חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:25 זריחה: 6:05 כ"ג באב התש"פ, 13/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

נושאים נוספים
התקשרות 700 - כל המדורים ברצף
מהמשכיות הדורות של יוסף לנצחיות המלכות בישראל
עד כי יבא שילה
אירועי "יובל" בליובאוויטש
פרשת ויחי
עניית 'חמישה אמנים' / ה' אחד
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת קודש פרשת ויחי
י"ג בטבת

קריאת התורה 1: בזמן קריאת הפסוק האחרון של הפרשה, המסיים את כל ספר בראשית (וכן בסיום שאר חומשי תורה), מנהג-ישראל (האשכנזים) לעמוד2 . בסיום הספר אומר כל הציבור, ואחריו הקורא: "חזק חזק ונתחזק!3 וגם העולה לתורה אומר זאת4.

הפטרה: (מלכים-א,ב, א-יג) בפסוק ג, "ומשפטיו ועדותיו" הוא"ו מבוטאת, ובחולם, כאילו כתוב "ועדוותיו"5.

התוועדות: "בעמדנו ב'שבת חזק' – צריך כל אחד ואחד מישראל לחזק את עצמו ובני-ביתו וכל הנמצאים בסביבתו... בכל ענייני יהדות...

"וכדאי לקשר זה עם התוועדות מיוחדת... כהמנהג בכמה קהילות קדושות בישראל, שבשבת חזק מכינים הגבאים 'קידושא רבא', ובוודאי יחזקו ויחדשו מנהג זה בכל המקומות – שבה יוסיפו באמירת דברי תורה (וגם קבלת החלטות טובות...), ויוסיפו בהשמחה לגמרה של תורה"6.

יום שלישי
ט"ז טבת

יום שני בלילה – 'ניטל': מה שנוהגים שלא ללמוד7 בליל8 'ניטל', ביאר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הטעם, שהוא "כדי שלא להוסיף חיות" [ב'אותו האיש', שהוא זמן לידתו, ובההולכים בשיטתו עתה9]. פעם אמר: "אינני מחבב את המתמידים ששמונה שעות10 אלו נוגעות בנפשם". והוא רק עד חצות לילה11 (באזור המרכז: 23:40).

לדעת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו12 צריך להיות המנהג בכל מדינה לפי ליל אידם של רוב הגויים (הנוצרים) במדינה זו13 בזמן הזה, דהיינו בארץ הקודש בערב זה.

יום חמישי
י"ח בטבת

מדברי הרבי: "בספרי היסוד של חסידות חב"ד (תניא, תורה-אור ולקוטי-תורה) לא נזכר כלל על-דבר תעניות שובבי"ם [ת"ת]14 בשבועות אלו (מתחילת ספר שמות), ואפילו לא העניין, התיבה שובבי"ם!... כי עיקר התיקון על-ידי תעניתים אלו כבר נסתיים בדורות הראשונים"15.

______________________

1)    לעניין קריאת "חמשה מקראות שאין להן הכרע", שאחד מהם הוא 'ארור' דפרשתנו (מט,ז), ראה ב'התקשרות' גיליון תמו עמ' 18 שקוראים כפי הטעמים הרגילים, אלא שאולי יש מקום לקרוא במהירות, עיי"ש, ועצ"ע (אגב, חידוש השערי-אפרים בעניין זה, לקרוא ללא הפסק, הובא גם בלקוטי מהרי"ח, סדר קרה"ת דשבת, בפרשתנו).

