חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:31 זריחה: 6:01 י"ז באב התש"פ, 7/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"קשה עליי פרידתכם"
דרכי החסידות

את משמעותו של יום שמיני-עצרת המדרש מסביר במשל: "משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים, וזימן כל בני-אדם שבמדינה בז' ימי המשתה. כיוון שעברו ז' ימי המשתה, אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה - נגלגל אני ואתה במה שתמצא".

הנמשל: בימי חג-הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד כל אומות העולם, וביום השמיני הקב"ה אומר לעם-ישראל: "גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד". במדרש אחר מתואר הקב"ה כאומר: "קשה עליי פרידתכם", ולכן נתן לנו עוד יום של חג.

נשאלת השאלה: הרי בין-כך ובין-כך תהיה לבסוף הפרידה - מהי אפוא המעלה הגדולה שיהיו יחדיו עוד יום אחד? במה פותר יום שמיני-עצרת את ה"קשה עליי פרידתכם"?

אל תיפרדו

נבין זאת על-ידי דיוק הלשון "פרידתכם". לכאורה מתאים היה לומר: "קשה עליי פרידתנו", שהרי מדובר כאן בפרידה של הקב"ה מעם-ישראל; ואולם הלשון הוא "פרידתכם". מזה מובן, שהפירוד אינו קיים אצל הקב"ה, ושכל אפשרות הפירוד תיתכן רק מצד עם-ישראל.

מצד הקב"ה אין שום פירוד בינו לבין עם-ישראל. הקשר בינו לבין העם היהודי הוא קשר נצחי, בלתי-מותנה, שאינו נתון כלל לשינויים. אהבתו הגדולה לעמו אינה יכולה להיעלם והיא קיימת במלוא עוצמתה בכל זמן ובכל מצב. אפשרות הפירוד יכולה להיות רק מצד עם-ישראל, כפי שנאמר: "כי פנו אלי עורף ולא פנים". וזו הכוונה ב"קשה עליי פרידתכם": הקב"ה אומר לעם-ישראל - מצידי אין כל פירוד, אבל אני חושש מ"פרידתכם", מהאפשרות שאתם תיפרדו מאיתי במהלך השנה.

עוד משמעות ב"פרידתכם" היא הפירוד הפנימי בתוך עם-ישראל. כאשר עם-ישראל מאוחד ומלוכד, השכינה יכולה לשרות בתוכו, בבחינת "ברכנו אבינו כולנו כאחד"; אך כאשר יש חלילה פירוד בתוך עם-ישראל, הדבר מפריע גם להשראת השכינה. וזה מה שהקב"ה אומר: לאחר ימי חג-הסוכות, שבהם הייתם מאוחדים ומלוכדים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במצוות הסוכה וארבעת-המינים, אני חושש עתה שמא תחול "פרידתכם" - שמא ייווצר ביניכם פירוד.

נקודת האחדות

איך למנוע את הפירוד במשמעותו הכפולה, הפירוד מה' והפירוד הפנימי בתוך עם-ישראל? - לעשות עוד יום חג, שבו "נגלגל אני ואתה". הקב"ה מעניק ומוסיף לנו יום של חג, שמטרתו לקבוע בתוכנו את האחדות הפנימית ואת האחדות עם הקב"ה, בדרך שלא תוכל להיפגע ולהתרופף במשך השנה.

באחדות שבחג-הסוכות אפשר היה להבחין בפרטים מחולקים. היה אתרוג, היה לולב, היה הדס והייתה ערבה. אמנם הם התאחדו, אבל עצם החלוקה הזאת נותנת מקום כלשהו לפירוד. בשמיני-עצרת מקריבים "פר אחד איל אחד". הדגש הוא על אחדות פשוטה, מוחלטת. היום הזה ממחיש לנו, שכל ישראל הם דבר אחד, ושהם מאוחדים לגמרי עם הקב"ה. הוא חושף את הנקודה הפנימית של עם-ישראל, שמבחינתה אין שום הבדל בין יהודי ליהודי.

גם בריקודים של שמחת-תורה הדבר בא לידי ביטוי. במשך השנה יש הבדל בין יהודי למשנהו מבחינת ידיעתו והבנתו בתורה. אבל בשמחת-תורה הכול רוקדים עם ספר-התורה הסגור ומעוטף במעילו. אין הבדל בין יהודי ליהודי. הכול שמחים בשווה, רוקדים בשווה, ומבטאים יחדיו את הקשר העמוק שלהם עם התורה. כך יום שמיני-עצרת ושמחת-תורה מעניק לנו את הכוח לצאת לדרך, לשנה החדשה, על בסיס איתן של אחדות, ובכך תימנע האפשרות של "פרידתכם".


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)