתמוז התש"פ, 6/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תפקיד השלוחים - להפיץ ולגלות ש"הוי' אחד ושמו אחד"
ניצוצי רבי

"דרכה של חב"ד ושלוחי חב"ד היא דווקא מתוך אהבת ישראל ובדרכי נועם ודרכי שלום,  כיוון שזוהי מהות חב"ד וליובאוויטש - אהבת ישראל ואחדות ישראל" * "ככל שהולך וניתוסף בהתפשטותם של בני ישראל ברחבי העולם, הולך וניתוסף בהצורך לעסוק בהפצת התורה והיהדות במקומות רחוקים - בכוחו ובשליחותו של נשיא דורנו" * התבטאויות, עובדות והוראות של הרבי בנוגע לעבודת השלוחים ברחבי תבל * לרגל כינוס השלוחים העולמי, הנערך בשבת-קודש זו בחצרות קודשנו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בהתוועדות שבת-קודש פרשת נח תשמ"ט השמיע הרבי דברים ייחודיים על תולדות מפעל השליחות ועל פועלם של השלוחים בעולם ('התוועדויות' תשמ"ט כרך א עמ' 304 ואילך). בין השאר אמר:

בימינו אלו נמצאים יהודים גם בחלקי העולם שבדורות שלפני זה לא דרכה בהם רגלו של יהודי - כמו אמריקה... ועל דרך זה בנוגע לאוסטרליה, שבדורות הקודמים היתה ארץ גזירה, שאליה הגלו חוטאים ופושעים... וברבות הימים נעשתה מקום יישוב על דרך הרגיל...

והנה, לאחרי שיהודים התיישבו גם במקומות הרחוקים, בכל קצווי תבל - הוצרך גם לעסוק בהפצת התורה והיהדות כו' גם במקומות אלו. ובעניין זה השתדל ביותר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (וגם אביו, כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע) - לשלוח שלוחים גם למקומות הרחוקים שבהם התיישבו בני ישראל; שלוחים שיעסקו בהפצת התורה והיהדות, כולל ובמיוחד על-ידי הקמת מוסדות חינוך, חדרים וישיבות, בתי-ספר לנערות וכו' וכו', כדי שהיהודים הנמצאים במקומות אלו יוכלו לחיות חיי יהדות על-פי התורה.

ובאופן כזה קמו כמה וכמה מרכזים של יהדות בכל קצווי תבל, גם במדינות הרחוקות... ומזה מובן שככל שהולך וניתוסף בהתפשטותם של בני ישראל ברחבי העולם, הולך וניתוסף בהצורך לעסוק בהפצת התורה והיהדות במקומות רחוקים - בכוחו ובשליחותו של נשיא דורנו, שכן, לולי זאת אין להתיישב במקום שרחוק מחיי יהדות, כפסק-דין הרמב"ם ש"צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם", שמזה מובן שצריך לדור במקום של יהודים שומרי תורה ומצוות כו', ורק בכוחו ובשליחותו של נשיא הדור יכולים וצריכים להתיישב במקום שרחוק מחיי יהדות, כדי להפיץ שם תורה ויהדות, עד שיעשו ממנו מקום של יהדות, כולל ובמיוחד - הקמת סניפים של תומכי-תמימים...

"גדיים נעשו תיישים"

אגב, מספר ימים לאחר השמעת השיחה הנ"ל (פרשת נח), נקראו לחדרו של הרבי חברי ועד 'אגודת חסידי חב"ד' (ביום ט' במרחשוון תשמ"ט - 'צדי"ק למלך', חוברת ז, עמ' 264 ואילך). הרבי פתח ואמר (ביידיש. אחר-כך הגיה את הדברים וצילומם מופיע שם. לפנינו ב'תרגום חופשי'):

השנה בחודש תשרי היו כאן נציגים של יותר מקומות מתמיד. היתה לי הנאה גדולה לראות ש"גדיים נעשו תיישים" והשלוחים כבר ממנים שלוחים. היתה לי הנאה מהסתדרותם ושהם אף גדלו וראויים שיסייעום ויעודדום יותר מעד עתה. דרוש, אפוא, ועד עמו יוכלו להיוועץ, כולל באי כוח מכאן, ושימסרו את הדברים שיש למסור ואם יש צורך להעניק עצות כיצד להרחיב את העבודה יותר מעד עתה...

