להקטין
"ויקרא אל משה" (ויקרא א,א). האות אלף היא 'זעירא'. משה רבנו כתב על עצמו באלף זעירא, רמז לאדם שילמד להקטין את עצמו ולא להתרגל למידה הרמה של גאווה והתנשאות.
(רבי פינחס מקוריץ)
הגובה של מי
אף-על-פי שמשה רבנו נתעלה למדרגה הגבוהה ביותר, לא התפעל מזה, ונהג בשפלות-רוח, כאדם העומד על פסגת ההר, שאינו עולה בדעתו להתרברב בגבהותו, מאחר שהגובה אינו שלנו אלא של ההר. כך ידע משה שדרגתו הגבוהה היא מאת הקב"ה.
(רבי בונם מפשיסחה)
הבורח מן השררה
כמה צדיקים היו עם משה, שבעים זקנים ובצלאל וחור, ואהרון ובניו והנשיאים, ולא קרא הקב"ה אלא למשה, מכיוון שהיה בורח מן השררה. כל מי שרודף אחרי שררה, השררה בורחת ממנו, וכל מי שבורח משררה – היא רודפת אחריו.
(מדרש תנחומא)
ענווה אמיתית
אין אדם יכול להגיע למידת הענווה באמת, אלא אם-כן הוא חדור בהכרת אפסותו ויודע שאין לו במה להתהדר. אבל כשאדם שרוי במחשבה שבאמת הוא חשוב וגדול מכל הסובבים אותו, אלא שאין הוא רוצה להיראות בגדולתו, משום שמצווה להיות עניו, זו ענווה צבועה ופסולה.
(מאור ושמש)
ניצול לטובה
יש מי שמנצל את הגאווה לטוב – הוא עושה מצוות גדולות, בבחינת "ויגבה ליבו בדרכי ה'" (דברי-הימים-ב,יז,ו); ויש מי שמנצל את הענווה לרעה – הוא שפל בעיני עצמו שלא לעשות מצוות.
(כתר שם טוב)
יודע את מעלותיו
העניו אינו מחזיק את עצמו פחוּת ושפל. הוא יודע את מעלת עצמו, אך בגלל עוצם ביטולו לקב"ה, הוא מרגיש שמעלה זו היא כאַיִן וכאפס.
(אור התורה)
בלי מאמץ
בכל עבודה נדרשת מידה מסויימת של עמל ומאמץ. רק הגאווה אינה דורשת מן האדם דבר. שוכב לו על מיטתו באפס מעשה, ומשכנע את עצמו שהוא גדול, גדול שבגדולים...
(רבי פינחס מקוריץ)
גאוותן עניו
יש בעל גאווה שאינו מתגאה, אינו מדבר במעלות עצמו ומתנהג בהנהגה רכה כטבע הענווה, אבל בינו לבין עצמו מגזים הוא במעלות עצמו. יקר הוא בעיני עצמו מאוד, ומצטער על שאין מכבדים אותו כראוי.
(ספר המאמרים תרצ"ט) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
