חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:36 כ"א בסיון התשע"ט, 24/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חברון עיר האבות
ניצוצי רבי

"בחברון האחדות בהדגשה, שכן שם קבורים האבות והאמהות של כל בני ישראל" * "בקניית מערת המכפלה החלה הגאולה הכללית של כלל ישראל" * פעמים רבות מאוד הקדיש הרבי דברים לעיר האבות חברון, כשהוא עומד על מעלותיה וסגולותיה הרוחניות * מאז שחרור העיר בתשכ"ז סייע להתפתחות היישוב היהודי בה, בדרכים שונות

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

שני הציטוטים שהובאו לעיל בכותרת המשנה הם מלקוטי-שיחות (כרך ה, עמ' 98 וכרך א עמ' 44). חומר רב בנושא נאסף בספר 'חברון עיר הקודש', בעריכת הרב אברהם-שמואל בוקיעט, אשר הופיע בשנת תשל"ט בהוצאת 'איגוד השלוחים' לאה"ק. רשימתנו הנוכחית מבוססת על ספר זה ועל מקורות נוספים.

"הרב שמעון-מנשה [חייקין] היה רבם של עדת החסידים בחברון, שהתיישבו שם על-פי הוראתו של אדמו"ר האמצעי - לייסד יישוב חבד"י בחברון, ועמד גם בראש כולל-חב"ד. על-ידו נתפרסמו כמה וכמה מכתבים של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שכתב לבני היישוב היהודי בחברון, מכתבים שבהם הוא מבאר את גודל מעלתה של חברון. זו הסיבה שבגללה השתדל מאוד כ"ק אדמו"ר האמצעי לקנות אחוזת נחלה בחברון כו' (כמה וכמה ממכתבים אלו נמצא באוצרו של כ"ק מו"ח אדמו"ר)".

דברים אלו הנ"ל אמר הרבי נשיא דורנו ביום ב' לפרשת תולדות כד במרחשוון תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה כרך א עמ' 684) באוזני הרבנים בני האדמו"ר מלעלוב במהלך ה'יחידות' המיוחדת לה הם זכו.

תחילה לחברון ומשם לירושלים

דברי הרבי הנ"ל באו כהקדמה לחידוש ("דבר פלא") שמצינו בדברי כ"ק האדמו"ר האמצעי אודות מעלתה של חברון - שכל התפילות עולות למעלה דרך חברון. בעוד שבשולחן-ערוך נפסק כי "יחזיר פניו כנגד ירושלים... למקדש".

בן האדמו"ר מלעלוב ניסה לתרץ: אולי יש לחלק בין זמן הבית לזמן הזה - שבזמן הבית היו התפילות עולות דרך ירושלים ובית-המקדש, ובזמן הזה עולות התפילות דרך חברון.

הרבי הגיב על-כך: פסק-דין בשולחן-ערוך הוא (גם) בנוגע לזמן הזה, וכן נוהגים בפועל ממש כיום - לא רק בחוץ-לארץ, ששם אפשר לומר שהחזרת הפנים כנגד ארץ-ישראל היא באופן כללי, אלא גם בארץ-ישראל, שבעת התפילה מחזירים את הפנים כנגד ירושלים דווקא, ולא כנגד חברון, ובהדגשה יתירה - אצל אלו שנמצאים בין ירושלים לחברון, שבעת התפילה פניהם לירושלים ואחוריהם לחברון!

לתרץ סתירה זו - המשיך הרבי ואמר - יש לומר (בדוחק על-כל-פנים) שהתפילות באות תחילה לחברון, ומשם לירושלים (אי-אפשר לומר להיפך, שבאות לירושלים ומשם לחברון, שהרי קדושת ירושלים היא למעלה מכל שאר חלקי ארץ ישראל כולל חברון וכו'), ומירושלים ובית-המקדש עולות התפילות למעלה.

