חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:26 זריחה: 6:05 כ"ב באב התש"פ, 12/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אירועי "יובל" בליובאוויטש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 700 - כל המדורים ברצף
מהמשכיות הדורות של יוסף לנצחיות המלכות בישראל
עד כי יבא שילה
אירועי "יובל" בליובאוויטש
פרשת ויחי
עניית 'חמישה אמנים' / ה' אחד
הלכות ומנהגי חב"ד

יובל צריך להביא יבול מחודש של פירות במידות והנהגות ישרות * מיובל ליובל – עלייה שלא בערך * באילו מתנות דאג הרבי לשמח את כ"ק חמיו הריי"צ, לרגל יובל החמישים לנישואיו? * וכיצד ניתן לשלב בין שתי הדעות לגבי "יובל", אם הוא מצד דין התורה, או עניינו של האדם בעבודה רוחנית? * רשימה ראשונה לרגל גיליון ה-700

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כתב בשנת תש"ט ('אגרות – קודש' אדמו"ר מהוריי"צ כרך יו"ד עמ' ג'):

היובל הוא מספר מקודש בזמן ובתוכן, כמפורש במה שכתוב "ועל יובל ישלח שרשיו" וכמו שרשי האילנות הגדלים על פלג מים, כן גם יבול השכלי השתול על פלגי מי החכמה בינה ודעת, יתן פריו במדות טובות והנהגות ישרות בדרכי החיים היום יומיים

"עתה, בקשר עם מלאות חמישים שנה – 'יובל', שיש לו 'מקום' בנוגע לכל העניינים", התבטא הרבי ביום שמחת-תורה תשט"ז ('תורת מנחם' כרך טו עמ' 133), בקשר עם מלואת חמישים שנה לאמירת מאמר חסידות.

פעמים רבות (ראה לדוגמה 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 326) הסביר הרבי שמכיוון ש"יובל" הוא "עולמו של לוי חמישים שנה" [ירושלמי ברכות פרק ד הלכה א. הובא בפרש"י עה"פ בשמואל-א א, כב. ובמכילתא למשפטים כא,ו וקידושין טו,א "שחמישים שנה קרויין עולם"] – מובן, שבשעה שמתחיל היובל השני, הרי הוא באופן ש"ראה עולם חדש". ובהתוועדות י"ד כסלו תשל"ט ('שיחות קודש' תשל"ט כרך א' עמ' 350-351) האריך הרבי בעניין זה, כפי שיובא להלן.

התייחסויות שונות ל"יובלות" אנו מוצאים במשך השנים, אם מדובר במוסדות תורה, כגון יובל ה"שמונים" להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בח"י באלול תשל"ז ('לקוטי שיחות' כרך יד עמ' 310 ואילך), או חגיגת יובל "שבעים שנה" לישיבת "תורת אמת" בירושלים עיר-הקודש (התוועדות כ"ף מנחם-אב תשמ"ב – תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב כרך ד' עמ' 2042 ואילך).

או התייחסות הרבי לציון יובל ה"13" להופעת ביטאון מסוים ("די אידישע היים" – בשנת תשל"ב – ראה 'אגרות-קודש' כרך כז עמ' שדמ), ולפעמים איחל הרבי את ברכותיו לרגל "יובל" כהונה של רבנים בקהילות שונות.

מעלין בקודש ביובל הבא

בשנת תשל"ח ('לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 327) הסביר הרבי, שגם מיום ליום יש ציווי שמהווה גם נתינת כוח של "מעלין בקודש" – אך מובן שאינו דומה לעליה הקיימת משבוע לשבוע, ובוודאי לאותן עליות שמחודש לחודש ובשנה חדשה – אשר "תמליכוני עליכם" חדש קובע אופן חדש של עבודה, שהרי בכל ראש-השנה נמשך "אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה", וממילא הדבר נמשך בהתלבשות במעשה הנבראים בכל יום מימות השנה.

ומכך מובן גודל העילוי שמגיע משמיטה לשמיטה, ועל אחת כמה וכמה מיובל ראשון לשני.