ראה ברשימת הגר"י לנדא ז"ל (קובץ 'היכל הבעש"ט' גיליון טו עמ' קו), שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע העיר לו (לאחר זמן) על שקרא "מטרף בני עלית" (מט,ט) בהמשך אחד, כאילו יש בתיבת 'מטרף' טעם 'מרכא', ולא הפסיק – כפי הטעם הנכון, 'טיפחא' – בין 'מטרף' ל'בני', והרי זה שינוי במשמעות הפסוק, אם 'בני' הוא יוסף (כפי שקרא) או יהודה (כנכון); וכן על שקרא (נ,טו) "וייראו אחי יוסף" (רי"ש בשבא-נע מלשון יראה, ולא כנכון בשבא-נח מלשון ראיה) ע"כ. ומסיים "ועד עתה אינו מובן לי, איך נתן לי [בשעת הקריאה] לעבור על טעויות כאלה המשנים [את] הפשט", כנפסק בשו"ע (סי' קמב ס"א בהג"ה) שבמצב כזה צריך לחזור. וראה סקירה בעניין זה ב'התקשרות' גיליון תרי"ב עמ' 12, ושם שרבותינו נשיאינו היו מחזירים את ה'בעל קורא' אף יותר מהנדרש ע"פ דין (מלקוטי דיבורים ח"ב עמ' 456, סה"ש תש"ד עמ' 25).

2)    רצוי שהקורא יפסיק קימעא לפני תחילת הפסוק (עכ"פ עד שיספיקו היושבים לעמוד), כדי שהציבור ישמע היטב את קריאת הפסוק - ראה לוח 'דבר בעתו'.

3)    רגילים לומר 'ונתחזק' ז' בצירי, על-אף שבמקור הביטוי בפסוק בשמואל-ב י,יב (וכמצויין בס' שולחן-הקריאה פכ"א לברכות לב,ב) מנוקד: 'ונתחזק' ז' בפתח.

4)    ספר-המנהגים עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. אג"ק ח"ד עמ' יד. וראה בארוכה בעניין זה ב'לוח השבוע' לפ' מטות-מסעי אשתקד, גיליון תרכ"ו הערה 1.

5)    רד"ק ומנחת שי עה"פ, ותיקון 'איש מצליח', כמו בתהילים פרק קי"ט ("תמניא אפי"), שבאותיות פר"ץ ב"ן דמ"ה (להוציא פסוק קלח "צוית צדק עדותיך", ראה מנחת שי שם בפסוק יד) קוראים 'עדוותיך', כנזכר גם בסוף ההקדמה למזמור זה בתהילים 'אהל יוסף יצחק'.

ואגב, בסוף 'והוא רחום' דשני וחמישי, לפני הפיוט 'ה' אלקי ישראל', אומרים בנוסחנו: "וזכור עדותינו בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה: 'שמע ישראל...'". בכל סידורי חב"ד שראיתי לע"ע, הדלי"ת בחולם, והתיבה מלאה וא"ו – עדוֹתינו. ולהעיר: א) שמא צריך לבטא את הוא"ו, כמו בהפטרה דידן וכמו ב'תמניא אפי', שכאשר התיבה מלאה וא"ו, מבטאים את הוא"ו. וכדאי לבדוק בהקלטות מתפילת הרבי. ב) התרגום בארמית לתיבת 'עדות' בחולם, משמעותו תמיד "עדויות" לשון רבים. ולכאורה כאן זו עדות אחת שכל ישראל אומרים 'שמע', ולא שתי עדויות. בנוסחי ע"מ וספרד-פולין מופיעה תיבה זו בשורוק/מלאפום – עדוּתינו = עדות אחת. (בנוסח אשכנז ליתא לתיבה זו כלל).

6)    ספר-השיחות תש"נ ח"א עמ' 233, עיי"ש.

7)    גם חסידות אין לומדים. בשידור הרדיו בלילה זה, שהיה מיועד לשיעור התניא שנאמר ע"י הרה"ח ר' יוסף ויינברג, הורה לו הרבי לספר סיפורים מרבותינו נשיאינו – כ"ז מ'כפר חב"ד' גיליון  646 עמ' 15 (כאמור ב'רשימות' חורף תרצ"ה, חוברת קעט ס"ט: "גם דא"ח לא היה [אדנ"ע] לומד [ב'ניתל'], וגם לא למיגרס", ולא כאמור ב'רשימות' ליל כ' כסלו תרצ"ג, חוברת קעא ס"ג, בשם אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, שאי-הלימוד בניטל אינו שייך ללימוד חסידות).

