נושאים נוספים
	התקשרות 703 - כל המדורים ברצף
	לנצל את שפע ההצלחה למעלה מדרך הטבע
	אף יהודי לא יישאר בגלות!
	השלוחים ועבודת השליחות
	פרשת בא
	בקשר ל'ניטל' / סדר לבישת הבגדים
	הלכות ומנהגי חב"ד

עוד בקשר לליל 'ניטל'

בקשר לביאורו של הרב מיכאל אהרן שי' זליגסון (ב'לוח השבוע' גיליון תש הערה 10), על הביטוי "שמונה שעות", שזה הזמן דסדר נגלה – אולי יש להוסיף שלכאורה למה מוזכר רק החיסרון של סדר נגלה, ולא של סדר חסידות בערב¹, שגם הוא חסר.

ואולי רק אצל 'בעל נגלה' אפשר שיהיה נוגע לו הלימוד אפילו ב'ניטל' שזה מוסיף חיות לקליפות, מה שאין כן לאחרים.

הרב זלמן ווסרמן, ברוקלין ניו-יורק

שאלות שונות שעלו בנדון:

סדר היום: כגון לימוד פרקי המשניות לאבלים כמנהגנו אחר התפילה (אבל לא אמירת חת"ת ורמב"ם), כנראה שנוהגים בזה כרגיל.

כתיבת סת"ם: אף שאין זה לימוד תורה ממש כמבואר בשו"ע רבינו סי' מז ס"ג, אך בוודאי הלקוחות לא יהיו מרוצים מזה שכותבים בליל ניטל, ולכן רצוי להימנע מזה – הרב אליהו שי' לנדא, מראשי ישיבת תומכי-תמימים, כפר-חב"ד.

'עונה' בליל ניטל, מענה הרבי על זה לפועל בשלילה גם בליל טבילה, שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' קלב.

בשעת-הדחק: אולי ניתן לדון להקל ללמד תורה באה"ק, ולסמוך על ה'לימוד זכות' של הרבי שכתב לבאר מפני מה (אם אכן) אין נוהגין בזה באה"ק².

עוד בקשר ל'סדר לבישת הבגדים'

קראתי את תגובת הרב שלום-דובער שי' פרידלנד בנושא זה בגיליון תרח"צ עמ' 16.

לאחר מחשבה ובדיקת המקורות בנושא, אציע מסקנות אחרות:

א) האמור בשיחת ש"פ פקודי-שקלים תשמ"א³ אינו הוראה או מסקנה, אלא ציון עובדה, שה'בן חמש' רואה 'מעשים שבכל יום' שמקדימים לבישת המכנסיים⁴.

והנה בפועל בדורותינו חסידים אינם נוהגים כך. אבל אולי יש לומר שבזמן רש"י, דורות רבים קודם שנתגלו דברי [מהר"ם פאפארש הבנויים על דברי] האריז"ל, היה נהוג [כמנהג האשכנזים עד היום⁵] ללבוש המכנסיים תחילה כמו בבגדי כהונה, וכפי שנהוג עד היום (גם בין חסידים) בהלבשת נפטרים ר"ל, שאין בהם מצות ציצית.

ב) ולעניין מעשה יש שיקול נוסף: בכלל יש מקום תמיד להקדמת האיברים העליונים לאלה שלמטה מהם, וכסדר לשון הגמרא⁶ "פניו ידיו ורגליו", וגם בסדר לבישת ופשיטת הבגדים כן הוא⁷. וזה מתאים הן למה שמקדימים את כיסוי-הראש לפני כל הבגדים⁸, והן להקדמת טלית-קטן (והגופייה שתחתיו) לפני כל השאר⁹.

ולכן גם לדידן, לאחר הקדמת הכיפה, הגופייה והטלית-קטן, צריך לכאורה ללבוש, אחרי התחתון, קודם את החולצה ורק אחר-כך את המכנס. ובפשיטה בסדר הפוך: לפשוט תחילה את המכנס, ואחר כך את החולצה, ואחר-כך את התחתון, ואז את הטלית קטן ומה שתחתיו, ולבסוף את הכיפה.

הרב יוסף שמחה גינזבורג, עומר

_______________

1)    שנקבע בליובאוויטש מקודם שעה 9 עד השעה 11 בלילה, כמ"ש בקונטרס עץ החיים פכ"ה.