עוד התייחסות חשובה מצינו אצל הרבי ל"מלאות מאה וחמישים שנה, ג' יובלות – להולדתו של אדמו"ר מהר"ש . . שג' יובלות הם ג' עולמות והרי ידוע שכללות כל העולמות הם במספר ג' – ג' עולמות בריאה יצירה ועשיה, הן עולמות בי"ע הפרטיים, ולמעלה מזה – עולמות בי"ע הכלליים וכו'" (התוועדות שבת פרשת אמור תשד"מ – התוועדויות תשד"מ' כרך ג' עמ' 1636). כך גם בשנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן – שנה שהרבי ניצל להתעוררות עצומה; וכן שנת המאתיים להסתלקות-הילולא של הבעל שם טוב – תאריך שנוצל להפצת המעיינות בקנה מידה נרחב במיוחד.

הארה מעניינת במהות ה"יובל" [=חמישים] השמיע הרבי בהתוועדות שבת פרשת חוקת תשל"ז:

כשם שהשלימות של יציאת מצרים היתה בעת מתן תורה בחג השבועות, כמו שכתוב "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה" – חמישים יום לאחר גאולת מצרים ביום ראשון של פסח,

על דרך זה כאשר מתמלאות חמישים שנה – יובל (מהגאולה די"ב תמוז תרפ"ז)...

להלן נסקור אירועי "יובל" הקשורים בנשיאי חב"ד.

תש"ז – יובל לנישואי כבוד קדושת אדמו"ר מהוריי"צ

מבין רבותינו נשיאינו שצויין אצלם יובל החמישים לנישואיהם הוא נשיא דורינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שחתונתו התקיימה בשנת תרנ"ז, ובשנת תש"ז נמלא יובל החמישים לנישואים. ואז, בהשגחה פרטית והשגחה מיוחדת, התאפשר והשתדלו להכניס לכ"ק מו"ח אדמו"ר את ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי (דרושים ומאמרים שלו) שהדפיסו באותה תקופה מחדש בשאנחיי, והביאום לכאן באותו זמן. הודפסו אז כמה ספרים ובכל יום הכניסו אליו ספר נוסף, וזה גרם נחת רוח גדולה.

– כך סיפר כ"ק אדמו"ר בי"ד כסלו תשל"ט ('שיחות קודש' תשל"ט כרך א' עמ' 355). באותם ימים של תש"ז אף דיווח על כך הרבי להרה"ג הרה"ח ר' מאיר אשכנזי ע"ה ('אגרות קודש' כרך ב' עמ' רלו-ז):

בשמחה ובתודה רבה אוכל להודיע לו – אשר נתקבלו הספרים 'תורת חיים' על שמות, 'שערי התשובה והתפלה' ו'דרך חיים' . . גודל זכות כבוד-תורתו בהביאו לפועל את כהנ"ל אין די מלים, ובאתי רק להודיע, אשר נתגלגל זכותו לימים זכאים שנתקבלו הספרים ומסרתים לידי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בימי י"ג-י"ח אלול (יובל שנים לחתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לאורך ימים ושנים טובות)...

יש משערים, לאור דברי הרבי (בי"ד כסלו תשל"ט) ש"בכל יום הכניסו אליו ספר נוסף" – שמדובר גם בספרים 'תורת חיים' בראשית, 'פירוש המלות', 'אמרי בינה' [ואף שב"פתח דבר" של שלושתם צוין התאריך עש"ק כ' בחדש מנחם אב תש"ו" הנה לפועל התעכבה הדפסתם (כמפורש 'באגרות קודש' שם עמ' קצ מי"ז טבת תש"ז) ולפועל גם הם הגיעו בקיץ תש"ז].

