חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

התפילה ועבודת התפילה בימינו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 681 - כל המדורים ברצף
לנוס אל חודש אלול מפני יצר הרע
כל יהודי יצא שלם מהגלות
התפילה ועבודת התפילה בימינו
פרשת ראה
"האומר דבר בשם אומרו"
סידור בצלים וביצים בשבת / קדושת ובא לציון בקול / דמות הרבי בחלום
הלכות ומנהגי חב"ד

מי שביכולתו להבין יותר מפירוש המילות עליו להשתדל בעבודת התפילה * בחגים השתדלו חסידים לומר 'הלל' עם המניין * כמה זמן נדרש לתפילה בציבור בזמננו? * מה תובעים ממי שאינם מתפללים באריכות? * על תפילה בחיות, תפילה בפה, ודיבורים בבית הכנסת

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"מוכרחת אריכות התפלה" תבע הרבי יותר מפעם אחת ביחידויות לתלמידי התמימים, אך מיד התנה זאת:

"בהתייעצות עם המשפיע שי' – למה הוא שייך"...

"עליך להשתדל להתעסק בעבודת התפילה", הורה הרבי לתמים ביום ג' לפרשת חיי שרה תשכ"ג ('היכל מנחם' כרך א' עמ' רמא).

וביחידות לתלמיד מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד בחודש מרחשוון תשל"ב (שם עמ' רלט):

על שכתב כי מתפלל באריכות – טוב מאד ונכון להמשיך בזה.

מי שיכול להבין יותר מפירוש המלות

ביום א' כ"ו שבט תשכ"א ביקר אצל הרבי האדמו"ר מתולדות אהרן (הרה"צ ר' אברהם יצחק קאהן זצ"ל). הרבי שוחח עמו בהרחבה על סדרי הלימוד והתפילה אצל התלמידים, והפציר בו בעניין הצורך בלימוד החסידות כהקדמה לתפילה דווקא ובאופן של הבנה והשגה (השיחה נדפסה כהוספה ל'תורת מנחם' כרך ל' עמ' 330-317, ומומלץ ביותר ללמוד את השיחה במקור).

בין הדברים שעלו בשיחה:

הרבי הזכיר את דברי אדמו"ר הזקן המביא מ'ספרי', שהתפילה צריכה להיות "עד מיצוי הנפש", ואמר, שמי שאין ביכולתו להבין יותר מפירוש המילות, לא תובעים ממנו יותר; אך מי שיש באפשרותו לידע ולהבין יותר, אינו יכול להסתפק בפירוש המילות בלבד, כי כדי לקיים את פסק-דין הרמ"א שקודם התפילה יש לחשוב על גדולת הא-ל כו' – צריך ללמוד חסידות, תורת הבעש"ט ותלמידיו באריכות הביאורים, על-ידי משלים ודוגמאות וכו'.

הייתכן להתפלל בלי מאמר או קונטרס קודם?

באחת היחידויות של הרה"ח ר' יהושע העשיל צייטלין (ע"ה) שמע מהרבי הנחיות לגבי עבודת התפילה ('חסידים ואנשי אמת' עמ' 121):

1. מכיוון שאתה רגיל להתפלל לא עם המניין, עליך להשתדל להקפיד בעניית אמן-יהא-שמיה-רבא.

2. ביום-טוב, נכון יותר להשתדל [להתפלל] עם המניין. יכול אתה להתחיל לפני המניין כך שתוכל להמשיך עם המניין; כי אצל חסידים אומרים שיש לומר את 'הלל' במניין.

3. מסתמא לפני התפילה אתה לומד מאמר או קונטרס. [שכן] עם מה יוכל יהודי להתפלל?

4. ביום חופשי [=שבו פנויים מעבודה] בוודאי דבר נכון להאריך בתפילה.

תפילה במניין אינה רק לילדים...

כך תיאר הרה"ח ר' יהושע העשיל צייטלין ע"ה את דברי המשפיע הר"ר ניסן נמנוב בקיץ תשל"ג, אודות ה'יחידות' שזכה לה אצל הרבי ('חסידים ואנשי אמת' עמ' 180):

"היה ב'יחידות' לפני שבוע וזה מה שסיפר: הוא שאל או ביקש או הביע צער לפני הרבי על כך שהוזנח עניין התפילה בציבור – והרבי אמר בערך בזה הלשון:

בהתאם לכתוב באגרת-הקדש שצריכים להתפלל שעה ומחצה, זאת אומרת במניין. היות שבזמננו נתמעטו המוחין לכן מספיק רק שעה, זאת אומרת פחות שליש, וזה יכול למסור בשמי או שלא בשמי (כך היה הלשון של הרבי לר' ניסן).

ועוד עניין שהרבי אמר שיכול (ר' ניסן) למסור בשמו בכל התוקף:

להתפלל באריכות צריכים רשות מהמשפיעים על כך, אבל אלו שלא מתפללים באריכות אם בגלל שאינם שייכים לזה או בגלל שאין [=להם די] זמן, מוכרחים הם להתפלל במניין.

הרבי גם הוסיף:

יש כאלו שחושבים ש"מניין" הוא רק לילדים קטנים או לאנשים פשוטים. זו טעות, אלא חובת התפילה בציבור היא לכול.

ר' ניסן אמר שהיו עוד מילים על זה, אבל אינו זוכר יותר.

נוסחה נוספת מאותה 'יחידות' פורסמה ב'היכל מנחם' כרך א עמ' ריז-ריח.

