חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:03 זריחה: 6:41 כ"ב בטבת התש"פ, 19/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אפשר להיטהר מ'טומאת מת'
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ' לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1068 - כל המדורים ברצף
היהדות ניצחה ותוסיף לנצח
יש חדש
אפשר להיטהר מ'טומאת מת'
ענווה וגאווה
"עמם בסיר אחד"
לא עושים מה ש'מתחשק'
ככוכב או בדרך הטבע?
כוחם של פסוקי תורה
לחזור בגאון לכלא האימתני
כמה צריך למניין

כאשר שמע משה רבנו מפי ה' את דיני טומאת מת, שאל: "אם נטמא זה – במה תהא טהרתו?". הקב"ה לא השיבו באותה שעה, ואז "נתכרכמו פניו של משה". לאחר מכן אמר לו הקב"ה שטהרתו של טמא-מת היא על-ידי הפרה האדומה.

תמיהתו של משה "במה תהא טהרתו" לטומאת המת דורשת ביאור: הלא יש טומאות חמורות מטומאת המת, כמו טומאת זב וטומאת מצורע. ההלכה היא שטמא מת אסור לו להיכנס רק למחנה שכינה, אבל הוא רשאי להיות במחנה הלוויים, ובוודאי במחנה ישראל. לעומתו, הזב מורחק אף ממחנה הלוויים, והמצורע – אפילו ממחנה ישראל. מדוע אפוא "נתכרכמו פניו של משה" דווקא על טומאת המת?

כשהגוף כבר לא חי

אלא כל הטומאות האחרות שורות בגוף חי של יהודי, גוף שיש נשמה בקרבו. גם כשהגוף נטמא, עדיין שוכנת בו הנשמה, שהיא חלק א-לוה ממעל ממש. ומכיוון שהקב"ה הוא כול-יכול, אין פלא שאותו כוח אלוקי שבנשמה יש בו היכולת להסיר את הטומאה, ובסופו של דבר יוכל הגוף להיטהר מטומאתו, על-ידי טבילה וכו'.

לעומת זאת, טומאת מת באה מגוף שאיננו חי, גוף שכבר נפרד מהנשמה, והוא כשהוא לעצמו אינו יותר מעפר מן האדמה. לכן שאל משה כיצד אפשר להיטהר מטומאה כזאת, טומאה הנובעת מניתוק הקשר בין הגוף ובין הכוח האלוקי, הנשמה.

אין נטהרים מ'מוות'

ביתר עומק: טומאה אינה דומה ללכלוך גשמי  שאפשר להסירו ברחיצה. זה לכלוך רוחני ופגם בדבקותו של היהודי בקב"ה. בני-ישראל נקראים "חיים" משום שהם "דבקים בה' אלוקיכם", על-ידי התורה והמצוות.

אך כשיהודי נכשל חלילה בחטא ועוון, נחלשת דבקותו בקב"ה והוא נטמא. יש כמה דרגות בחומרת הטומאה, על-פי מידת היחלשותה של הדבקות באלוקות. אבל גם במצב של טומאה חמורה ביותר, אם היהודי עדיין קשור לה' ולתורה ולמצוות, בכוחו להיטהר ולהחזיר את דבקותו באלוקות, עד כדי שלמות. אולם כשיהודי מגיע חלילה להינתקות מוחלטת, למצב של 'מוות', מתעוררת השאלה איך אפשר להיטהר מזה ולהחזיר את הדבקות.

למעלה מהבנת הנבראים

על כך ענה לו הקב"ה: "זאת חוקת התורה". זה כוחה של התורה, שגם כשהגוף מנותק מהנשמה ומתורה ומצוות, יש בנשמה הכוח להיטהר מן הטומאה. הנשמה היא נצחית, ומכיוון שבשעת היותה בגוף למדה תורה וקיימה מצוות באמצעות הגוף הזה – נשאר בגוף רושם נצחי של קדושת הנשמה והתורה, ובכוחה היא יכולה להיטהר מטומאת המת.

אך כל זה הוא בבחינת 'חוקה' – דבר שלמעלה משכל והבנה. על-פי הבנת הנבראים יכול דבר אחד להשפיע על זולתו רק כשיש ביניהם קשר ולא כשהקשר ניתק, עד שהם נעשים מנוגדים לגמרי, כמו גוף ונשמה. אלא זה כוחו  של הבורא, שלמעלה מכל המגבלות, שמאפשר לנשמה לשמור את השפעתה על הגוף גם לאחר שכבר עזבה אותו, עד כדי היכולת להיטהר ולחזור לדבקות בקב"ה.

(לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 233)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)