אחרים, במקומות אחרים כבר גדלו ואי אפשר לתת להם פקודות, כפי שהיה הסדר עד עתה, שהם היו מדווחים ומכאן נתנו להם פקודות. מצד גודל הצלחתם, והם יודעים על אתר כפי שהמצב נראה ומה דרוש. הם כבר גדלו ואפשר לסמוך עליהם. הגיע הזמן לדעתי שיצרפו לאותם שהם מכמה מדינות מארץ-ישראל, קאליפורניה ועוד מדינות, שבהן ישנה פעילות רחבה. ובעת הצורך אפשר להתקשר אליהם טלפונית, ואז הרי כאילו הם נוכחים כאן...

בהמשך ביקש הרבי ועורר על חשיבות ניהול ניירת חוקית לכל מוסד ושליח וכו'.

"קשה למנות את כולם"

אך נשוב מעט לתקופה הראשונה של השליחות בעולם.

"קשה אמנם למנות את כולם", אמר הרבי בהתוועדות י"ט בכסלו תש"כ ('ספר השליחות' עמ' 234) ופירט רק את "השלוחים בפריז אשר בצרפת, במילנו שבאיטליה, בקזבלנקה ובמקנס שבמרוקו, ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, ובכל מקום ומקום".

קודם לכן הזכיר את עולי רוסיה שהתיישבו בכפר-חב"ד ואת אלה שנותרו ברוסיה. מאז ועד היום נוספו עליהם כהנה וכהנה.

שלוחים מסורים במרוקו

"נמצאים [=במרוקו] עשיריות מוסדות חינוך משלנו ובראשם עומדים אנשים מסורים העוקבים אחרי כל פרט מחיי התלמידים והתלמידות, לא רק בשעות בהן נמצאים במוסדות החינוך אלא גם בשעות שלפניהן ושלאחריהן ובהימצאם בבית וברחוב" - כך העיד הרבי על עבודתם המסורה של השלוחים במרוקו במכתבו (מיום ה' בתמוז ה'תשי"ח - לקוטי-שיחות כרך כב עמ' 397) לאיש עליית הנוער בארץ הקודש.

זהירות יתרה

אגב הזכירנו את השלוחים והשליחות במרוקו, הנה איגרת מעניינת ששלח הרבי לשד"ר הראשון שפעל במרוקו, הרה"ח ר' מיכאל ליפסקר (ז"ל) בשנת תשי"א (חוברת 'עשרים שנה עבודת הקודש במרוקו' עמ' יח):

ונקודה הכללית בזה היא, שאצל הספרדים יש כמה וכמה עניינים של צניעות בנוגע לנשים וגם לנערות וקטנות שקיבלו עליהם במשך כמה דורות... צריך להיזהר ביותר שלא יאמרו שמיום בוא ליובאוויטש למחנם באו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ובמילא מובן, שמתחילה צריך לחקור אצל החרדים והזקנים שהם באיזה מנהג נהגו אבותיהם בהנ"ל וגם אם צריך בזה איזה שינויים - יהיה השינוי באופן כזה שלא יהיה מזה לעז שבאו מקדושה כו'.