בספריית ליובאוויטש נמצא טופס של ספר הזכרונות מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (שנדפס בשנת תש"ז) שעליו הקדשה שכתב הרבי:

י"ג אלול

ה'תרנ"ז – ה'תש"ז

מיט בעסטע ואנשען [=עם מיטב האיחולים]

מענדל

תש"ל – יובל להסתלקות הרש"ב ותחילת נשיאות הריי"צ

"בב' ניסן החל בשבוע הבא-עלינו-לטובה ימלאו חמישים שנה מעת הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע והתחלת נשיאותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כאשר מגיע שנת החמישים הרי "הימים האלו נזכרים ונעשים", כלומר נדרש ה"נזכרים" כדי שזה יומשך אחר-כך ב"ונעשים" – וכפי שר' זלמן דוכמאן ע"ה היה נוהג לומר, שכאשר מגיע "יובל" ("יוביילעם") צריכים להיזכר שזהו יובל..." דברים אלו השמיע הרבי בשבת פרשת שמיני שקדמה לב' ניסן תש"ל ('שיחות – קודש' תש"ל כרך א' עמ' 692).

והרבי המשיך:

וכפי שאיתא בספרים [הרבי הדגיש: אין אלו דברים שלי – אלא הנאמר בספרים] שבהגיע זמן מיוחד, יש לערוך חשבון איך היתה הנהגתו בכל ענייניו עד אותו זמן, ובדומה למה שקודם יום השבת קודש יש לערוך חשבון-נפש על ההתנהגות בששת ימי השבוע (שקדמו לשבת קודש), ולפני שנת השמיטה – על ההתנהגות בששת השנים שלפני כן.

ומכל זה מובן שכאשר עברו "שבע שבתות שנים" שאז הוא "יובל" על כל אחד ואחד לערוך "חשבון" בעצמו בימים ושעות שנשארו עד ב' ניסן: מה עבר עליו במשך חמישים שנה אלו, להיזכר איך היה מעמדו ומצבו בתקופתו של הרבי (מהורש"ב) נ"ע, חשבון כזה ללא רמיה עצמית (שאינו רוצה להטעות את עצמו) שכן כל אחד יודע מה ציפה ממנו הרבי (מוהרש"ב) נ"ע וכן כ"ק מו"ח אדמו"ר . . והעיקר שלא יהיה מרוצה מעצמו. מוטלת, איפוא, עשיית חשבון-צדק על כל מה שעבר עליו במשך חמישים שנה אלו. עליו להחליט החלטות ו"להורידם" במעשה בפועל, וזה יביא הצלחה בכל הענינים.

קונטרס מאמרים מיוחד הוצא לאור לרגל יובל זה, ובו נדפסו שלושת מאמריו האחרונים שאמר הרבי (מהורש"ב) נ"ע טרם הסתלקותו – (ראה 'אגרות-קודש' כרך כו עמ' שע (ובשולי הגליון)). גם הדפסת ההמשך הידוע "יום טוב של ראש השנה – תרס"ו", קשורה ביובל זה – כמובא ברשימה שהופיעה בעבר במדור זה.

תשל"ז – חמישים שנה לחג הגאולה י"ב תמוז

בשנה זו היתוסף "דבר נוסף" – מסתיים יובל שנים אחד מאז י"ב תמוז בשנת תרפ"ז, ומתחילה שנת החמישים ואחת – יובל השני. שמכך מובן שאז צריכה להתחיל תקופה חדשה באופן שאינו בערך למה שהיה קודם לכן. כלומר: כמה שרק פעלו בחמישים שנה הקודמים – יש להוסיף בכל עניני הפצת התורה והיהדות שלא בערך כלל שכן ישנו ציווי המהווה גם נתינת כוח – "מעלין בקודש"...

דברים אלו היו "יריית-הפתיחה" לדברי הרבי על היובל לשנת תרפ"ז, דיבורים שנמשכו גם בשנת תשל"ח (ראה לעיל מ'לקוטי שיחות' כרך כא).

בהמשך דבריו התייחס הרבי לטענה שעלולה לצוץ: כיצד דורשים מהאדם שלא בערך, והלוא זו עבודה קשה וכו'. המענה מצוי במאמר חז"ל "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו", ובהכרח שהקב"ה העניק לכל אחד ואחד כוחות לכך. נוסף על זה, מה שנדרש ממנו אינו אלא "אצבע קטנה".

לסיום קרא הרבי לערוך אסיפה שבה יבחרו ועד מצומצם, שמתפקידו להחליט איך "להוריד" את הדברים לידי פועל – הוספה בענייני תורה ומצוותיה בקשר עם שנת החמישים.

