חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:05 זריחה: 6:47 י"ח בתשרי התש"פ, 17/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חמש תמונות מהתופת
חיים יהודיים


מאת: אליעזר שולמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1093 - כל המדורים ברצף
יש מה ללמוד מההיסטוריה
ספרים
מתי בוכים ומתי עושים
יוסף הצדיק
מסירות האב לבנו
המציל האלמוני
מלך מבית דוד
אין שאלות
חמש תמונות מהתופת
חובת הצום

כמעט שבעים שנה חלפו מאז אותם ימים, אך ר' שלמה-אליקים הולצמן כאילו רואה את התמונות מימי מלחמת-העולם השנייה, ימי השואה. אלה היו שנות ילדותו, ובעקבות מה שראה נדר בליבו לא לשוב לעולם לפולין. לאחרונה העלה את הדברים על הכתב, בספר הנושא את השם "לא אשוב לפולין", ובו 624 עמודים.

התמונה הקשה הראשונה שייכת ליום שישי, י"ז באלול ת"ש (1.9.1939). צבאות גרמניה הנאצית פלשו לפולין. על-אף החשש והבהלה, נפרשה מפה לבנה על השולחן, נרות שבת הודלקו והכול המתינו בציפייה דרוכה. בליל שבת הגיעה הבשורה שכל התושבים בורחים. הכול השאירו מאחוריהם את הדירות ואת החנויות, נישקו את המזוזות ובדמעות בעיניהם יצאו מהעיר.

האכזריות הנאצית

התמונה השנייה שייכת לרגעי הבריחה. "חצינו את נהר הבוג ואז הבחנתי בעגלה רתומה לשני סוסים, שנפגעה מהפגזה אווירית. מקצת הנוסעים היו הרוגים. בין הניצולים היה נער צעיר שנצמד לאימו המתה והתייפח בבכי. אבי, הרב יצחק-יהודה הולצמן, הבחין כי בידי האם שוכב תינוק חי. הוא הוציא ממנה את התינוק, שמו בידיו של הנער וציווה עליו להמשיך לברוח ולהציל את אחיו. מה עלה בגורלם לא אדע לעולם. הוספנו לרוץ תחת ההפגזות".

תמונה שלישית שייכת ליום שלאחר מכן. "הגענו לוונגרוב. הגרמנים ריכזו את כל התושבים בכיכר העיר, הוציאו מתוך הקהל יהודי פיסח ואישה גיבנת והורו להם לרקוד. היינו בהלם למראה האכזריות הנאצית, בעוד החיילים צוחקים ומצלמים את האירוע".

הרעב, אוי הרעב

תמונה רביעית. "יצאנו לרחוב ולפנינו צעדה משפחת פרנקל, בני עירנו. חייל גרמני תפס את ראש המשפחה בזקנו, הוציא סכין וגזז את זקנו. מיהרתי להוציא מטפחת גדולה שהייתה ברשותי ועטפתי בה את ראשו של אבי. ביקשתיו להתכופף, וכך עברנו בין החיילים, שחשבו כי לפניהם אישה זקנה וחולה".

תמונה חמישית. "עשרת ימי תשובה היו ימים קשים. ההפצצות וההפגזות התחזקו ונמשכו ללא הפוגה. והרעב, אוי הרעב!... בעיר עדיין היו מוצבים פרשים פולנים על סוסיהם. יום אחד נהרג סוס מפגיעת פגז. בתוך רגע התנפלו על הפגר עשרות אנשים, וכעבור זמן קצר לא נשאר מהסוס אלא גל עצמות".

דור רביעי

לאחר המלחמה ניסה ר' שלמה לעלות לארץ-ישראל, עם ניצולים נוספים. הבריטים תפסו את האנייה ויותר משנה וחצי שהה במחנה הסגר בקפריסין עד שהורשה להגיע לארץ. כאן נשא את רעייתו עטיל, בת משפחתו של האדמו"ר מראדזין. השדכן היה הרב יעקב לנדא, אב"ד בני-ברק.

לאחר נישואיו החל לעבוד במשרד הבינוי והשיכון, וכאשר נתמנה לתפקיד בכיר, עבר להתגורר בירושלים וגידל בה את בני משפחתו. בחסדי ה' זכה להקים משפחה מפוארת, זרע בירך ה', ולראות דור רביעי. כיום הוא שוקד על לימוד התורה ומבקש להדביק את מה שהחמיץ בשנות ילדותו, בימי המלחמה. את ספרו כתב בעבור בני משפחתו, כדי שיבינו ולוּ מעט את אירועי הימים ההם, שגם בהם האירה שלהבת האמונה "כי יש תקווה לאחריתך".

ר' שלמה הולצמן. שהדור הצעיר ידע ויבין


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)