בכל רחבי תבל

ב'סקירה קצרה' על "עבודת הלשכה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש", ששוגרה לנשיא שז"ר בשנת תשי"ד (פורסמה ב'צדי"ק למלך', חוברת ו', עמ' 140-134) מסופר על השלוחים, אם כי לא ננקב בשם זה במפורש (שם עמ' 136):

"פיזורם של חסידי חב"ד בכל רחבי תבל - שתוכנן בחלקו הגדול ע"י אדמו"ר שליט"א עצמו (מאחר שבדרך כלל לא יקבע חסיד את מקום מגוריו מבלי לשאול בעצת האדמו"ר) - מטרתו חשובה ורבת-גוונים. חסידים אלו הקימו גרעינים להפצת התורה והחסידות בארצות מגוריהם הרבות. עומדים הם בקשר אמיץ עם האדמו"ר שליט"א, שולחים לו ידיעה ממקור ראשון על חייהן של העדות היהודיות בחלקי עולם שונים, ומשמשים הם כצינורות של ברכה להביא את השפעתו המבורכת של האדמו"ר שליט"א, במישרין או בעקיפין, אף לארצות נדחות ורחוקות ביותר".

להיות קשור למי שלמעלה

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישלח תשכ"ג הקדיש הרבי שיחה שלמה בעניין פירוש רש"י "מלאכים ממש" (שיחות-קודש תשכ"ג עמ' 73-75) בין השאר נשמעו במהלכה ביטויים ייחודיים:

עבודה זו של שיגור שלוחים לכל מקום כדי להפיץ המעיינות חוצה, כלומר להפוך את ה'חוצה' ל"מעיינות" (עבודת התשובה) החלה כבר מהבעל-שם-טוב שחידש דרך זו בשנת 'תבוא עליו ברכה', שראשית יש להשתדל להיטיב את מצבו הגשמי של היהודי, שכן אהבת ישראל מהווה כלי לאהבת ה', ויתר על כן, ש"כולא חד", ויתירה על אהבת ה' שהרי אוהב מה שהאהוב אוהב.

ההוראה שנלמדה מכך באותה שיחה מופיעה בשיחה המוגהת שהופיעה בשנת תשל"ג (לקוטי-שיחות כרך י עמ' 107-108). אך בשיחה הבלתי מוגהת אנו מוצאים קטעים מרתקים (שם, עמ' 75):

אין לטעון לא 'ארד' כלל (למטה). על כך ייאמר, לא! יש לרדת למטה, "בתחתית ההר", שם מצוי מקווה הטהרה ו"וזרקתי עליכם מים טהורים", וכדי להגיע אל מקווה הטהרה יש ללכת ל'חוצה' דווקא, אך מכיוון ש"כל הדרכים בחזקת סכנה" הדרך חלקלקה, ישנה אפוא העצה - להיות קשור למי שלמעלה הימנו... זאת מגלה רש"י: על השלוחים להתקשר להמשלח... ובאופן זה יכול הוא לבצע השליחות... להפיץ ולגלות ש"הוי' אחד ושמו אחד".

ברשימת אחד התמימים נרשם כי ב-770 דובר אז כי השיחה נאמרה לכבוד השליח המרכזי באוסטרליה הגה"ח ר' יצחק-דוד גרונר שי' ששהה אז בבית חיינו.

"במקומות שחרשו וזרעו"

ומכאן לשליחויות נוספות.

בחודש סיוון תשי"ב הגיע לארץ-הקודש בשליחות הרבי הרה"ח ר' שלום שיחי' חסקינד, אחרי שביקר גם במרוקו. על שליחות זו כותב הרבי בי"ט בסיוון תשי"ב (אגרות-קודש כרך ו עמ' קלב):

בטח ימים אלו יגיע לארץ-הקודש ת"ו הרה"ג והרה"ח מו"ה שלום שי' חאסקינד, בתור אחד מצעירי-אגודת-חב"ד דכאן, וגם בתור שלוחי, למסור פ"ש (=פרישת שלום) ולהנוער בייחוד ולעבור בהמחנות והמעברות וכו', באותן המקומות שחרשו וזרעו, או שעדיין לא חרשו ולא זרעו, ושיש לעשות כזה עתה. ותקוותי שיסדרו הדבר באופן המתאים ביותר, ובוודאי יהיה, כמו בכל שאר העניינים של כ"ק מו"ח אדמו"ר, בהצלחה מופלגה.

"בא מארצות-הברית"...