פתחו של גן-עדן

תקופה קצרה לאחר מכן כתב הרבי בלקוטי-שיחות השבועי לפרשת חיי-שרה תשמ"ה (לקוטי-שיחות כרך כה עמ' 98 הערה 69) ברוח הדברים: ואולי יש לפרש שמחברון עולים לירושלים ולמקדש. אבל בהמשך מצטט ממאמר עניין ההשתטחות (מכ"ק אדמו"ר האמצעי?), קרוב לסופו ושם נאמר מפורשות: "כידוע שכל התפילות צריכות לעלות למעלה דרך פתח של גן-עדן הארץ על-כן התפילה שמתפללים אצל מערת המכפלה היא רצויה ומקובלת ממש, לפי שיש בקבלה בידינו ששם היה פתחו של גן-עדן ממש" (בשיחה שם באה שורה של הערות, הארות ומקורות בנידון).

חיבור הגוף ועצם הנשמה

ברשימתו ('רשימות' חוברת יח) משנת תש"ב (ובה כנראה נקודות שהכין הרבי להתוועד בשבת מברכים כסלו של אותה שנה - ראה פתח-דבר שם) שבהקדמתו מדגיש: "כל דברי ימי אברהם אבינו עליו השלום - ובכלל האבות - הנה "מעשה אבות סימן לבנים...".

ומבאר שם בסעיף ה:

ולכן, אחרי עומדו בניסיון זה - העקידה - תכלית העילוי, הרי "ותמת שרה" (שרומז על הגוף, כנ"ל), כיוון שהשלים כל עבודתו בגופו וזהו שהגוויעה היא לא מצד עבודת הנשמה בלבד, אלא ב'קריית ארבע' - שקאי על הגוף שהוא מד' יסודות... מתאים לפירוש הב'... ד' זוגות... אדם, "עפר מן האדמה", אברהם - "נמשך אחריך כמים". יצחק, עולה על-גבי האש... אלא ש"היא חברון" - שעל-ידי עבודה זו מתחבר הגוף עם עצם הנשמה ועם עצמות ומהות.

רבני ארץ-ישראל

ב"יחידות כללית" לתושבי ארצנו הקדושה ששהו ב-770 בחודש תשרי תשכ"ח - הורה הרבי כי בשובם לארץ יבקרו בכותל המערבי, בקבר רחל, בבית-הכנסת שנבנה בהוראת ה'צמח צדק', ובמערת המכפלה. אחר-כך הוסיף: "בנוגע למערת המכפלה' - הרי מכיוון שישנה "שאלה" אם מותר להתפלל בפנים כיוון שישנו שם מסגד של ישמעאלים - יבררו שם אצל הרבנים בארץ-ישראל אם התפילה במערת המכפלה תהיה בתוך הבניין או שתהיה במקום שבו אין כל ספיקות ולכל הדיעות מותר להתפלל שם..." (וראה 'היכל מנחם' כרך ג עמ').

לימוד נגלה ונסתר במערה

קבוצות שונות של שלוחים נצטוו על-ידי הרבי לבקר במערת המכפלה, לדוגמה, השלוחים לאוסטרליה (בשנת תשל"ה): "אף-על-פי שהעניין העיקרי הוא, כאמור, עניין התפילה בכותל המערבי, מכל-מקום תעשו כן גם במערת המכפלה... שיהיה גם עניין התורה - ללמוד עניין בנגלה וענין בנסתר, בפנימיות התורה" ('ספר השליחות' עמ' 525).

בג' באייר תשל"ה אמר הרבי לבחורים השלוחים לאה"ק (שם עמ' 534): "כשתגיעו לארץ-ישראל, תארגנו, יחד עם הנהלות הישיבות, להיות בכותל המערבי ובמערת המכפלה, להתפלל שם... וללמוד שם עניין בחסידות ובנגלה, קחו עמכם קופת צדקה ותנו שם לצדקה... וכן תעשו אחר-כך גם במערת המכפלה... ראוי ונכון שכל דבר ייעשה במניין [ולכן] קחו עמכם גם את הראש-ישיבה או המשפיע שלכם".

שלושת ה'עמודים' בחברון

בשנת תשמ"ה, כשאמרו לרבי שאדמור"י בית לעלוב היו נוהגים להשתטח על קברי האבות בחברון ד' פעמים בשנה, התעניין הרבי האם היו זמנים קבועים לכך? ונענה "כן, בשלושת ימי הגבלה, בחודש אלול, ועוד".

