עלינו להבין את יעדי הטרור ולהגיב בדיוק בכיוון ההפוך. אם מטרתו לגרום להחלשת ההיאחזות היהודית בארץ-ישראל, צריך להגיב בחיזוקה ובהעמקתה

לפני כארבעת-אלפים שנה קיבל היהודי הראשון, אברהם אבינו, את הציווי מהקב"ה: "לך-לך מארצך וממולדתך ומבית-אביך אל הארץ אשר אראך". כך מתחיל סיפור השתרשותו של העם היהודי בארץ-ישראל. בסיפור הזה היו הרבה עליות ומורדות, גלויות ושיבה אל הארץ, אבל הציווי האלוקי לאברהם מסמן בעבורנו את הדרך – אנחנו צריכים להיות כל הזמן בתהליך של הליכה לארץ-ישראל והעמקת אחיזתנו בה.

יש עמים שישיבתם על אדמתם טבעית ומובנת מאליה. לנו אין היא טבעית. בכל ההיסטוריה היהודית, ההיאחזות בארץ הייתה כרוכה במאבק. העם היהודי נדרש לנחישות, אורך-רוח, אמונה איתנה ואהבה גדולה לארץ שהנחילנו בורא העולם בעצמו.

עידוד הטרור

לצערנו, חלקים בעם-ישראל התעייפו. הם אינם מוכנים עוד להתאמץ ולהקריב. הם רוצים שקט, ואם להשגתו צריך לוותר ולסגת – הם מוכנים גם לכך. חבל שאין הם מבינים, שזו בדיוק הנקודה שמצפים לה אויבינו. זוהי נקודת השבירה, שממנה, כך הם מקווים, יהיה אפשר לדחוק את רגלינו עד לסילוקנו מהארץ כולה.

בשבוע שעבר ראינו את החולשה הזאת במלוא כיעורה. חדירת המחבל לבסיס צה"ל בנצרים והמחיר הכבד שגבה מסע הרצח, גרם לתגובה המבישה והמזעזעת של קריאות לפינוי היישוב. המתנגדים לכך טענו שיהיה בזה משום מתן פרס לטרור, אולם לאמיתו של דבר משמעות הקריאות הללו חמורה בהרבה. אין זה פרס בלבד, אלא סיוע ממשי לטרור והגשמת מטרותיו.

לטרור מטרה ברורה – להכאיב לנו, לזרוע בתוכנו פירוד ומחלוקת, לעודד את קולות הכניעה והייאוש. הניסיונות הרבים לפגוע בנצרים וביישובים נוספים בשטחי יש"ע נועדו ליצור דעת-קהל נגד הישיבה במקומות האלה, במגמה לדחוק את רגלינו משם. כל מי שקם לאחר ההתקפה הרצחנית וקרא לפנות את היישוב – עשה בדיוק את מה שהמרצחים ציפו לו.

ודאי שאיש מאחינו היהודים אינו רוצה לשתף-פעולה עם ארגוני הטרור, אבל כל מי שקורא לפינוי יישובים עושה זאת בפועל, גם אם אין זו כוונתו. קל לנו לתאר בדמיוננו את ראשי המחבלים יושבים בקיניהם, מקשיבים לקולות, קוראים את המאמרים בעיתונות הישראלית, ומחככים את ידיהם בהנאה. הם השיגו את מטרתם.

התגובה צריכה להיות הפוכה לחלוטין. עלינו להבין את יעדי הטרור ולהגיב בדיוק בכיוון ההפוך. אם מטרתו לגרום להחלשת ההיאחזות היהודית בארץ-ישראל, צריך להגיב בחיזוקה ובהעמקתה. אם יעדיו הם להחליש את רוח העם, ראוי להפגין עוצמה ועוז-רוח. אם שאיפתו היא לעורר בתוכנו מחלוקת ופירוד-לבבות, יש להשיב בביצור האחדות ובהתייצבות כאיש אחד מול הטרור ומחולליו.

תודה לנצרים

חשוב לזכור, כי היישוב נצרים הוקם על-ידי ממשלת ה'מערך', בראשות גולדה מאיר, בשנת תשל"ב (1972). הוא היה חלק מתפיסה כוללת, שראתה צורך ביטחוני חיוני לבתר את רצועת עזה באמצעות יישובים יהודיים, כדי שהרצועה לא תהיה גוש אחד רצוף של התיישבות ערבית. מומחי ביטחון השמיעו בימים האלה את דעתם על נחיצותה הביטחונית של נצרים, כדי להשיג שליטה על המתרחש בנמל עזה ולמען עוד אינטרסים חיוניים.

תושבי נצרים נשלחו אפוא לשבת דווקא בנקודה הזאת, כדי להגן על צורכי הביטחון. לא החיילים נשלחו לשם בשביל היישוב, אלא היישוב נקבע שם כדי להבטיח את ביטחון כולנו. תושבי נצרים חיים במסירות-נפש עילאית, גדלים ומתחזקים ואפילו מבחינה כלכלית הם סיפור הצלחה חסר-תקדים.

ראוי שהעם כולו יבטא את הערכתו לתושבי נצרים ויניף על נס את נחישותם ועוצמת אמונתם. הם ממשיכיו של אברהם אבינו, ההולכים "אל הארץ אשר אראך" ונאחזים בה.