מספר ימים לאחר מכן (בכ"ג בסיוון) כותב הרבי באותו ענין ל"הנהלת אגודת חב"ד באה"ק ת"ו" (אגרות-קודש כרך כא עמ' קסד):

בקרוב יבוא לאה"ק ת"ו הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר שלום שי' חסקינד, אשר ברצוני שיבקר בכל המוסדות, מחנות ומעברות וכו', ושתי כוונות לי בזה: הא) שישתמשו בביקורו לעניין הרמת הרוח כיוון שבא מארצות-הברית ומדבר אנגלית וכו', וגם-כן להפחדה במקום שצריך להפחדה [=הכוונה למחות נגד העברתם על הדת של ילדי העולים]. אשר במילא כדאי לסדר שיבקרו עמו כל המוסדות המתאימים (ולא דווקא משלנו) וכן אצל הרבנים הראשיים וכו', ובטח יעשו גם-כן פרסום המתאים בעתונים...

הרב חסקינד נכנס לרבי ל'יחידות' אור לי"א בניסן תשי"ב (עליה סופר במקום אחר), והדי ביקוריו במרוקו, אירופה ועוד, מרומזים במקומות רבים בדפוס [ראה אגרות-קודש כרך ו עמ' קעד-ה, כרך ז עמ' עז-עח, בטאון חב"ד, עבודת הקודש במרוקו (ליפסקר). ועוד]

השליחות לצפת

בחודש שבט תשל"ו עלתה הקבוצה הראשונה של השלוחים לארצנו הקדושה (אחריה נשלחו עוד קבוצות - בתשל"ז ותשל"ח). להלן פרסום ראשון של תוכן דברי כ"ק אדמו"ר להרב קפלן אודות השליחות לצפת (בלתי מוגה):

הכוונה ב[שיגור] שלוחים אלו היא כפי שדובר בהתוועדות חיזוק ועידוד עבור יהודי ארץ-ישראל ובחוץ-לארץ, והכוונה הפנימית של השליחות היא הפצת היהדות, כולל להיות דוגמא חיה על-ידי לימוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות, וכל רואיהם יכירום שהם לומד'ישע כולל יונגעלייט [=אברכי כולל למדנים] ובזמנים הפנויים לעסוק בהפצת היהדות.

עברית במבטא אמריקני...

הרב קפלן עצמו נבחר אישית על-ידי הרבי בשנת תשל"ג לעלות לאה"ק ולהקים את קריית-חב"ד בצפת, שתהיה במרכז צפת, במקום בולט. ב'יחידות' מיוחדת בט"ז בתמוז תשל"ג קיבל הלה הוראות מפורטות מהרבי ובין השאר שאל אותו הרבי ('כפר חב"ד' גליון 814 עמ' 46):

הרבי: באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?

הרב קפלן השיב: "תלוי במקום".

הרבי: האם אתה יכול לדבר בעברית?

הרב קפלן : "קצת".

הרבי: בהברה ספרדית?

הרב קפלן: קצת.

הרבי: האם דיברת פעם [בעברית בהברה ספרדית]?

הרב קפלן: פעם, לפני בני עדות המזרח במונטריאול.

הרבי: איך זה היה?

הרב קפלן רמז שהיה בינוני.

הרבי: אם-כן זה טוב. (ובחיוך:) לדבר עברית רהוטה - טויג ניט [=אין זה ראוי], כי אז יחשדו שאתה ישראלי. איני יודע למה, אבל בפועל פארלירט מען זיך דארטן אינגאנצן פאר אן אמריקאנער [=הם מתבטלים שם לחלוטין לפני אמריקני], ולכן טוב יותר שיכירו בדיבורך שאתה אמריקני...

המקרופון לא חסר

בשנת תשכ"ב שיגר הרבי קבוצת תלמידים-שלוחים מישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 לישיבת תומכי-תמימים בלוד (ראה על שליחות זו במדור זה, גיליון קיח).

כמידי שנה ('התמים' גליון יז עמ' 104-105), נערכה גם באותה שנה הוועידה השנתית של צא"ח בארץ-הקודש, ואחד התלמידים - הרה"ח ר' חיים שלום-דובער שיחי' ליפסקר - הוזמן במהלך הכינוס לחזור על מאמרי דא"ח ששמעו מהרבי בחודש תשרי.

