חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:40 י' בתמוז התש"פ, 2/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא עושים מה ש'מתחשק'
מעשה שהיה


מאת: זלמן רודרמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1068 - כל המדורים ברצף
היהדות ניצחה ותוסיף לנצח
יש חדש
אפשר להיטהר מ'טומאת מת'
ענווה וגאווה
"עמם בסיר אחד"
לא עושים מה ש'מתחשק'
ככוכב או בדרך הטבע?
כוחם של פסוקי תורה
לחזור בגאון לכלא האימתני
כמה צריך למניין

אמרו על החסיד ר' יחזקאל פייגין שהיה בעל לב ברזל, שכן מעולם לא הניח לרגשותיו להשתלט עליו, גם כשהמצב היה קשה ובלתי-נסבל. ובכל-זאת, שלוש פעמים – כך מספרים – לא החזיק מעמד ופרץ בבכי.

הפעם הראשונה הייתה בעת פטירת רבו, כ"ק אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש.

הפעם השנייה הייתה כמחצית השנה לאחר מכן, בימים-הנוראים של שנת תרפ"א.

זמן-מה קודם לכן ביקש כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק) מליובאוויטש, שמילא את מקום אביו, להטיל על ר' יחזקאל תפקיד 'משפיע' בישיבת תומכי-תמימים, שפעלה באותם ימים בעיר רוסטוב, מקום מגוריו של הרבי.

ר' יחזקאל ניסה להתחמק מהתפקיד בטענה שהוא אינו מתאים לתפקיד ושאינו יכול לשאת על שכמו אחריות כבדה כל-כך, כמתחייב ממי שממונה על הדרכתם וחינוכם של תלמידי הישיבה.

"הישאר כאן לחודש החגים ולאחר מכן נשוב ונדון בדבר", אמר לו הרבי.

כאמור, זו הייתה השנה הראשונה להנהגתו של הריי"צ, ולרוסטוב הגיעו חסידים רבים, שהצטופפו בבית-המדרש ועקבו אחר כל תנועה ותנועה של הרבי. כך עברו ימי ראש-השנה, עשרת ימי-תשובה ויום-הכיפורים, עד שהגיעה שעת מנחה של היום הקדוש.

כנהוג, קיבל הרבי את העלייה השלישית. בזמן שקרא את 'מפטיר יונה' עמד ר' יחזקאל בקרבת-מקום לרבי. והנה, פתאום החל לחוש כי הרבי 'מדבר' אליו. הנה הרבי קורא ו'מתאר' כיצד יונה הנביא מקבל תפקיד מלמעלה – להודיע לתושבי נינווה על חורבנה הצפוי – והוא מסרב לקבל עליו את האחריות. הוא חושש פן נבואתו תעורר את הגויים לחזור בתשובה, ובגלל זה יחול קטרוג על עם-ישראל.

הנביא עולה על אנייה ומפליג תרשישה, כדי שלא תחול עליו רוח הנבואה בהיותו בחוץ-לארץ, וכך ייפטר מהאחריות שהוטלה עליו.

והנה מביא ה' רוח סערה על הים והאנייה עומדת להישבר. רב- החובל פונה לכולם להתפלל ולזעוק לישועה, וגם אל יונה הוא קורא: "מה לך נרדם – קום קרא אל אלוקיך!". ויונה יודע כי "בשלי הסער הזה". בשלב כלשהו הוא מבקש מאנשי האנייה: "שאוני והטילוני אל הים", כי רק כך תינצלו מהסערה.

הרבי ממשיך לקרוא את ההפטרה ור' יחזקאל חש כי מעיו מתהפכים בקרבו. המילים דוקרות ופוצעות אותו, והוא מתקשה לשאת זאת. וכשהגיע הרבי למילים "כי מלפני ה' הוא בורח", שוב לא יכול עוד ר' יחזקאל להתאפק ופרץ בבכי שטלטל את כל גופו.

מיותר לציין כי בעקבות החוויה הזו ניאות ר' יחזקאל לשמש 'משפיע' בישיבה.

הפעם השלישית שבה בכה ר' יחזקאל הייתה כעבור שנים. בשנת תרפ"ז – בעיצומם של ימי ההגליות והרדיפות (שבשיאם נאסר הרבי הריי"צ בעצמו) – נתמנה ר' יחזקאל למזכירו האישי של הרבי.

חלק ניכר מהמשא העצום של הקמת 'חדרים' וישיבות, מקוואות, שיעורי תורה וכו' במחתרת, נפל על כתפיו. הוא עבד את עבודתו במסירות ובנאמנות, ועשה לילות כימים למילוי המשימות הקדושות שהטיל עליו הרבי.

ר' יחזקאל עבד למעלה מכוחותיו, כמעט ללא אוכל ושינה, ועשה כל זאת ללא כל דרישות וטענות. רק דבר אחד הציק לו מאוד והוא התקשה להשלים עמו: במשך כל היום כולו לא הצליח למצוא אפילו רגע אחד פנוי ללימוד חסידות, קל-וחומר שלא היה מה לדבר על תפילה באריכות. הוא הרגיש שנשמתו 'מתייבשת' והולכת, שהרי בלי לימוד חסידות איך בכלל אפשר להיות חסיד!

ואז, במר-ליבו, נכנס יום אחד אל הרבי ל'יחידות' ושטח לפניו את אשר על ליבו. הוא התחנן לפני הרבי שיתיר לו להקדיש ולוּ חצי שעה ביום ללימוד חסידות, שכן לולא זאת "החיים אינם חיים"...

הרבי הקשיב רוב-קשב לטענותיו ולתחינתו של ר' יחזקאל. כעת המתין ר' יחזקאל בדריכות רבה למוצא פיו של הרבי. הרבי הישיר אליו מבט ואמר: "במקום פלוני עדיין אין ישיבה; במקום אלמוני צריך לארגן 'חדר'; ובמקום ההוא מוכרחים לדאוג למקווה", וכך הלאה והלאה.

ר' יחזקאל קלט את המסר והבין כי הרבי דוחה את בקשתו. הוא לא החזיק מעמד ופרץ בבכי חסר-מעצורים שנבע מקירות-ליבו.

לבכיו של ר' יחזקאל הצטרף גם הרבי. וכך, במשך דקות ארוכות בכו שניהם, הרבי והחסיד יחדיו, בדמעות-שליש.

לאחר מכן פנה אליו הרבי ואמר: "אם אנו נעשה מה ש'מתחשק' לנו, מה יהיה על כל אותן משימות שצריכות להתבצע? האם זה הרצון העליון?...".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)