"התוועדות חסידית מתוך אהבה ואחדות ומתוך שמחה" * "פנימיות וכוונת התוועדות - חיות והתלהבות ושמחה של מצווה" * יש לעורר בהתוועדות על-דבר הצורך בזעזוע והזזה עצמית" * "פעולת התוועדות צריכה להיות ניכרת במשך שבועות וחודשים שלאחרי זה" * צרור התבטאויות והוראות של הרבי על מהות ההתוועדות החסידית, סגולותיה ומטרותיה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

על עצם הגדרת המושג 'התוועדות' אומר הרבי בשיחת שבת-קודש פרשת תולדות תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה כרך ב עמ' 741):

עיקר עניין התוועדות הוא, בלשון הכתוב - "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו", והכוונה בזה היא - כדי להוסיף בעניין ד"ונועדתי לך שם" על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

ובתשובה שנכתבה על-ידי הרבי בחול-המועד סוכות תשל"ו (ליקוטי-שיחות כרך יד עמ' 433):

[לימוד] תורה והתבוננות בגדלות ה' (ומעשיו - כולל מצוותיו) הרי הם עיקרי תוכן התוועדות.

ובכ"א בתמוז תשכ"א (שיחות-קודש תשכ"א עמ' 243), אומר הרבי:

פנימיות וכוונת התוועדות - חיות והתלהבות ושמחה של מצווה.

טוב כפול, לשמים ולבריות

"הכוונה בהתוועדות" - כותב הרבי בח"י באלול תשט"ו (אגרות-קודש כרך יא עמ' תא) - "בכדי להתעורר לתורה ומצוות מתוך חיות ושמחה ומרירות יחדיו, אלא שרואים במוחש האמור בדברי רז"ל, גדולה לגימה שמקרבת (אף שנזקקים לזהירות בזה, כמובן)".

"חבל על אשר מאחרים כל-כך כשיש בשורות טובות ואין טוב אלא תורה והתוועדות חסידית שזהו טוב כפול לבריות ולשמים.." - התבטא הרבי באיגרת משנת תשי"ד (אגרות-קודש כרך ט עמ' פה) אל המשפיע הרה"ח ר' ניסן נמנוב.

"איש את רעהו יעזורו"

וכך אמר הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת ויצא תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז כרך א עמ' 576-577):

המושג של התוועדות - אינו שייך ביחיד, כי אם לכל-הפחות בשניים, על-דרך לשון הכתוב "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"... ותכליתה של ההתוועדות - כדי ש"איש את רעהו יעזורו", יחזקו ויעודדו כו', בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה, עד ל"מעיינות" דתורת החסידות - הן בנוגע לעצמם והן בנוגע להפצה חוצה.

עומד בקרן אורה

בחודש סיוון תשי"א ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"א כרך ג עמ' 162) מתבטא הרבי ב'יחידות' של השד"ר הרה"ח ר' בן-ציון שם-טוב ז"ל:

"כדאי ונכון לערוך התוועדות חסידית, מתוך אהבה ואחדות, ומתוך שמחה, שכן, על-ידי התוועדות יכולים לפעול הרבה יותר מפעולת היחיד שיושב בפני-עצמו ולומד מן הספר.

"יש לעורר - בהתוועדות - על-דבר הצורך בזעזוע והזזה עצמית... העיקר הוא שכל אחד ואחד ישתדל בזה פעם אחת, פעמיים ושלוש, ואם עדיין לא הועיל - לא יתפעל ויעשה זאת פעם רביעית, ואם נעשה הפסק בזה - יחזור וימשיך, ואז ייווכח לפתע ("מיטאמאל וועט ער זיך כאפן") שעומד בקרן אורה.

"לגימה מקרבת" לקב"ה

לגבי עניין ה"לגימה" בהתוועדות, אומר הרבי בשנת תשמ"ז ('התוועדויות תשמ"ז' כרך א' עמ' 577), שהקירוב שנוצר בין המתוועדים הוא לא בינם לבין עצמם, אלא גם בינם לבין הקב"ה:

התוועדות קשורה עם עניין של לגימה, "גדולה לגימה שמקרבת" - לא רק הקירוב דהמתוועדים עצמם, אלא גם הקירוב עם אבינו שבשמים, ובפרט על-פי ביאור אדמו"ר הזקן ב"פתקא אשר משמי שמיא נחיתא כו'.

גשמיות שהיא רוחניות

"נעם לי לקרות בו אשר למרות הקישויים השתתף גם השנה בהכנת התוועדות... אף שלכאורה הוא גשמיות דההתוועדות, רואים בפועל ובמוחש שפועל ונוגע גם להרוחניות... לגימה בדרך התורה ובדרכי נועם החסידות אדרבה ואדרבה" - כך כתב הרבי להרה"ח ר' בנימין לוין מכפר-חב"ד בכ"ו בטבת תשי"ז (אגרות-קודש כרך יד עמ' שח-שט).

התוועדות בתשלום בכפר-חב"ד?!

"לפלא אפילו על קא-סלקא-דעתך דכרטיסי כניסה בתשלום להתוועדויות (אפילו יהיה מינימלי), ובפרט בכפר-חב"ד" - כותב הרבי בל' בתשרי תש"כ (אגרות-קודש כרך יט עמ' לא).

עד להתוועדות הבאה...

