להאיר כצהריים
"צוהר תעשה לתיבה" (בראשית ו,טז). אמר לו הקב"ה לנח: קבע בה אבנים טובות ומרגליות כדי שיהיו מאירות לכם כצהריים.
(סנהדרין קח,ב)
אור כל היום
"שיהיו מאירות לכם כצהריים" – אור התפילה צריך להאיר באדם לא רק בשעת התפילה, אלא גם במשך כל היום כולו. גם בעיצומו של יום, כאשר האדם טרוד ועסוק בענייני משא ומתן.
(ספר המאמרים תרפ"ז)
אותיות חיות
ה"תיבה" היא תיבות ואותיות התורה והתפילה. "צוהר תעשה לתיבה" – צריכים להשתדל שאותיות התורה והתפילה יהיו מאירות. יש לבטא אותן ברגש פנימי, הבא מתוך התבוננות.
(הבעל-שם-טוב)
הפיכת הצרה
"צהר" אותיות 'רצה', 'צרה' ו'הצר'. כאשר אומרים את תיבות התורה והתפילה בחיוּת, המורה על פנימיות הרצון ('רצה') – מהפכים את ה'צרה' של 'הצר' הצורר ל'צהר', המורה על גילוי אור רב.
(כתר שם טוב)
לייקר את התיבות
'תיבה' מסמלת את הדיבור. ללמדנו שכל מילה ומילה שהאדם מוציא מפיו צריכה להאיר כאבן טובה. על האדם לייקר את דיבורו כיוקר המרגליות.
(נועם אלימלך)
תורה ברחוב
לוּ ידעו איזה רושם נשאר בעולם מאמירת פסוק חומש או פסוק תהילים, לא היו הולכים ברחוב בלי אמירת דברי תורה.
(ספר השיחות תרצ"ו)
להרבות באותיות
מי שמרבה באמירת אותיות התורה, כמו תהילים, משניות וכדומה, מחזק את קיום העולם, ניצל מ'חיבוט הקבר' ומ'כף הקלע' וזוכה לגילויים הנעלים ביותר.
(היום יום)
העץ והאבן יודעים
כשהולכים ברחוב הרי "אין אדם יודע מה בליבו של חברו" (פסחים נד,ב), אבל העץ והאבן יודעים. חשים הם מי הוא זה הפוסע ודורך עליהם, אדם ריק או אדם שיש בו תורה.
(ספר השיחות תרצ"ו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