בחודש כסלו, ביום ההולדת של אחיו, נכנס אביו הרה"ח ר' יעקב ליפסקר ע"ה עם בנו (האח) ל'יחידות'. במהלך הדברים שאל הרבי את האב אם הוא מקבל מכתבים מבנו?! לאחר מכן פנה הרבי שוב: "האם הוא דיבר?". ואז הרבי החל לספר בעצמו: "בוועידת צא"ח בארץ, אמר המנחה 'כעת יחזור זה וזה מאמר דא"ח מ...זה וזה'". והרבי המשיך: "המיקרופון לא עבד - אבל שמעו אותו באולם כאילו היה לו מיקרופון!... אם רצונכם, יכולים אתם להכנס לאימי [=הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה] שיש לה תמונות מהוועידה הנ"ל". והרבי סיים: "הוא עניו?"...

'פירות' השליחות לאוסטרליה

ביום ג' לפרשת תצווה תשל"א כתב הת' יעקב-יהודה-לייב אלטיין, שהיה אז שליח בישיבה באוסטרליה (קבוצה שנייה), לחבריו בארץ-הקודש וב-770 איגרת ובה הוא מספר:

"ביום שני השבוע נסע תמים מעיר סידני שלמד בישיבה גדולה (בשנה השניה לשהותם של השלוחים הראשונים) לחסות בצל חצרות קודשנו שנה תמימה. בחור זה בא מבית של כאלה שאינם הידידים הטובים של ליובאוויטש, ונהפך מן הקצה אל הקצה כו'.

"הוריו לא רצו שילמוד בישיבה כו' ונאלץ ללכת לאוניברסיטה וגמר לימודי שנתיים ובעיצומם הפסיק והלך ללמוד ב-770 לשנה. והוא באמת התמים הראשון שנוסע מכאן ממש, פירות אוסטרליה".

מוסיף הנ"ל וכותב: "אולי ניתן לקשור זאת בעובדה שהשבוע מלאו ארבע שנים מעת שנתבשרו השלוחים הראשונים שנוסעים לאוסטרליה ובשבת פרשת תצווה ח' באדר ראשון התקיימה התוועדות (לא נכחתי בה, אבל תעיינו בהנחה) והרבי התבטא אז שיביאו: "נשמות, פירות, עניינים וניצוצות כו'"; וידוע בשיחות (משנת תרס"א ותש"ב) שג' שנים הראשונות ברוחניות הם בחינת עורלה ואי אפשר ליהנות מהם, רק בשנה הרביעית הם נטע-רבעי והם קודש הילולים וצריכים להביאם לירושלים עיר הקודש. וכך בנידון זה ונקווה שתהיה זו התחלה טובה לפירותיה של אוסטרליה ו'פתיחת הצינור'...".

שמחה של מצווה

במוצש"ק פרשת חיי-שרה תשכ"ט דיווח אחד הת' ב-770 על מסיבת 'צאתכם לשלום' שהתקיימה לכבוד נסיעת אחד האברכים הצעירים לשליחות.

אחת הנקודות שעליהן עמד הרב חודוקוב, שנאם במסיבה, הייתה חשיבות עריכת 'צאתכם לשלום'. הוא אמר שהדבר מעניק כוח הן לנוסע והן למשתתפים. השליח רואה שחבריו משתתפים בשמחתו, והמשתתפים בעצמם מתעוררים וחשים בגודל עניין השליחות, שזה יגרום שגם זמנם שלהם יגיע בקרוב לצאת לשליחות.

זאת, הוסיף ואמר הרב חודוקוב, בנוסף על העיקר - שמחה של מצווה, שהרי השליחות היא מצווה.

