"הניח עשר ומצא תשע"... * למי חילק הרבי קמחא דפיסחא * חירות אמיתית – חרות מכל עניין של שוחד עצמי וקנאה ותאווה וכבוד... * חלוקת מצות על-ידי הרבי ו"סיום" הש"ס בערב פסח תשמ"ח * כיצד הביע הרבי את קורת רוחו לבחור שהיה בידו "סיום"? * מההוראות לחג: לנצל את חג-הפסח להפצת יהדות והמעיינות במיוחד
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
סח המשמש-בקודש ר' מענדל נוטיק (כיום בקליפורניה):
שנה אחת (בין תשל"ה–תשל"ח), בליל בדיקת חמץ, נצרכו בביתו של הרבי לירק מסוים (אולי בצל). הלכתי לחנות הירקות של רסקין להביאו. שבתי מבעד הדלת האחורית וראיתי שהרבי נמצא בבית ועורך בדיקת-חמץ. הרבי היה אז בקומה התחתונה (המרתף), וכפי ששיערתי, היה אמור לארוך עוד זמן-מה עד שיגיע לקומה הראשונה, להמשיך שם את הבדיקה. כעבור כמה דקות הופיע הרבי במטבח והתקרב אלי. זזתי לאחור, לפינה, אך הבחנתי כי הרבי רוצה משהו. סבור הייתי שהרבי רוצה שאעזוב את המקום, ואז הרבי פנה אלי ושאל: האם נטלת משהו? הייתי בהול מאוד ועניתי בשלילה: לא! הרבי חזר שוב על שאלתו ואני חוזר על תשובתי: לא! לא! וכששאלני בשלישית עניתי: כן חתיכת לכלוך, זה כלום! אמר הרבי: את זה דווקא אני מחפש ("האט דאָס זוך איך")! זה היה אחד מעשרת הפתיתים שהרבי הניח לבדיקת חמץ ליד פח האשפה שעמד בפינת המטבח, ואני סברתי לתומי שזו פיסת פסולת.
(הסיבה לכל זה: הסדר היה שהרבנית היתה מניחה בפינה על-יד פח-האשפה שקית נייר חומה עם אשפה, וכשאחד מבאי הבית היה יוצא, היה מוציאה החוצה. אני חשבתי שמדובר בפסולת שנפלה מהשקית, ולכן לקחתי לזרוק אותה בפח, ואת זה אכן חיפש הרבי. – כמדומני שזה היה עטוף בנייר-כסף.)
קמחא דפסחא של הרבי
הנה פענוח פתק בכתב-יד-קודשו של הרבי:
להוצאות ח[ג] הפ[סח]:
(קמחא דפסחא):
לכ[ל] א[חד] וא[חד] 200$
תו[מכי] ת[מימים]
פרי [=פעילות עם עולי רוסיה] מכון [=חנה, לבעלות תשובה] שכונה [=למשפחות נצרכות בשכונה]
(הדר התורה [=ישיבה לבעלי תשובה] – באם פתוח ה...)
בקשה ממזכירות הרבי לתוספת במצות
במכתב ששיגרו אנ"ש ממונטריאול קנדה למזכירות הרבי, הנושא את התאריך "יום ד' כ"ז אדר, שנת כי תשא [=תשל"א]", נכתב:
לכבוד מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א
שלום וברכה!
כמו בכל שנה גם שנה זו אנו מחלקים מצות שמורה – כהוראתו הקדושה של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
אשתקד חלקנו בערך 390 פונט מצות, וגם זה לא הספיק, אבל חסר לנו הכסף בשביל כמות יותר גדולה, היות והשנה חסר לנו הכסף אנו מסופקים אם יהיה באפשרות לקנות כמות היותר גדולה.
בשנה שעברה קיבלנו מכבודכם סיוע בסך בערך 140 דולר. ומצד מעלין בקודש נבקש להוסיף לנו על הסך דאשתקד בסיוע שיש בו ממש.
בשם ועד מבצע מצה שמורה
הרב א. שווי,
הת' שמואל נטע גליק, הת' אהרן אליעזר צייטלין
התרשמות מ"מבצע מצה" בארץ הקודש ובירושלים
מר יעקב (ג'יימס) רוזנטל היה שומר מצוות, עיתונאי ומומחה למשפט, שעמד בקשרי מכתבים עם הרבי. בשנת תשל"ד הגיע דיווח לרבי על התרשמותו ממבצע חלוקת מצה-שמורה, במיוחד בסניף ירושלים. הרבי מיהר לענות לו:
ב"ה, ערש"ק אחרי-קדושים, ה'תשל"ד
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר יעקב שי' רוזנטאל
שלום וברכה!
בנועם קבלתי הד[רישת] ש[לום] על-ידי ידידינו משותפים, כולל ע[ל] ד[בר] התרשמותו מפעולות מבצע מצה שמורה שנעשה על-ידי אנ"ש בארץ הקודש ת"ו בכלל, ובירושלים עיר הקודש במיוחד.