הרבי עצמו (ספר חברון עיר הקודש עמ' רטז, רכ, ועוד) הורה לדוגמה בשנת תשל"ה בימי בין-המצרים לקיים שם את שלושת העמודים שעליהם העולם עומד "תורה, עבודה וגמילות-חסדים".

בשנת תש"מ הורה לבקר - בתשעת הימים, בחודש אלול (א. לפני ראש-השנה. ב. בעשרת ימי תשובה. ג. בחול-המועד סוכות), בחודש סיוון (בימים שלפני חג השבועות; ובימי התשלומין לחג השבועות).

השתטחות על קברי אבות

בהתייחסו להערת בן אדמו"ר מלעלוב ('התוועדויות' תשמ"ה כרך א עמ' 685) שכלב בן יפונה הלך להתפלל בחברון, אף שהיה יכול להתפלל בהר המוריה שבירושלים, הסביר הרבי:

א) ירושלים לא הייתה בדרכם של המרגלים ש"ויעלו בנגב" - ומשם "הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם כו'", כך שירושלים לא הייתה בדרכם (להיותה באמצע ארץ-ישראל), מה-שאין-כן בחברון.

ב) ההליכה לחברון דווקא היתה מפני המעלה והסגולה המיוחדת שבהשתטחות על קברי אבות, שעניין זה לא היה אלא בחברון דווקא.

"במיוחד בחברון"

ביום ד, כ"ו באדר שני תשמ"א (יומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 113), לאחר תפילת ערבית, נכנס אל הרבי הרב [משה] לוינגר מקרית-ארבע ושהה עמו למעלה משעה. הדבר היחיד שסיפר היה, כי שאל את הרבי "מה למסור לאלה שממתינים בחוץ". הרבי ענה לו, שיאמר כי קיבל ברכה להצלחת הפעילות...

לימים סיפר כי במשך כארבעים דקות הציג לפני הרבי את כל המפות והמסמכים של בנייני חב"ד בחברון. הרבי עודד ושיבח את ההתנחלויות. בקשר לבית רומנו אמר לו בלשון זה (בעברית בעלת מבטא אשכנזי): "תקחו את הבית שלנו כמו שלקחתם את "בית הדסה" ובית-הכנסת אברהם אבינו. זה דבר חשוב". כשהרבי התבטא בשבח ההתנחלויות, אמר - "ובמיוחד בחברון".

ייפוי כוח מאת הרבי

באותו ביקור התעניין הרבי בשלומו של הרב צבי-יהודה הכהן קוק זצ"ל, אך עיקר השיחה נסובה אודות חברון. בסיום השיחה שאל הרב לוינגר את הרבי: "אולי הרבי יבוא לבקר אותנו בחג השבועות בחברון?". על כך ענה הרבי בחיוך: "מדוע אתה לא שואל אותי על פסח?" (מרשימות ר' שבתאי שי' ויינטרוב).

ממקור אחר שמענו שהרב לוינגר ביקש מהרבי על-סמך דברי הרבי בתקופה של שחרור חברון (שנים תשכ"ט-תשל"א) שהוא מוכן לשלוח מתיישבים וכן לתמוך כלכלית ביישוב יהודי בחברון. הרב לוינגר ביקש אפוא בקשה משולשת: א) שיגור חסידים, ב) תמיכה כלכלית,  ג) רשות להשתמש במבנים שבבעלות הרבי.

לגבי שתי הבקשות הראשונות הגיב הרבי שדיבוריו התייחסו להקמת יישוב יהודי בחברון העתיקה מלכתחילה, ולא להקמת "קריית ארבע" שהיא בעצם פשרה שמהווה הסכמה לוויתור על חברון האמיתית.

בקשר ל'בית רומנו' הרבי חקר ודרש כל פרט ופרט, והביע את נכונתו לשלוח לרב לוינגר ייפוי-כוח לגאול את נחלת חב"ד וכו', דבר שאכן נשלח לו לאחר-מכן.

 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)