יישר-כוח על הסכמת ההורים

מעשה ביהודי ('כפר חב"ד' גליון 900 עמ' 211-210) שלא רצה שבנו ייסע לשליחות כי תיכנן לשלב אותו בעסקיו אך בנו נסע בסופו של דבר לשליחות. בערב פסח כשעבר לפני הרבי בעת חלוקת מצות העניק לו הרבי מצה שלימה ונימק זאת בכך שהוא אפשר לילדים שלו לנסוע לשליחות...

"שהשלוחים יפעלו"

בחורף של שנת תשכ"ד פנה אל הרבי איש ציבור וכתב לרבי אודות המצב הירוד במדינה פלונית וכו' וסיים את מכתבו "אשר מאמין ששלוחי חב"ד יעשו [=יפעלו] בזה וכו'". בתגובה שיגר לו הרבי איגרת (באדר"ח אדר תשכ"ד) ובה כתב:

והתקווה חזקה אשר סיום מכתבו אינו מפרשו שבזה כבר עשה המוטל עליו, כי אם יחקור וידרוש בכל מקום שידו מגעת ובכל אופן שיוכל לפעול בנוגע לתקון המצב והצלתו, ובפרט שתיכף בתחילת מכתבו כותב שהסכנה ידועה לו.

הרבי ממשיך:

וידועה הוראת מורנו הבעש"ט, שכל ענין שאיש הישראלי שומע או רואה, הרי זה הוראה בעבודת השם שלו, וודאי יכול לפעול בזה מה והרי ידוע המצב שם מכבר אף שלעת-עתה כאן לא נמצא מוצא ותיקון וכו' אף שממשיכים להתעניין בזה.

הרבי ממשיך שהואיל והכול בהשגחה-פרטית "עלי החובה (והזכות) לעוררו על ההכרח לקבוע עתים גם בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות".

כן ארשה לי להביע תקוותי על-פי מכתבו בהערכת פעולות חב"ד, אשר עושה ככל יכולתו לסייע מוסדות חב"ד אשר בעיר לונדון וגם על ידידיו משפיע בכיוון האמור.

שמחה והרמת-רוח

ימים ספורים לפני ראש השנה תשכ"ו הגיעו לידי השליח בארגנטינה הרה"ח הרב ר' דובער בוימגרטן ז"ל מכתביו הכלליים של הרבי לקראת השנה החדשה ביידיש ובאנגלית. למרות קשייו הכלכליים וכו' הלך והדפיס אלף מכתבים ביידיש ואלף בשפת-המדינה, והפיצם. כשדיווח על-כך לרבי נענה:

תשואת-חן תשואת-חן על הבשורות-טובות והלואי שעל-כל-פנים יפעול עליו השמחה שצריכה-להיות מזה והרמת הרוח וכו'.

דרכה של חב"ד

ונחתום בדברים כלליים שאמר הרבי לגבי אופן עבודת השליחות ו"דרכה של חב"ד" בשיחת שבת-קודש פרשת חיי-שרה תשמ"ז לרגל כינוס השלוחים הרביעי שהתחיל באותה שבת ('ספר השליחות', קה"ת תשמ"ז, עמ' 388):

אין צורך להוכיח שדרכה של חב"ד ושלוחי חב"ד היא דווקא מתוך אהבת ישראל ובדרכי נועם ודרכי שלום - כיוון שזוהי מהות חב"ד וליובאוויטש - אהבת ישראל ואחדות ישראל... חב"ד לוחמת בעבירות, ולא בחוטאים. ואדרבה - את החוטאים משתדלים להחזיר בתשובה. ודאי שאסור להעניק 'הכשר' להנהגת ה'חוטאים', וצריכים להבהיר לאחרים שלא יתנהגו כמותם; אך זוהי עדיין מלחמה ב'חטאים' ולא ב'חוטאים'. ודוגמא לכך: האיסור וחילול השם שבבשר הטריפה, הנה ההתנגדות היא לבשר הטריפה, אבל לא לקצב...

ברוח הדברים העיד הרבי על עצמו כשעורר לתקן עניינים בקו ד'סור מרע' כי איננו נוקב בשמות האנשים אלא מדבר על ה'עניינים', כדי שיתוקנו.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)