נושאים נוספים
	התקשרות 696 - כל המדורים ברצף
	יש השואלים: מה חסר להם ללא לימוד החסידות
	רמז לשתי התקופות בימות המשיח בפסוקי ההפטרה
	עסקני חב"ד
	פרשת וישלח
	הדלקה במקומות ציבור
	הלכות ומנהגי חב"ד

מה ביקש הרבי הריי"צ מאביו כאשר החל בעסקנות ציבורית? * שיטת חב"ד בהצלת הגוף והנשמה יחד * הצלחת הפעילות תלויה בביטחון ועשייה מתמדת * מהן "בעל'בתישע הנחות" ביחס לעסקנות * שתי הברירות שהציב הרבי לפני אנ"ש בארץ בראשית הנשיאות * ולאילו תכונות יש לצפות מעסקן אמיתי

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"סוף דבר – שיטת חב"ד היא-היא שיטת הצלת ישראל בכל אתר ואתר. והצלה זו משמעותה לא רק רוחניות לחוד ולא רק גשמיות לחוד, כי-אם שניהם יחד. כי כשם שאין בעולם הזה חומר בלי נשמה ואין נשמה בלי חומר, כי-אם שניהם הולכים שלובים יחד, כך התשועה וההצלה צריכה להיות לשניהם. ונשיאי חב"ד מאז ועד היום עושים ומעשים להושיט יד של תשועה לאחיהם הקרובים והרחוקים. להרים את קרן ישראל וקרן התורה וקידוש שם שמים, כי "ישראל אורייתא וקדושא-בריך-הוא כולא חד"".

בקטע זה מסתיימת החוברת 'חב"ד – ליובאוויטש (עסקנות ציבורית)'. חוברת זו היא "ראשי פרקים אודות פעילות "חב"ד" בשטח עסקנות הציבור ועזרה לבני-ישראל בכל מקום שהם, במדינות הקרובות והרחוקות ומה שעלה בידם של אנשי חב"ד בהנהלת נשיאי חב"ד מראשית תקופת החב"ד עד היום הזה".

מי כתב רשימה זו?

בעמוד השער נאמר: "מסודר על-פי השיחות והרשימות של נשיאי חב"ד בדרך קצרה על-ידי אחד ממעריצי חב"ד" ניו יארק תשי"א (צילום עמוד השער בספר 'ימי מלך' כרך ג' עמ' 1230; קטע הפתיחה שם עמ' 1232).

עסקנים באמת ואנ"ש באמת

"רב פעלים ובעל מרץ וכו' וכו'" כינה הרבי רבים מעסקני אנ"ש.

התשובה הבאה, שנכתבה כמכתב מיוחד ב"ימי חודש אלול, ה'תש"מ", והועתקה עם הקדמת התואר "הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצורכי ציבור וכו' מוה'..." ('לקוטי שיחות' כרך יט עמ' 260), נכתבה במקורה לאחת מעסקניות אנ"ש, אך אחר-כך ביקש הרבי להפוך זאת למסר רחב יותר לעסקנים, ובעצמו הגיה את הנוסח ללשון זכר, ובמובן רחב וכללי יותר:

...ויתייעץ בעסקני אנ"ש, אלה שהם עסקנים באמת ואנ"ש באמת, ואז בוודאי אשר חפץ ה' בידם יצליח למצוא הדרך. ומי שאומר לו שב ואל תעשה עדיף, או מרפה ידיו, באיזו פעולה שתהיה מפעולות המתנהלות ברוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, אינו בגדר עסקן בכלל ואינו מאנ"ש של כ"ק מו"ח אדמו"ר, כמובן.

ואף שאפשר שאמתלא בפי פלוני או פלוני, איזו שתהיה, מתחיל – שאינם מן הזריזים וכו', הרי עצלות ועצבות ומרה שחורה בנוגע להצלחת הפעולות ברוח כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, הם היפך הוראותיו ובקשתו והבטחתו...

לסיכום הדבר: בודאי יוסיף בבטחון בה' . . ומתוך בריאות וטוב לבב ימשיך בהן כעד עתה, וגם בהוספה, וזה יוסיף גם בהצלחת הפעולות..