בהזדמנויות אחדות התבטא הרבי בשם כ"ק אדמו"ר הריי"צ (כמו למשל בהתוועדות כ"א בתמוז תשכ"א,  שיחות-קודש תשכ"א עמ' 243) כדלהלן: "הרבי היה אומר שבין התוועדות להתוועדות נוספת אין הפסק חס-ושלום... אין זה אלא שנחים בינתיים, כדי שיוכלו להתוועד עם חיות מחודשת ושמחה מחודשת".

התוועדות בין עובדי המוסד

כך כתב הרבי להרה"ח ר' משה-יצחק העכט ז"ל בי"ד באלול ה'שי"ת (אגרות-קודש כרך ג עמ' תלה-תלו; 'זכרון משה-יצחק' עמ' 126):

בטח מסדר מזמן לזמן התוועדות בינו ובין שאר העובדים אתו עמו בהישיבה, והתוועדות כפי שהרבי רצה ורוצה עכשיו, באהבת רעים, בחיזוק תורה ומצוות בכלל, ובאהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השם בפרט. ונא ונא להודיעני בשורות טובות בזה.

גם בבתים פרטיים

בשבת פרשת ויגש תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז כרך ב עמ' 208) אמר הרבי:

כשם שב"בית חב"ד" המרכזי (בכל מקום ומקום) עורכים ביומין זכאין התוועדויות חסידיות, כולל סעודה כפשוטה... יש לכל אחד להשתדל שמפעם לפעם תיערך התוועדות חסידית גם ב"בית חב"ד" הפרטי, בדירתו הפרטית.

ובפרט - כאשר חוזרים מ"בית-חב"ד" הכללי... לחזור התוועדות חסידית גם בביתו הפרטי "ולחזור" (מה טוב - בעצמו, ועל-כל-פנים - להזמין מישהו שיכול לחזור) מתורתו של נשיא-דורנו, שזכה ללמוד בעצמו ולשמוע בהיותו בד' אמות אלו.

לא להמתין לכיבודים

הנה התבטאות מיוחדת של הרבי משבת פרשת פינחס תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ):

ישנם כאלו שמחכים ש"יזמינו" אותם להתוועדות, ודווקא על-ידי שלוחים חשובים ביותר - "זקני מואב וזקני מדין", שיבטיחו לו "מלוא ביתו כסף וזהב"!... מה לך להמתין עד "שיזמינו" אותך להתוועדות?!... הרי אדרבה, עליך לכתת את רגליך ולהקיש על דלתותיהם של כל הקהל, לעוררם משנתם - "עורו ישנים משנתכם ונרדמים מתרדמתכם" - כדי שיילכו להתוועדות חסידית! אם יהיה שם מי שיכול לומר משהו - מוטב, ואם לאו - ילמדו מתוך הכתב, וכיוצא-בזה.

בוודאי יש גם תוצאות

כשפלוני התאונן לפני הרבי על ההשתתפות בהתוועדויות "שאין משפיע עליו כלום" - הגיב הרבי (בי"ז במרחשוון תשי"ח - אגרות-קודש כרך טז עמ' עד):

אי-אפשר הדבר, שהרי האדם בכלל מושפע הוא ובייחוד בעת רצון.

ולהרה"ח ר' שלמה קופציק ז"ל מקריית-אתא (שם עמ' קס) שכתב דברים דומים להנ"ל ("לא תמיד רואה התוצאות בזה והפירות וכו'), עונה הרבי:

הרי בזמן ההתוועדות עצמה בוודאי שמדברים דברי תורה והתעוררות, והרי אי-אפשר לדא"ח שלא יפעלו פעולתם, ומפורסמת הודעת רבותינו נשיאינו הק' שהנשמה שומעת, אפילו בהנוגע לאיש פשוט בתכלית... ובפרט בנידון-דידן שהמדובר בבעלי תורה וכו'.

התוועדויות פעילות

ומאידך גיסא הרבי תובע תוצאות מעשיות וגלויות לעין של ההתוועדויות. כך כותב הרבי במכתב מכ"ח בשבט תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' קצט):

פעולת התוועדות הרי צריכה להיות ניכרת במשך שבועות וחודשים שלאחרי זה, וק"ל.

ולהרה"ח הרב נחום-שמריהו ששונקין ז"ל (אגרות-קודש כרך יא עמ' 3):

תשואת-חן על הבשורות-טובות של ההתועדות, והעיקר בהתעוררות של המתוועדים בהנוגע לימים שאחרי ימי התוועדות, ובטח גם לאחר זה הנה משגיחים כל אלו שהיכולת בידם על זה שתבוא ההתעוררות בפועל גם בימות החול.

כיצד כותבים "התוועדות"?

"התוועדות צ"ל בכ"מ [=צריך לכתוב בכל מקום] בשתי ואוי"ן ע"פ ע"ז [=על-פי (הנאמר בגמרא) עבודה-זרה] (ט,א) תוספאה. ויש ריבוי דוגמאות בספר היד".

- דברים אלה כתב הרבי בשנת תשד"מ ('רישומה של שנה' עמ' 268) להרמ"א שיחי' זליגסון עורך המהדורה המורחבת של ספר 'היום יום'.

התוועדות תמידית

ונסיים באיחול של הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת פנחס ה'תשד"מ ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשד"מ כרך ד עמ' 2230):

וזוכים ל"התוועדות תמידית" - "טוב לב משתה תמיד" - שתהיה בביאת משיח-צדקנו, שאז יטיילו ביחד עם הקדוש-ברוך-הוא... ומתוך שמחה וטוב לבב.