חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

בקיעת הנהר
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1112 - כל המדורים ברצף
הגאולה כמציאות ממשית
יש חדש
הזמן לסיים את כל העבודה
שביעי-של-פסח
להתרומם ולראות
מלאכי הצלה
בקיעת הנהר
מציץ עלינו
קריעת ים-סוף של מפקד הספינה
ביעור מעשרות

גאולת מצרים היא מעין 'דגם מוקטן' של הגאולה העתידה, כפי שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". בפסוק נאמר "כימי" (לשון רבים), שכן גאולת מצרים מורכבת משני שלבים – היציאה מהגלות בט"ו בניסן, והשגת החירות השלמה, בקריעת ים-סוף. שני שלבים אלה יהיו גם בגאולה העתידה – תחילה קץ הגלות ואחר-כך הגאולה עצמה, עם כל גילוייהָ הנפלאים.

שיאה של גאולת מצרים היה בבקיעת הים, שבה התרחשה התגלות עצומה של הקב"ה. אף בגאולה העתידה תהיה שלמות הגילוי האלוקי בבקיעה של מים, כפי שנאמר (ישעיה יא,טו): "והחרים ה' את לשון ים מצרים, והניף ידו על הנהר... והִכהו לשבעה נחלים". והנביא מסיים: "כאשר הייתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים".

הפיכת הגלות לאור

אלא שיש הבדל בולט בין שתי ההתרחשויות הללו: בקריעת ים-סוף היה "גוזר ים-סוף לגזרים", וחז"ל אומרים, שהיו שנים-עשר גזרים, כנגד י"ב השבטים, וכל שבט הלך במסילה המיוחדת לו; ואילו לעתיד-לבוא יהיה "והִכהו לשבעה נחלים" – לא שנים-עשר אלא שבעה.

מה מסמלים שני המספרים הללו? 'שנים-עשר' – כנגד שנים-עשר שבטי ישראל; 'שבעה' – כנגד שבעת המקומות שאליהם גלו בני-ישראל. הנביא (ישעיה יא,יא ) מפרט מהיכן ייגאלו בני-ישראל: "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר יישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי-הים". המפרשים מציינים, שאלה שבעת המקומות שאליהם יגלה עם-ישראל.

גאולת מצרים הייתה קשורה במיוחד בגילוי הקדושה בעם-ישראל, ולכן ההתגלות של קריעת ים-סוף באה בצורת שנים-עשר גזרים, כנגד שנים-עשר שבטי ישראל. אבל ההתגלות האלוקית בגאולה העתידה תבטא את האחדות האלוקית הכוללת, כאשר גם הגויים ומקומות הגלות נכללים בתוך האמת האלוקית, ולכן ה'בקיעה' האלוקית לעתיד-לבוא קשורה ב"שבעה נחלים".

שבעה נחלים

הגלות נמשלה לסכר אבנים העומד בדרכם של מים. לכאורה, הוא מעכב את מרוצת המים ובולם את הזרימה. אבל במשך הזמן, כאשר לחץ המים גובר, הם ישטפו בעוצמה חזקה לאין-ערוך. כך דווקא המכשול מביא להגברת הזרימה. אך יש מצב, שלחץ המים גובר ומתעצם, עד שהוא סוחף איתו אפילו את הסכר עצמו. ואז זו זרימה אדירה, שבה שוצפים לא רק הררי מים אלא גם אבנים וסלעים, משברי הסכר שנשטף.

סכר המים הוא משל לגלות. אף היא כמו מכשול שמפריע ליהודי לחיות חיי תורה ומצוות כראוי. אבל המטרה הפנימית של הגלות היא לעורר כוחות נעלמים. דווקא בשל לחץ הגלות היהודי מתעורר להתחזק בתורה ובמצוות, יותר מכפי שהיה מקפיד בזמנים רגילים. וכאן יש שתי אפשרויות: ייתכן שהגלות רק תעורר את הכוחות הפנימיים הנעלמים שביהודי, והוא יהדוף מפניו את קשיי הגלות; אך ייתכן שדווקא בעקבות הגלות יתעצם כל-כך אור הקדושה, עד שיסחוף איתו גם את הגלות עצמה.

הדרך הראשונה היא גלות מצרים. המצרים לחצו את בני-ישראל, ודווקא על-ידי הלחץ גילו את הכוחות הפנימיים הגנוזים בהם. לכן, כשבאה ההתגלות בקריעת ים-סוף – ראו את אור הקדושה שהושג על-ידי הגלות, ושהתבטא בשנים-עשר גילויים, כנגד י"ב השבטים. אך הגלות הנוכחית היא בעלת משמעות עמוקה יותר – מטרתה לסחוף גם את הגלות עצמה, את אומות-העולם עצמן, שאף הן ייכללו בתוך האמת האלוקית של הגאולה. לכן כשתבוא הגאולה האמיתית והשלמה – ייבקע הנהר ל"שבעה נחלים", כנגד מקומות הגלות שיתבררו ויתוקנו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)