התבוננות המוסיפה חיות והתלהבות

אחד התמימים נכנס לרבי באור ליום ב' פרשת יתרו, י"ג שבט תשכ"א, ושאל במה עליו להתבונן בתפילה. הרבי השיבו:

תלוי במה תהיה לך חיות יותר – אם במאמר שלמדת קודם התפילה, אזי תתבונן בו.

אם תהיה לך חיות יותר בפירוש המילות – אזי תתבונן בהם. העיקר, שהדבר יעשה בהתלהבות (ב"לעבעדיקייט").

יום לאחר היחידות ביקש הבחור להבין אם כוונת הרבי למאמר שלמד באותו יום לפני התפילה, הרבי השיב על-כך: "לאו דווקא הוא".

עצה למחשבות לא רצויות

אור לי"ג שבט תש"כ נכנס בחור ל'יחידות' לקראת יום הולדתו העשרים, ובפתק ציין את העובדה כי מפעם לפעם נופלות במחשבתו מחשבות בטלות ואסורות או על דיבורים ומעשים לא-רצויים, ובמיוחד בשעת התפילה.

הרבי הגיב (תוכן הדברים הוגה על-ידי הרבי):

בנוגע למה שכתבת:

א) תראה לחשוב על זה מה שפחות.

ב) עליך לחזור בעל-פה ריש פרק מ"א בתניא עד מעבר לדף, תיבת המלך, אשר מדבר אודות עניין ה' ניצב עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי. טוב יותר יהיה אם תשנן את האותיות ("מיט די ווערטער") ומזמן לזמן תוכל לחזור על כך בדיבור, או לכל-הפחות במחשבה...

ג) והעיקר, אודות מחשבות אלו, בטלות או אסורות, תחשוב מה שפחות; וכשנופלת מחשבה כזו, תסיח דעת ממנה אך אל תנסה להילחם בה; תחשוב על עניין בתורה וכיוצא-בזה, או אפילו להבדיל על מזג האויר או על ...פוליטיקה, העיקר לא על המחשבות האלה. תיטול בידך 'לקוטי דיבורים' או איזה קונטרס או ספר, ויהיה ראשך עסוק בקונטרס או בספר, וממילא יתבטלו המחשבות (ושוב חזר על דבריו בראש: ותראה לחזור בעל-פה ריש פרק מ"א דתניא).

[קודם סיום דבריו הקדושים אמר:] ..תראה שאינו קשה כל כך כמו שאתה מדמה...

תפילה בפה דווקא

התייחסות מעניינת במכתב שכתב הרבי בפסח שני תשל"א ליהודי תושב רמת השרון באה"ק ('אגרות קודש' כרך זך עמ' קנב-קנג):

במענה למכתבו מח' אייר, בו כותב אודות ענין התפילה בשפתיים סגורות, שכנראה כוונתו לתפילה במחשבה בלבד בלי דיבור ועקימת שפתים, ולפלא השאלה והספק בזה, שהרי מבואר בש"ס ופוסקים אשר תפילה צריכה להיות בדיבור, ואפילו תפילה בלחש הרי עניינה על דרך "שפתיה נעות וקולה לא יישמע (לאחרים)", אף שצריכה להיות גם כוונה, וכמאמר רבותינו ז"ל "תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה",

ובלשון רבינו הזקן בעל השולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) – והתניא (פוסק בנסתר דתורה) – "פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי, ואם קרא ק[ריאת] ש[מע] במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן ובתפלה, ואם הוציא בשפתיו ולא כיוון יצא ידי חובתו בדיעבד ואין צריך לחזור לבד מפסוק ראשון של ק"ש וברכה ראשונה של תפלת שמונה עשרה" (תניא ריש פ' ל"ח)

אחריות הרב על דיבורים בבית הכנסת

"קבלתי מכתב תלונה מאחד המתפללים בבית-הכנסת שלו", כותב הרבי בפתיחת "נ.ב." [=נכתב בצידו] של מכתב מכ"ג אייר תשל"ט (נדפס ב'כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 182), וממשיך:

אשר א[ף] ע[ל] פ[י] שמן הסתם יש בה גוזמא, אף-על-פי-כן כיוון שבענייני כבוד ב[ית] הכנ[סת] נוגע איך הציבור מגיב על תופעות ולא כל כך כוונת אלה שהנהגתם עוררה התגובה, הרי אפילו אם חלק מהציבור הגיב כך מחובתי להעיר בזה,

והמדובר הוא שבבי[ת] הכנ[סת] יש מתפללים המדברים בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה וכיו[צא] ב[זה].

כאמור, מניח אני שיש בזה הגזמה, אבל לעז היוצא בציבור ובענין הנוגע לציבור ג[ם] כ[ן] מספיק, ומחובתו של כ[ל] א[חד] וא[חד] לעשות כל התלוי בו שלא יהי[ה]מקום לתגובה ותלונה כנ[זכר] ל[עיל].

דרך אגב בודאי יודע שדוקא בנוגע לדיבור ושיחה בבי[ת] הכנ[סת] בשעת התפילה וקריאת התורה הרבו לקרוא תגר בכל הדורות ע[ל] י[די] מודעות כרוזים ואזהרות וכו'. ועיין ג[ם] כ[ן] אג[רת] הק[ודש] לאדמו"ר הזקן ס[ימן] כ"ד, וגם קול קורא שנדפס בסידור אדמו"ר האמצעי בדפוס קה"ת, ובטח יש אצלו או שיוכל לקבל אצל אנ"ש שי'.

וכאמור רצוני לפרש שהמדובר הוא כסיום אג[רת] הק[ודש] הנ"ל ב"שוכח או שנזרקו מפיו כמה תיבות בלא מתכוין".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)