וכיוון שתכלית ומטרת כל יום-טוב היא להביא לשינוי לטוב בחיי היום-יום משך כל השנה כולה בהשפעת היום-טוב, יהי רצון שיהי[ה] כן אצל כל אחד מאתנו בתוככי כלל-ישראל, ובנוגע לחג המצות, זמן חרותנו – התקוה לחרות אמיתית, חרות גם מא-ל זר אשר בקרבך, זה היצ[ר] הר[ע], כדרשת חכמינו ז"ל, וממילא ג"כ חרות מכל ענין של שוחד עצמי וקנאה ותאוה וכבוד. ואז כל אחד מבני-ישראל ממלא תפקידו בעולמנו זה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, על-ידי חיים מיוסדים על תורתנו, תורת חיים, ומצוותיה, עליהן נאמר וחי בהם, ובלשון חכמינו ז"ל, אפילו אם נמצא במצב של "אני ישנה" הרי "ולבי ער" – להקב"ה ולתורתו ולמצוותיו.
במיטב איחולים לרפואתו קרובה ולניצול כל האפשרויות שניתנו לו לביסוס הקדושה בארצנו הקדושה על-ידי חיים מקודשים של עם הקודש הדר בה, מתוך חרות מכל ענינים המבלבלים,
ובכבוד ובברכה.
להכין יין שלא יפגע בבריאות
כך השיב הרבי בשנת תשי"ז ליהודי שכתב על חששותיו משתיית ארבע כוסות יין ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' יג):
במה שכותב אודות התוצאות משתיית ארבע כוסות – יש לשאול דעת רופא שבוודאי יורהו דרך להכנת היין באופן שלא יגע בבריאותו ובמילא יבטלו התוצאות אודותן כותב.
שליח להבאת מצות מהרבי
מדי שנה היה הרבי מחלק מצות שמורות לאנ"ש ולעורכי סדרים ציבוריים. הנה שני פתקים מעניינים הקשורים בחלוקת המצה שמורה של אנ"ש במונטריאול. כנראה משנת תשל"ב-ג:
בס"ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א
הנני להודיע שאנ"ש והתמימים דמונטריאל שלחוני לקבל עבורם המצות בערב פסח, בכדי שאספיק לחזור בו ביום ולהביאם שיזכו לאכול מהם בליל ראשון דחג הפסח.
אהרן אליעזר צייטלין.
ופתק שני:
כ"ק אדמו"ר שליט"א
כמו בשנים קודמות, כן בשנה זו אנו שולחים – אי"ה – שליח לקבל מצות מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בערב פסח, עבור אנ"ש והתמימים במונטריאל, ושיספיק לחזור למונטריאל בו ביום, כדי שנזכה לאכול מהם בליל ראשון דחג הפסח, השליח יהיה הת' אהרן אליעזר צייטלין.
[כאן באה רשימה של כ-80 מאנ"ש שי'].
"סיום" הש"ס בערב פסח תשמ"ח
ערב חג הפסח תשמ"ח. התפילה בבית הרבי. בסיום התפילה פונה לפתע הרבי לעבר הקהל ושואל: אם למישהו מהנוכחים יש סיום מסכת [כלומר: האם מישהו הכין סיום]? עברו מספר דקות עד שאחד התמימים שנכח במקום (כמדומה – תלמיד מישיבת אהלי תורה) אמר להרב יהודה לייב גרונר שיש לו סיום. הרבי הביט לעברו ואמר "זאָל זיין בהצלחה רבה" [=שיהיה בהצלחה רבה]. בינתיים הלכו להביא (מהקומה העליונה) את המסכת. אבל הרבי לא המתין והחל מיד באמירת שיחה קצרה – בתור "הדרן" – שעניינה קישור סיום תורה-שבכתב, הש"ס והרמב"ם. זמן אמירת השיחה נמשך 10 דקות בערך, ובסיומה עלה הרבי לחדרו. בדרך עצר והורה שיכריזו על זמן סיום אכילת חמץ וכו'.
דקות ספורות אחר-כך ירד במפתיע המשב"ק ר' שלום דובער גאנזבורג שי' ובידו שני בקבוקי יין שהרבי מסר עבור הסיום, וכן 18$ לבחור עורך הסיום.
ניצול חג הפסח
לנצל את חג הפסח לענייני יהדות בכלל ולהפצת המעיינות במיוחד – כותב הרבי בשנת תשי"ז ('אגרות-קודש' כרך טו עמ' יג):
בוודאי ישנה תכנית מסודרה לניצול ימי חג הפסח הבא-עלינו-לטובה לעניני יהדות בכלל, ולהפצת המעיינות חוצה ביחוד, והוא מהפעילים בזה, ומעורר גם את חבריו לפעולות בזה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
