חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התשע"ט, 16/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

יש תפילה ויש תפילה
חיים יהודיים


מאת: אליעזר שולמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1080 - כל המדורים ברצף
ראש בריא, שנה בריאה
יש חדש
הבחירה שמעניקה שנה טובה
עשרת ימי תשובה
תשובה לכול
שופר מן השמים
שופר גדול
מלכות בשמחה
יש תפילה ויש תפילה
שינויים בתפילה

את הרב בן-ציון מוצפי, ראש ישיבת 'בני ציון' ודרשן ידוע בקרב עדות המזרח, קשה מאוד לתפוס לשיחה בימים האלה. הוא עובר מבית-מדרש אחד לבית-כנסת שני, ומשם לישיבה וחוזר חלילה, נושא דברי התעוררות באוזני הנוכחים.

בימי נעוריו זכה, בזכות אביו, להתפלל במניין המקובלים 'המכוונים' בירושלים. על המיוחד במניין הזה הוא מספר: "המקובלים מאריכים בכל מילה, על-פי כוונות שתיקן הרש"ש. בכל מילה הם מכוונים שמות-קודש וצירופים המובנים ליודעי ח"ן. יש מילים בתפילות הימים הנוראים, שמאחוריהן עשרה דפים של כוונות וייחודים".

אסֵפת הכוונות

להמחשה הוא מתאר את אורכה של התחלת התפילה: "מהרגע שמתחילים בימים הנוראים בחזרת הש"ץ את 'השם שפתיי תפתח' ועד סוף ברכת 'מחיה המתים', עוברת כחצי שעה. מנגנים את המילים במנגינות הייחודיות לכל אחת ואחת, ומכוונים בהן. כך כל התפילות מקבלות משמעות עמוקה יותר".

בין המתפללים היו המקובלים הצעירים של אותם ימים, רבי מרדכי שרעבי, חכם מנצור בן-שמעון, והמקובל הידוע רבי משה ימיני. "בראש-חודש אלול היו מתקבצים לאסֵפה, ועורכים הכנה מיוחדת לקראת תפילות הימים הנוראים, על-פי סידור הרש"ש. כי בכל שנה יש חלקים בתפילה שבהם הכוונות משתנות, על-פי השנה הבאה עלינו לטובה, וצריך היה להיערך בהתאם", הוא מסביר.

באו להציץ

עוד הוא מספר על אותו מניין מיוחד: "בתפילה היו עוקבים אחר הכוונות בסידור הרש"ש, עוברים מילה אחר מילה בחרדת-קודש. יראת יום הדין הייתה מוחשית. המעיטו בפיוטים, והדגש היה מושם על הברכות שלפני קריאת שמע, קריאת שמע, וכמובן תפילה של לחש וחזרת הש"ץ. רבים מתושבי ירושלים באו להציץ בתפילת המקובלים".

בדרשותיו לפני הציבור הוא מסביר את עניינם של המנהגים וה'סימנים' הייחודיים לימים הנוראים. "אנו נוהגים מנהגים בעלי מוטיבים חיצוניים. ה'סימנים' שאוכלים בליל ראש-השנה, מנהג התשליך, הכפרות. כמו-כן יש עוד היבטים חיצוניים, שאנו חייבים בהם על-פי ההלכה – תפילות ארוכות, חמשת העינויים של יום-הכיפורים, הווידויים וההכאה על החזה, כנגד הלב".

המטרה – לעורר

מסביר הרב מוצפי: "המנהגים הללו יכולים לעורר תהייה. גם התשליך נראה מוזר. עומדים מאות אנשים ליד מקור-מים שיש בו דגים, מתפללים ולאחר מכן מפשפשים בכיסיהם. יש מי שיאמרו בתום-לב שהשליכו את עוונותיהם לדגים. יחלפו עוד כמה ימים ונראה תרנגולים הנשחטים כדי לכפר על העוונות של בני-האדם שסובבו אותם מעל ראשיהם. האומנם?

"הרמב"ן מסביר, שכל הדברים הללו שתיקנו חכמים נועדו לעורר אותנו להבין את משמעות חרדת הדין ועומקו, כדי שנעשה תשובה ונעסוק במעשים טובים. אלה סממנים חיצוניים, שמטרתם לגרום לאדם הכנעת-הלב והרהורי תשובה. הכלים החיצוניים האלה מביאים אותנו למטרה, שהיא התשובה. עשרת ימי התשובה, שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים, הם עת רצון לקבלת התפילה. יהודי שיפתח פתח של תשובה – מובטח לו שייענה וכי תפילתו תניב פירות".

הרב מוצפי. המשמעות האמיתית של תשליך וכפרות


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)