2)    והעירונו, שבליל 'ניטל' לאחר הדלקת נר ג' דחנוכה ה'תש"נ (התוועדויות תש"נ ח"ב עמ' 59), אמר הרבי שיחה קצרה לאחר מעריב ולפני חלוקת שטרות-מצוה לצדקה, ובשיחה הוזכרו דברי הרמב"ם. ואולי זהו ע"ד האמור ב'רשימות' בשם אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, שאי-הלימוד בניתל אינו שייך ללימוד פנימיות התורה ('רשימות היומן' עמ' שיג, וראה שם ריש עמ' שסה) ואולי הפי' שבדרגא עליונה ביותר אין יניקה לקליפות.

3)    וצ"ל: הנחת הת' בלתי-מוגה סעיף לט, ולא כנדפס שם (בטעות שלנו) סעיף ט.

4)    ולא מסתבר כלל שבכך בא הרבי לרמז על הצעה לשינוי ההנהגה, ע"ד בעניין ברכת ההלל ע"י הציבור בר"ח או קרה"ת באה"ק בחג הסוכות, שהרי עניין זה נאמר אגב ובתוך שקו"ט בביאור פירש"י ולא הודגש כלל.

5)    בשו"ת תורת יקותיאל (רוזנברגר) מהדו"ק סי' ח כתב על שתי ההנהגות "אלו ואלו דא"ח", ונתן מקורותיהן. אך במפתחות לספרו, ובסי' קא שם, ובשו"ת קנה בשם ח"ב חאו"ח סו"ס א דחו את הראיות שהביא התורת יקותיאל מתחילה להנהגה זו. ויתירה מזו - בלקוטי מהרי"ח (ח"ב, סדר התנהגות ערב שבת, בדפוס ראשון דף ח סע"א) ובס' שלחן הטהור (שער קיום המצוות, מאמר הצניעות פ"ד) כתבו שמנהג זה נובע מ"חדשים מקרוב באו", דהיפך הצניעות - אף שלכאורה כוונתם לצניעות (וכמו שהקשה ע"ז בשו"ת קנה בשם שם בתחילת התשובה), ובפרט ע"פ מש"כ בשו"ע רבינו מהדו"ת סי' ב סו"ס ב (וראה פסקי תשובות שם הערה 11). אבל מדברי הרבי ברור, לפחות, שאין הנהגה זו נשללת.

6)    שבת נ,ב. שו"ע אדמו"ר הזקן מהדו"ק סו"ס ד – בקשר לרחיצה בכל יום. ושם כה,ב ובשו"ע אדה"ז ר"ס רס – בקשר לרחיצה לכבוד שבת.

7)    כן הוא ב'תורת מנחם - התוועדויות' (כו) תשי"ט ח"ג עמ' 101. שם מדובר בעיקר על הראש מול הרגל [שעל זה מפורש בשבת סא,א ובשו"ע אדה"ז מהדו"ק ס"ו ומהדו"ת ס"ד שיש לרחוץ את הראש לפני כל הגוף, ומזה הוכיח בשו"ת משנה שכיר ח"ב סי' ב שצריך לכבד את החלק העליון של הגוף גם בלבישה], אבל אומר זאת בצורה כללית. וכנראה כוונתו למסכת דרך-ארץ (רבה רפ"י, זוטא ספ"ח) והגירסאות והפירושים שם בנדון (שנדונו גם בתורת יקותיאל שנסמן שם ועוד, וחבל שמקורות אלו עצמם לא צויינו שם על הגיליון).

8)    בן איש חי פ' וישלח אות יז, כף החיים סי' ב ס"ק ט. ואולי הוא מפני חשיבות יר"ש - "כסי רישך כי היכי דתהווי עלך אימתא דשמיא" (שבת קנו,ב. שו"ע אדה"ז מהדו"ק סי' ב ס"ז). ויתר על כן –  משום שבימינו ובמדינותינו כיסוי הראש מבדיל בין יהודי לגוי (ט"ז סי' ח ס"ק ג, הובא בשו"ע אדה"ז מהדו"ת סי' ב ס"ו. חידושי 'בכור שור' למסכת שבת קיח,ב. חידושי 'חתם סופר' למסכת נדרים ל,ב. ספרים שנסמנו בשו"ת יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' א).

9)    אע"פ שזה מצד מעלת הטלית-קטן ולא מצד מעלת הגוף על הרגל.