כשהתוודע יוסף לבנימין התורה מספרת: "וייפול על צווארי בנימין אחיו ויבך, ובנימין בכה על צוואריו". הגמרא אומרת, שיוסף בכה על שני המקדשים שיהיו בחלקו של בנימין ועתידים ליחרב (ולכן נאמר "צווארי", לשון רבים), ובנימין בכה על משכן שילה, שיהיה בחלקו של יוסף וייחרב (ולכן נאמר "צוואריו", לשון יחיד).
נשאלת השאלה, מדוע בכה כל אחד ואחד מהם על חורבן מקדשו של השני, והלוא אדם קרוב אצל עצמו, והיה על כל אחד ואחד לבכות על חורבן המקדש שיהיה בחלקו-שלו?! אפילו במצוות אהבת ישראל, האמורה להיות "כמוך", נכתב הציווי בכ' הדמיון ("כמוך"), כי האהבה לזולת לעולם לא תוכל להגיע בדיוק לאהבה שהאדם אוהב את עצמו. מדוע אפוא לא בכו יוסף ובנימין על החורבן שיהיה אצלם-עצמם?
בידי מי התיקון
התשובה נעוצה בהבנת מהותו של הבכי. בכי נועד, בדרך כלל, להקל על הבוכה. אין בכוחו של הבכי לתקן דבר-מה, אלא רק לתת פורקן והרווחה לאדם. אם יש באפשרותו של האדם לפעול ולתקן – אין מקום להרגיע עצמו בבכי אלא עליו לעשות ולתקן.
כשהאדם רואה את חורבן מקדשו של חברו – אין בידו לתקן זאת, כי התיקון תלוי בחברו, שישוב בתשובה על חטאיו. אמנם האדם נדרש להוכיח את חברו (בדרכי נועם) ולעורר רחמים ולהתפלל עליו – אבל ככלות הכול, התיקון בפועל הוא בידי הזולת ולא בידו.
לא להסתפק בבכי
לכן כשהוא רואה שאחרי כל מאמציו, עדיין מקדשו של חברו חרב – משתתף הוא בצערו עד כדי בכי. הדבר כואב לו והצער נוגע עד מעמקי נפשו, עד שהוא פורץ בבכי.
לעומת זה, אם בית-המקדש הפרטי שלו-עצמו חרב – אל-לו להסתפק בבכי, וכפתגם הידוע: "טובה פעולה אחת מאלף אנחות". עליו להשתדל לבנות את מקדשו מחדש על-ידי תשובה ומעשים טובים, וכך יביא לנפשו גאולה פרטית, ועל-ידה ייבנה המקדש החרב.
אפשר לקרוע
לכן בכו יוסף ובנימין על החורבן שראו איש אצל אחיו, ולא בכו על חורבן המקדש העצמי, כי על החורבן שיש אצל כל אחד ואחד בעצמו אין מקום לבכי, אלא צריך לפעול לתיקון העניין. הבכי על החורבן שרואים אצל הזולת נועד לבטא את הצער והכאב, וגם לעורר רחמים, כדי לבטל את הגזֵרה.
ואין להקשות, שהואיל וראו ברוח-הקודש שעתידים המקדשות הללו ליחרב, מה מקום יש לבכי, והרי הדבר כבר נגזר מלמעלה. הלוא אמרו חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". אפילו לאחר שנחתם גזר-הדין אפשר לקורעו על-ידי עבודה. ומכאן הוראה, שאם עדיין לא נבנה בית-המקדש, כל יהודי נדרש לחשוב שהדבר נובע מכך שבית-מקדשו שלו – חרב. אם יפעל לתיקון הדבר, יחיש את הגאולה ואת בניין בית-המקדש השלישי בקרוב ממש.
(לקוטי שיחות כרך י, עמ' 148) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
