חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שביעי-של-פסח
מן המעיין


מאת: הרב אליעזר ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1112 - כל המדורים ברצף
הגאולה כמציאות ממשית
יש חדש
הזמן לסיים את כל העבודה
שביעי-של-פסח
להתרומם ולראות
מלאכי הצלה
בקיעת הנהר
מציץ עלינו
קריעת ים-סוף של מפקד הספינה
ביעור מעשרות

הים נעשה חומה

"והמים להם חומה" (שמות יד,כב). ללמדנו שבשעה ששומרים אמונים לה' ולתורתו, אפילו הולכים בים, הים מתבטל, ולא עוד, אלא הוא עצמו נהפך לחומת-מגן.

(הרבי מליובאוויטש)

שני קווים

'ימין' רומז לעבודה  במידת החסד, כמו נתינת צדקה וכדומה. 'שמאל' רומז לעבודה במידת הגבורה, כמו כפיית עצמו לדבר מצווה. על האדם לעבוד את ה' בשני הקווים, חסד וגבורה, ואין לו להסתפק בקו אחד בלבד.

(לקוטי שיחות)

ישועת ה'

על הפסוק (שמות יד,לא) "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים", אמרו חז"ל (במדבר רבה) שהקב"ה נושע כביכול עם ישראל. זהו שנאמר (שמות טו,א) "אשירה לה'". שהשירה הייתה על הישועה של הקב"ה כביכול.

(אור התורה)

לא יזדקקו למטה

על הגאולה העתידה נאמר (ישעיה יא) "והניף ידו על הנהר... והִכהו לשבעה נחלים". ואילו בקריעת ים-סוף נאמר (שמות יד,טז) "ואתה הרם את מטך". למה במצרים נזקקו למטֶה ואילו בגאולה תהיה הבקיעה על-ידי היד? לפי שעניין המטה לעורר ולהמשיך דין ועונש על המצרים, כדברי חז"ל (שמות רבה): "אין הקב"ה רודה את הרשעים אלא במקל". אולם לעתיד לבוא, שאז "יתפרדו כל פועלי אוון", לא יהיה עוד צורך במטה.

(הרבי המהר"ש מליובאוויטש)

שמחת האמונה

הימים האחרונים של חג-הפסח, כמו הימים האחרונים של חג-הסוכות, תוכנם מלא שמחה. ההבדל ביניהם הוא, שבימים האחרונים של חג-הסוכות שמחים בתורה, ואילו בימים האחרונים של חג הפסח שמחים באמונה, בבחינת "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".

(רבי נחמן מברסלב)

ראויים אנו

רבי משה מקוברין נאנח בשביעי-של-פסח ואמר: "האם גם דורנו, דור חוטא, היה זוכה לניסים כאלה?". אחר-כך התעשת ואמר: "אם פרעה הושאר בחיים כדי שיראה את ניסי ה', ראויים גם אנו שהקב"ה יראה לנו ניסים ונפלאות כמו שנעשו ביציאת מצרים".

על-ידי הבנים

במסכת סוטה (יא) נאמר, שבשעה שהקב"ה נתגלה לבני-ישראל בים-סוף, הילדים שנולדו במצרים וגדלו באורח ניסי, הכירוהו תחילה ואמרו "זה א-לי". קריאתם של הבנים השפיעה על הוריהם, שאף הם ענו ואמרו "אלוקי אבי וארוממנהו". כך יהיה גם בגאולה העתידה, כפי שנאמר (מלאכי ג): "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".

(לקוטי שיחות)

מה ראה הים

"הים ראה וינס". נאמר במדרש (מדרש פליאה): "מה ראה? ראה ישראל באים ורכוש של מצרים בידם". כוונת המדרש לומר, שניסיון העושר גדול מניסיון העוני. לכן כשראה הים שבני-ישראל התעשרו ובכל-זאת "ויאמינו בה'" "ורכוש מצרים בידם" – שהם שולטים על הרכוש, מזה נתמלא הים דרך-ארץ כלפיהם ונתן להם לעבור.

(דמשק אליעזר)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)