וראה בספר-השיחות תש"נ ח"א עמ' 192 ביאור מה שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה משחק (או מייעץ כיצד לשחק) שחמט בלילה זה. ומסיים, שידיעה זו מסייעת לנצל את הזמן בלילה זה כדי לצייר לעצמנו את פני קודשו של אדמו"ר נ"ע והנהגתו, כדי ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

8)    ראה להלן הערה 11.

9)    לקוטי-שיחות כרך ט"ו עמ' 554.

10)  ב"היום יום עם הערות וציונים" ח"א, מציע לפרש זאת, היות וסדר נגלה בליובאוויטש נמשך 8 שעות (קונטרס עץ החיים ס"פ כב), הכוונה שאינו מרוצה מאלה המתעקשים להשלים מניין השעות גם ביום זה.

11)  כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, לוח 'היום יום' יז טבת.

צ"ב אם נהגו להימנע מלימוד מהשקיעה (כמנהג 'רוב עדות החסידים' שבלוח דבר-בעתו. ובס' נטעי-גבריאל – חנוכה, חלק 'מנהג ניטל' פ"ב הע' ט' כתב שכן מנהג חב"ד. וצ"ב מקורו), או מצאת הכוכבים בלבד [וראה ב'התקשרות' גיליון רפג עמ' 18 וגיליון שלג עמ' 19 בנדון. וכל עוד יש ספק בזה, יש לנהוג כדברי הרבי (אג"ק חי"ד עמ' שנב): "וכיוון שלעניין ביטול תורה חידוש גדול הוא, ולכן אין לך בו אלא חידושו"].

12)  לקוטי-שיחות הנ"ל. ומציין שזה דלא כדמשמע בס' 'דרכי חיים ושלום' סי' תתכ"ה. אג"ק חי"ג עמ' קכ. חי"ד הנ"ל.

13)  במכתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: "לשמועתו שבארה"ק ת"ו אין נוהגין בזה כלל (ובטח שמע זה מבר-סמכא ביותר [ראה סקירה בעניין זה בקובץ 'מוריה' גיליון קסא, וכן בלוח 'דבר בעתו' - המערכת]) - אם נכונה השמועה, אולי אפשר לומר הטעם, שכיוון שפשטה שם (מלבד תקופות קצרות, כידוע) ממשלת הישמעאלים, ותלוי בשר של מעלה, לא היה מלכתחילה עניין לניטל שם. ובמילא אין החשש דלהוסיף חיות" - אג"ק חי"ג הנ"ל. ואולי בא רק ללמד זכות, שהרי בחי"ד עמ' שנב הורה הרבי פרטים בזהירות דליל ניטל לאחד מאנ"ש דירושלים ת"ו. ובשיחת כ' כסלו ה'תשל"ז (הנחת הת' סל"ח, בלתי מוגה) נאמר: "תלוי אם יש במקום זה עניין של ע"ז. ולכן במקומות כמו מרוקו ותימן לא נזהרו ב'ניטל', כיוון שאינם קשורים עם הנוצרים" [זאת למרות שהנוצרים (הצרפתים) שלטו במרוקו בדורות האחרונים]. ולפי זה, בארה"ק שיש הרבה ע"ז וחגאותיהם נערכות ברעש גדול, יש להיזהר בזה. ובין אנ"ש באה"ק כיום נפוץ ומקובל להיזהר בזה בפשיטות.

14)  שבועות אלו כונו "שובבי"ם", ר"ת של שמות הפרשיות "שמות, וארא... משפטים", ובשם האריז"ל מובא שימים אלה מסוגלים לתקן פגם היסוד. בד"כ מתענים בימי ה' בשבוע. ויש נוהגים בשנה פשוטה להתענות שובבי"ם, ובשנה מעוברת שובבי"ם ת"ת (דהיינו גם בפרשיות "תרומה, תצוה" – פרמ"ג בא"א סי' תרפ"ה. ויש המתענים כל זה רק בשנה מעוברת, ומהם יש אומרים שצריך להתענות גם בפרשיות ויקהל ופקודי – מג"א שם) וראה במפורט בלוח דבר בעתו.

15)  ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 185, עיי"ש.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)