חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:33 זריחה: 6:00 ט"ו באב התש"פ, 5/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מתן בהסתר
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1100 - כל המדורים ברצף
להחליף את התפיסות השגויות
יש חדש
אפשר להיכנס בתוך העשן
גמילות-חסדים
סוד הרפואה
מתן בהסתר
חסד לשם חסד
כמו צל
הרשות לרפא על-פי ההלכה
תאריכים באדר

העולם כולו הכיר את הרבי מליובאוויטש. מאות-אלפים ביקרוהו, כתבו לו וזכו לקבל את עצותיו. תצלומיו מופיעים בכל פינה בעולם, ולא לשווא כונה 'היהודי המפורסם ביותר בעולם'. אולם רעייתו, הרבנית הצדקת חיה מושקא שניאורסון, ייצגה את הקצה השני. היא ניהלה את חייה בתכלית הצניעות, לא השתתפה באירועים ציבוריים, ורוב החסידים אפילו לא זכו לראותה.

המקורבים אליה ידעו כי היא אישה מיוחדת במינה, שניחנה בתבונה עמוקה ובאצילות-נפש. היא גם פעלה לטובת הציבור בעניינים רבים, בתנאי שהייתה יכולה לעשותם בהסתר, בלי שתזוהה.

סיפור אחד מני רבים, על דרכה זו של הרבנית, סיפר מי שהיה משמש בקודש בביתו של הרבי, ר' חס"ד (חנניה-סיני-דוד) הלברשטם.

במסגרת תפקידו היה ר' חס"ד מסיע מפעם לפעם את הרבנית. יום אחד, כאשר נכנסה הרבנית למכונית, שאלה אותו היכן אפשר לקנות כמה תרמוסים. ר' חס"ד ענה כי בדרכם ייכנסו לחנות ידועה במנהטן, ושם ודאי תוכל למצוא את מבוקשה.

כאשר עצרו ליד החנות, נכנסה הרבנית פנימה וכעבור כמה דקות יצאה ובידיה שלושה תרמוסים. היא נכנסה לרכב בלי לומר דבר, והמכונית עשתה את דרכה אל ביתה. לפני צאתה מן הרכב מסרה לחס"ד את התרמוסים כדי לטובלם, והוא מיהר אל המקווה לטבילת-כלים ושב ועמו התרמוסים הטבולים.

עם שובה הביתה עמדה הרבנית לבשל מרק עוף עם ירקות. בדרך-כלל הייתה מבשלת בסירים קטנים, אך הפעם הכינה כמות גדולה מהרגיל של מרק. כשהרבי שב לביתו, הרבנית הגישה לו מהמרק שבישלה. לאחר מכן מילאה במרק את אחד התרמוסים, וביקשה מר' חס"ד שיואיל לקחתה שוב למנהטן. חס"ד, שהיה רגיל בנסיעות לא-מתוכננות מעין אלה, לבש את מעילו ונכנס מיד לרכב.

יעד הנסיעה היה המרכז הרפואי שליד אוניברסיטת קורנל. ר' חס"ד התחיל לתהות אם אחד מקרובי משפחת הרבי מאושפז שם וזקוק לביקור, אך לא העז לשאול.

כאשר הגיעו למקום, נתבקש חס"ד להמתין והרבנית יצאה והתרמוס בידה. כעבור זמן חזרה ללא התרמוס, והם שבו לקראון-הייטס.

למחרת מילאה הרבנית את התרמוס השני במרק חם, וביקשה את חס"ד לקחתה שוב לאותה כתובת. גם הפעם שהתה שם הרבנית זמן-מה, ושבה ובידה התרמוס הריק, מיום האתמול.

הנסיעות האלה חזרו ונשנו גם בימים הבאים. חס"ד היה סקרן לדעת מי האישיות שזכתה לביקורים תכופים אלו של הרבנית. דבר נוסף הטריד את מוחו: לשם מה שלושה תרמוסים, כאשר אפשר להסתפק בשניים.

הגיע יום שישי והחידה נפתרה. הרבנית אמרה לו שהיום לא תוכל לנסוע בעצמה, וביקש שיעשה זאת במקומה. חס"ד הביע מיד את נכונותו, והרבנית המשיכה: "בקומה שלישית במרכז הרפואי, בחדר שמספרו כך וכך, מאושפזת גברת פלונית"... הרבנית נקבה בשמה של האישה, שם שלא היה מוּכר לחס"ד. "מסור לה בבקשה את שני התרמוסים המלאים, אחד להיום והשני בעבור שבת, והבא עמך בחזרה את התרמוס הריק מאתמול", סיימה הרבנית.

חס"ד הגיע למקום, מצא את החדר המבוקש ופתח את הדלת אט-אט. האישה הביטה בו בתימהון, אך כשראתה בידיו את התרמוסים הנהנה בראשה. הוא מיהר לומר: "באתי אלייך בשליחות הרבנית שניאורסון, שביקרה אותך בימים האחרונים. היום נמנע ממנה לבוא בעצמה, והיא ביקשה ממני להביא לך את המרק".

האישה הייתה נראית המומה: "הרבנית שניאורסון?! האם האישה שביקרה אותי היא אשתו של הרבי מליובאוויטש? תמיד הזדהתה רק בשם 'מוסיא'. לוּ הייתי יודעת את זהותה, ודאי הייתי משתדלת לכבדה ולהעריכה כראוי לה, אך כיצד יכולתי לדעת?!...

"לא תוכל לתאר לך", הוסיפה האישה, "כיצד השפיעו ביקוריה עליי לטובה. במיוחד כשאני אוכלת מהמרק החם, אני חשה כי כוחותיי שבים אליי ואני מתחזקת מיום ליום"...

המשמש בקודש חזר לבית הרבי והתרמוס הריק בידו. לרבנית אמר כי מילא את השליחות ומסר את התרמוסים כפי שנתבקש.

ביום ראשון נסעה עמו הרבנית שוב למרכז הרפואי. היא יצאה והתרמוס בידה, וחס"ד נשאר להמתין ברכב. הפעם שבה הרבנית לאחר דקות אחדות בלבד, ופניה היו נראות מתוחות מעט. כאשר התיישבה ברכב פנתה לחס"ד: "מדוע אמרת לה מי אני, וכי ביקשתי ממך לומר לה זאת?".

חס"ד התנצל, כי לא עלה על דעתו שהאישה אינה יודעת מי האישה המבקרת אותה מדי יום, ואכן הוא מבקש את סליחת הרבנית. הרבנית השיבה: "אכן, היא לא ידעה מי אני, וחבל שעכשיו יהיה לי קשה יותר להגיש לה את העזרה הנחוצה לה"...

אחר-כך התברר כי האישה הייתה ניצולת שואה, שלא הצליחה לשקם את חייה ונותרה ערירית. בימי אשפוזה הייתה מדוכאת מהעובדה שאיש לא בא לבקרה ולהתעניין בשלומה. בדרך-לא-דרך נודע הדבר לרבנית, והיא קיבלה עליה את המשימה לדאוג לה, מהכנת מרק מזין ועד ביקור יומי ותשומת-לב אישית.

(לרגל יום השנה העשרים להסתלקותה [תשמ"ח-תשס"ח], שחל בכ"ב בשבט)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)