הרבי העניק משקה ומזונות עבור האסיפה, אשר בין החשובות בהחלטותיה היתה קיומה של תהלוכה בשבת-קודש הקרובה (שבת פרשת חוקת), שבה יצעדו אנ"ש מקראון-הייטס לפרסם על יובל החמישים, בבתי הכנסת.

במהלך שיחה לפני התלמידות המסיימות "בית רבקה", מדריכות מחנות-הקיץ "אמונה" ו"פרדס חנה", ביום ג' פרשת קורח, כ"ח בסיוון (שיחות-קודש תשל"ז כרך ב' עמ' 161-162), הוסיף הרבי ואמר:

בכמה מקומות מבהירה התורה שכאשר נשלמת תקופה בת יובל שנים – הרי זה סיום של תקופה שלמה. אין הכוונה שזה הסתיים ונגמר חס-ושלום, אלא אדרבה, כמו בסיום של כל עניין בקדושה – כגון סיום ספר, מסכת או פרק בתורה – ה"סיום" הוא הכנה לכך שהנלמד לאחר-מכן יהיה ביתר חיות שמחה ותענוג. ובענייננו: בסיום יובל שנים הרי זו הכנה לכך שתחילת היובל השני תהיה ביתר תענוג ושמחה, וממילא גם עם יותר הצלחה.

בשבת קודש פרשת חוקת ט' תמוז (שם עמ' 168-170) הזכיר הרבי שיש לנצל את שלושת הימים שנשארו עד י"ב תמוז ולהתעסק בכל המבצעים ביתר שאת וביתר עוז, כולל ניצול יום השבת-קודש, כגון בהליכה ל"תהלוכה". "ועל-דרך-זה לאחרי יום השבת לעסוק בכל העניינים בהתאם לאופנים המותרים, וכן למסור בכל המקומות שאפשר להגיע אליהם", ולעסוק בכך באופן של תענוג (כעניין השבת).

בהתוועדות י"ב תמוז עצמה הקדיש הרבי שיחה מיוחדת לעניין היובל (עמ' 204-207) ומהנקודות בקצרה:

"ואף שכאן מדובר אודות "יובל" הקשור לכאורה רק עם אדם אחד, ובאדם זה עצמו רק עם מאורע אחד שהיה במשך ימי חייו, בכל זאת נקרא זה "יובל" כדמצינו בנוגע ל"עולמו של לוי (הוא) חמישים שנה", שגם היה אחד.

"את עניין ה"יובל" מצינו גם בקשר עם עניין פרטי, כפי שהיה עם הקונטרס "החלצו- תרנ"ט" שהדפיסו מאמר זה (בשנת תש"ט) כאשר נמלאו חמישים שנה לאמירתו בפעם הראשונה וכפי שבעל הגאולה – די"ב תמוז" כתב במכתבו שנדפס כהקדמה לקונטרס, מהווים הדברים אפוא מעין "פסק" על עצמו:

"כאשר מגיעה שנת החמישים לגאולתו ישנם כוחות מיוחדים והצלחה מיוחדת לעסוק ביתר שאת וביתר עוז בכל העניינים שבעל הגאולה תבע מכל יהודי באופן של מוסיף והולך ומוסיף אור.

יובל – בעבודה רוחנית

הרבי הסביר בהמשך (שם עמ' 209-207) את שתי הסברות מבחינה רוחנית, אם יובל הוא אפקעתא דמלכא (עניין הבא מלמעלה – ציווי ה'), או עניין של האדם (הקשור במכירתו שלו), אשר "אלו ואלו דברי אלקים חיים":

א. כאשר עובר יובל שנים ישנה "אפקעתא דמלכא" – הקב"ה מעניק סיוע וברכה והצלחה מלמעלה.

ב. אצל האדם עצמו מתחיל "סדר עבודה חדש" באופן של דילוג ושלא בערך לעבודתו שעד עתה – "עולם חדש ראה".

לאותה התוועדות הגיעו אורחים רבים (ועליהם נמנו רבנים וגדולי תורה, שלוחים ומקורביהם) ובמהלכה נמסרו לרבי מתנות מיוחדות של תורה ומצוותיה – במיוחד ספרים וחידושי – תורה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)