להיות חסר מנוחה בקשר לפעילות

במכתב חריף כותב הרבי לאחד החסידים בניוארק (ה' אלול תש"כ) דברי מוסר בלתי רגילים כל-כך; מכלל לאו אתה שומע הן – מה הרבי (לא) רוצה לראות בחסיד (הראוי להיות) עסקן אנ"ש:

ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ע[ל] ד[בר] "בעה"ב'טישע הנחות" [=הנחות של בעלי בתים] איך שזהו דבר המאוס (שמתואר זה ג[ם] כ[ן] מוכח, שאין המדובר לשלול דבר שנאמר במפורש). והרי זהו ה"געמיטליכקייט" [=השלווה, הנוחות] הידועה, שטבעה כטיט ויון מצולה, שנשקעים ר[חמנא] ל[יצלן] מטה מטה ["ברשות" התורה – ובמילא על מה יתחרט ויעשה תשובה?!]. ועל-פי השמועה הכי מצערת, כנראה שהוא וגיסו שי' ועוד – הגיעו ל"תכלית" זו: שמחים ב[רוך] ה[שם] בחלקם ברוחניות (בנגלה, בחסידות, בעבודת התפילה וכו'), ומפעולותיהם הכי נמרצות בהפצת המעיינות בהנוגע לעצמם, לזולתם ולכל הסביבה. אלא שכיוון שעל האדם להיות מהלך, משתדלים להוסיף בכל הנוחיות דחומר הגוף ועניניו – מתוך שינת הצהרים, ושנתם ערבה להם.

האומנם הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא היא בשביל "עלי[ה]" זו?

להבהרת הדברים – יצוטט כאן ממכתב של הרבי, שונה במקצת לכאורה, אך יכול להבהיר נקודה זו (צדיק למלך חוברת ו' עמ' 126):

והאומנם יש מקום לקשר זה, התלהבות זו לעליית אנשים שבגיל חמישים שנה בערך, שסדר חייהם מדי יום ביומו קבוע אחת ולתמיד, ביום הראשון וביום השני וכו' והן השבתות וימים טובים על-דרך זה, אף כי בסדר שונה, ועל-פי השולחן – ערוך.

ומזכירני זה פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר – שסיפר, שבעת התחילו בעניני מסחר ביקש – בתור פדיון-נפש – מכ"ק אביו אדמו"ר, "ער זאל ניט האבן די בעלי-בתישע הנחות" [=שלא יהיו לנו 'הנחות' של בעלי-בתים]. והוסיף, בסיפורו לי, הנחות-בע[לי] ב[תים] מזוהמות הן, כמובן בדקות [שהרי הדברים אמורים בבעלי בתים שומרי תורה ומצווה במילואם], אלא שכביאור החסידות – נמצאים במצרים, מצרים וגבולים, כל משך חייהם, וכל משך חייהם היום הוא כהאתמול, והמחר – כהיום, ואפילו המחר שלאחר זמן, ולא עוד אלא ששאיפה לשינוי – הרי זה ענינו של משוגע בעיניהם, זאת אומרת חוץ למסגרת שכל הבריא.

והרבי חותם:

וכמה מאירים דברי רבנו הזקן בספר התניא שלו, שבלשון המשנה שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, הוסיף רבנו הזקן המילות "ובכל יום ויום".

בידם הברירה: התנהלות איטית או התמסרות מלאה

בשלהי שנת תשי"ב (יו"ד מנחם אב בו) פנה הרבי במכתב המופנה לאנ"ש באה"ק ת"ו ('אגרות קודש' כרך ו' עמ' רנה), ובו הוא מבהיר, כי "בכלל עבודת חב"ד באה"ק ת"ו עומדת עתה על פרשת דרכים, היינו שיש הברירה אם שתתנהל מכאן ולהבא באופן שהתנהלה בשנים האחרונות, היינו מהיכי תיתי . . או שיבססו העבודה על בסיס נכון, ובהתפתחות ובהתפשטות המתאימה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ".

לאחר ניתוח ההבדל שבין שני הסוגים ביקש הרבי שיציעו "לכל אחד ואחד שיודיעני את דעתו, היינו אם הוא אוחז באופן הא'" או במקביל "ואלו המקושרים באמת לפעולות כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובמילא רוצים בהתפתחות ומוכנים להקדיש לזה חלק מסוים מכל השייך הן בממונם והן בגופם ואפילו בנשמתם, יודיעוני גם-כן". מדובר – הוסיף הרבי – ב"עניין רציני ביותר, וכנ"ל שצריכים להשקיע בזה (איינשטעלן) לא רק ממון וגוף אלא גם נשמה".

ר' זושא וילימובסקי ע"ה,למשל, מיהר לכתוב לרבי בראש חודש אלול תשי"ב (ימי מלך כרך ג' עמ' 1233):

"הנני מוכן איבערגעבן זיך [=להתמסר] בממוני בגופי ובנשמתי לפעולות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויהי רצון שיאיר השם יתברך את עיני השכל, ויתן כוח עוז וגבורה, שאוכל להוציא מכוח אל הפועל כוונת כ"ק אדמו"ר שליט"א בדיוק.

"וברכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א שאזכה למלאת את שליחותי מתוך שמחה ובהרחבה ומנוחת הנפש והגוף, ונזכה כולנו לראות בהתפתחות ובהצלחת פעולות כ"ק אדמו"ר שליט"א בארץ הקודש ת"ו במסגרת עבודה מורחבת, ובהתרוממות קרן ליובאוויטש" (בספר 'הפרטיזן', תשס"ה, עמ' 142 נדפס עוד פדיון-נפש ששיגר בנושא הזה בט"ז באלול תשי"ב).

הנה תשובתו של הרבי לחסיד והעסקן הרה"ח ר' דוד ברוומן ע"ה – אגרות קודש כרך ו' עמ' שיד:

נתקבל מכ[תבו] שמצטרף לסוג הב' ויה[י] ר[צון] שיהי[ה] בהצלחה בג[שמיות] ור[וחניות].

וממש באותו עניין – בכ"ב אלול תשי"ב (תשורה ח' כסלו תשס"ד לונדון עמ' 33) כותב הרבי לאברך שמואל אלעזר שי' הלפרין, כיום מחשובי רבני חב"ד בירושלים ת"ו, ואז בחור ישיבה:

במענה על מכתבו מד' אלול, בו כותב אשר עשה על-פי דרך השכל הפשוט, ומודיע שמתייחס לסוג הב' דמכתבי מיו"ד מנחם-אב,

הנה ידוע מאמר רז"ל כל דפשיט מעלי טפי, ויהי רצון שיהיה בהצלחה, וינצל כוחותיו וכשרונותיו בכרם חב"ד, אשר זה יהיה גם כן צינור וכלי נוספים להצלחה בלימוד התורה וביראת שמים ובשאר עניני...".

[דרך אגב: הרבי הזהיר (ראה ספר 'אחד היה אברהם' עמ' 223) "למען הודיע דעת כל אחד מאנ"ש באמת, שיזהרו וישמרו שלא לעשות ולנהל בזה כל תעמולה, כמו שכתבתי והדגשתי, אז עס איז ניטא וואס צו שפילען זיך מיט [=שאין מה 'לשחק' עם] עולם הבא במכל-שכן וכו'"].

'חלוציות' ומהפכנים בשירות הקדושה

במכתב ארוך ומרתק למר שז"ר, מצום העשירי תשכ"א, מתבטא הרבי בין השאר (קונטרס צדי"ק למלך עמ' 122 ואילך; 126-127) על שאיפותיו:

שיתוסף במחנה אנ"ש ועל-ידם בתוככי כלל בני-ישראל אשר באה"ק ת"ו, כוחות פעילים ותוססים, צעירים במרץ וגם בשנים, שהשקפתם תובעת פעולה – מבלי לדרוש מתן שכרה בצדה, שלא התאכזבו על-כל-פנים במדה גדולה – מהחיים בעולם הזה הגשמי, שכדברי רבנו הזקן בספר התניא מלא קליפות וס[טרא] א[חרא] והרשעים גוברים בו וכו'

"...חלוציות בצד הטוב שבה, הרי זה דווקא חומר אדם צעיר תוסס שאינו מחפש אורח חיים שקטים, כי אם דווקא חיים של בנין מחדש וכו'.

הרבי ממשיך ומסביר:

תקופתנו בעלת שני קצוות סותרות, מחד גיסא גזירות ושמד הכי איומים, הן בגוף והן בנשמה, אשר מאות ואלפים מאחינו-בני-ישראל נעתקו מחיי תורה ומצווה ללעומת זה ודי-למבין, ומאידך גיסא שעת הכושר מאין כמוה לבנות בהמון ולהיבנות, וגם כן הן בגשמיות והן ברוחניות. ולזה מוכרח שיעמדו בראש הענינים כאלו ששוללים את המנוחה ופשיטא שאין רצים אחריה, על-כל-פנים למשך איזה שנים...

בסיום המכתב מסכם הרבי:

ותכניתי – לבעלי מרץ ופעילות בצרכי הרבים (שתכונת צרכים אלו – הוצאה יתירה על ההכנסה) וכל המרבה בפעילות ותוצאותיה – הרי זה קודם.

חומר אדם של מהפכנים שישאפו, כלשון אדמו"ר הזקן "בכל יום ויום" ליציאה מסדר החיים של אתמול, שיכריזו בכל שעה . . [=דאלאי] חדש, יפריעו לא רק שינת הצהרים של החברה, כי אם לפעמים תכופות גם שינת הלילה וכו' וכו'

...מנמק הנני עמדתי – שזוהי דרישת תורתנו תורת חיים, שיהיה האדם מהלך דוקא, ובאופן וכסגנון חז"ל דוקא – תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם-הזה (בעניינים הגשמיים) ולא בעולם הבא (עניינים הרוחניים).